היסטוריה לבגרות/השואה/חסידי אומות העולם בשואה

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Nuvola apps kcmsystem.png דף זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסטנדרטים של ויקיספר העברי
הסיבה לכך היא יש להוסיף דוגמאות. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.


המושג "חסידי אומות עולם", בהקשר השואה, נטבע על ידי ארגון "יד ושם" ועוגן במסגרת חוקי מדינת ישראל. מושג זה מציין אנשים לא יהודים שסיכנו את חייהם להצלה ועזרה ליהודים ללא תמורה. בין שההצלה הייתה קולקטיבית או פרסונאלית.

מניעים[עריכה]

מניעים לפעולתם של חסידי אומות העולם:

1. יחסי שכנות טובים - בין היהודים לבין שכניהם נרקמו יחסי קירבה וידידות ולכן כשהנאצים רצו לפגוע ביהודים, השכנים עשו הכול על מנת להגן עליהם ולהסתירם.

2. דרך לבטא מחאה כנגד הנאצים - הכיבוש הנאצי היה ברוטלי ביותר ונעשה תוך כדי פגיעה בנפש וברכוש. העמים הכבושים רצו להתנקש בנאצים וסיוע ליהודים היה אחד מהדרכים.

3. שליחות דתית - הנוצרים הקתולים, לדוגמא, מאמינים גם בתנ"ך, ואו גם בברית החדשה. הדת מצווה את המאמין לעזור לחלש בשעת מצוקה.

4. אנושיות והומניות - סיוע ליהודים ממניעים הומניטרים של עזרה לאדם בשעת צרה. סיוע לאדם באשר הוא ולא משנה דתו או תפיסת עולמו. הוא חלש ומבקש עזרה, ולכן יש לעזור לו.

דפוסי עזרה והצלה[עריכה]

א) הסתרה – לדוגמא: במנזרים, בבתים פרטיים כמו סיפור משפחתה של אנה פרנק, באסמים, במרתפים בעליות גג וכדומה.

ב) הברחה מעבר לגבול ללא תעודות מעבר תוך סיכון עצמי.

ג) זיוף תעודות, דוגמת סיפורו של ראול ולנברג, שהוזכר בנושא "צעדות המוות".

דוגמאות לחסידי אומות עולם[עריכה]

אוסקר שינדלר – תעשיין גרמני, תושב חבל הסודטים בצ'כוסלובקיה (הרפתקן, שתיין ורדף נשים) למרות היותו חבר במפלגה הנאצית הוא ניצב מול זוועות השואה ובחר להציל יהודים. הוא הציל כ-1,200 יהודים. לאחר כיבוש פולין על ידי הנאצים הוא רכש בית חרושת למוצרים צבאיים וכלי מטבח שהוחרם ממשפחה יהודית ליד קרקוב. הוא העסיק מאות יהודים וכך הציל אותם מגירוש. בשנת 1943 כאשר החלה האקציה בגטו קראקוב והוקם מחנה פלאשוב הוא הקים מפעל בפלשוב שם הועסקו מאות יהודים והצילם. ב-1944 קיבל רשות להקים מפעל בחבל הסודטים. הוא הצליח להעביר לשם את כל מאות הפועלים היהודים שעבדו אצלו בפולין. הוא העלה כמה מאות מעובדיו היהודים שהיו אמורים להישלח לאושוויץ על רכבת בקרונות לבהמות. כדי שהמבצע יצליח גנב שינדלר את טופס המשלוח וזייף אותו כאילו היהודים אמורים היו להגיע לעיירה נידחת בחבל הסודטים. הוא הביא רתכים ששחררו את היהודים מהקרונות ובמשך שלושה ימים דאגה אשתו לכל מחסורם, לאחר ששיכנה אותם במבנה הצמוד לבית החרושת. בבית החרושת קבלו תנאים טובים ושהו שם עד תום המלחמה.

ראול וולנברג – דיפלומט ואציל שוודי, ששהה בבודפשט בירת הונגריה ב-1944 כנציג השגרירות ופעל להצלת כ-200,000 מיהודי הונגריה ,אשר נותרו שם. כנספח בשגרירות שוודיה הוא לחץ על ממשלת הונגריה שתאשר לו להעסיק 300 יהודים במחלקתו והסתיר יהודים בבתים מיוחדים שרכש למטרה זו. הוא יזם את הקמתו של גטו בינלאומי, שאכלס 33 אלף יהודים תחת חסותם של מדינות ניטרליות כ"אזרחים שוודים חדשים" והדפיס להם דרכוני חסות שוודים, שבעזרתם יכלו לצאת מתחום השלטון הנאצי. הוא דאג להקים מטבחים, בתי חולים שירותים שונים ודאג להציל יהודים תוך סיכון מעמדו הדיפלומטי. כאשר ב- 1944 גורשו רבבות יהודי בודפשט לגבול אוסטריה במסגרת צעדות המוות הוא לווה במשאיות את ההולכים וחילק להם מזון ובגדים. בדרך זאת הציל 500 יהודים והחזירם לבודפשט. עם שחרור הונגריה הוא נאסר על ידי הסובייטים ומאז נעלמו עקבותיו. ב-1957 טענו הרוסים כי מת בכלא מהתקף לב. ב-1993 התברר כי נרצח בכלא.

קישורים חיצוניים[עריכה]