היסטוריה לבגרות/השואה/ניהול הגטו על ידי היודנראט וארגונים נוספים

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ארגון הגטו וניהולו על ידי היודנראט[עריכה]

אנשי היודנראט היו בסתירה פנימית קשה. מצד אחד, הגרמנים הקימו אותם כדי לשרת את הנאצים ואת מטרותיהם וחייבו אותם לשתף פעולה אפילו בשליחת היהודים למחנות ההשמדה. מצד שני, ניסה היודנראט לפעול למען האינטרסים של תושבי הגטו.

היודנראט ניסו לשפר את תנאי הגטו ולהביאו לתנאים אנושי למחייה, חלק שתף פעולה עם מחתרות, האחרים נסו להפוך את הגטו למוקד עבודה שאפשר מומן כסף. היודנראטים היו צריכים להיות ייצרתים עם הפתרונות לרעב אם היה מדובר בדרך פעולה להברחה או למחזור חפצים ומכרתם בזול. עד כמה שהיודנראטים היו שנואים על ידי הקהילה היהודית, הם נסו כמיטב יכולתם בהתאם לתנאים, היו שיותר והיו שפחות.

מדיניות היודנראטים[עריכה]

  • ניצול המאבק שבין הסמכויות השונות ועל ידי כך עיכוב גזרות שונות - לכל אורך שנות הכיבוש ניטש מאבק סמכויות בין הרשויות הגרמניות- המנהלית, הצבאית והמשטרתית, שלעיתים גרם להרעת תנאיהם של היהודים, ולעיתים יכלו היודנראטים לנצל יריבות זאת כדי להגיע להישגים, גם אם קטנים וחולפים.
  • מאבק נגד הגזירות השונות באמצעות שתדלנות ושוחד לאחר כל גזירה או הוראה גרמנית ניסו היודנראטים להיעזר בתשלומי שוחד כדי לזכות בהקלות מהרשויות הגרמניות.
  • סירוב למלא פקודות גרמניות - רבים מהיודנראטים נקטו במדיניות של סיוע לקהילות בגבולות האפשר, תוך סירוב לבצע גזירות כלכליות ואחרות, ולעיתים אף התפטרו מתפקידיהם.במקרים רבים הביא הסירוב לציית לפקודות לרציחתם של אנשי היודנראטים.

פעילות ארגונים נוספים בגטו[עריכה]

  • ג'וינט (קיצור של "ועד החלוקה המאוחד היהודי אמריקני") -סוכנות הסעד והשיקום של יהודי ארצות הברית ליהודים שמחוצה לה. ארגון שהוקם ב-1914. ארגון זה פעל בפולין מאז מלחמת העולם הראשונה, והורשה להמשיך את פעולותיו עד כניסתה של ארצות הברית למלחמה. ארגון זה הפעיל מטבחים עממיים, גני ילדים ובתי יתומים, והושיט עזרה רפואית וחומרית לנזקקים ביותר.
  • ארגון לעזרה עצמית - הוקם באוקטובר 1939. מוסד זה הפעיל רשת של ועדי בתים, שעזרו למשפחות מוכות מחסור. עם הזמן עזר המוסד לבתים נוספים וכן לפליטים, שמצבם היה קשה ביותר.
  • עונג שבת - ארגון מחתרתי במסגרתו עסק צוות מיומן בריכוז חומר תיעודי וברישום קורות הגטו בוורשה ובגטאות נוספים. המחתרת שפעלה בגטו ורשה כללה פעילים מזרמים שונים ובעיקר תנועות נוער. היא עסקה בפעולות הסברה, חינוך וסעד והוציאה בחשאי עיתונים במספר שפות. כמו כן בגטאות הרבו בכתיבת יומנים. בין הכותבים היו סופרים, אישי ציבור, יהודים פשוטים, משכילים, דתיים ולא דתיים, ילדים ובני נוער.
  • תנועות נוער ומחתרות – מסגרות החינוך נסגרו בפני ילדים ורובם מצאו עצמם ללא תעסוקה והשגחה במהלך היום בו ההורים נאלצו לעבוד. המסגרות היו חיוניות לילדים ונתנו תמיכה פיזית ונפשית לילדים, הם העניקו להם תעסוקה אם חינוכית (פעילויות חינוכיות וחברתיות ועידוד ציוניות) ואם לא חינוכית (הברחות של מזון למשפחה) שאפשר להעביר את הזמן הפנוי והנורא בגטו. המחתרות הקימו ספריות, הוציאו עיתונים ועוד.