היסטוריה לבגרות/השואה/ועידת ואנזה

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
וילה ואנזה, שבה התנהלה הוועידה
מסמך משערך של מספרי היהודים בארצות הכיבוש שהוכן לוועידה

כוונת הנאצים הייתה להשמיד את כל היהודים בשטחי הכיבוש באירופה ובצפון אפריקה, שמספרם נאמד בכ-11 מיליון נפש. במבצע הפלישה לברית המועצות בשנת 1941, שכונה "מבצע ברברוסה", נרצחו מאות אלפי יהודים ונטמנו בקברי אחים. הנאצים יכלו להעלים לזמן מה את מעשיהם האלה מעיני העולם הרחב, להכחישם או לתארם כחלק מן המאמץ המלחמתי, כלומר שהיהודים נהרגו במהלך הקרבות.

רצח המוני בממדים כאלה ותוך זמן קצר, לא ניתן לבצע בשיטת ההשמדה בירי והטמנה בקברי האחים. בכדי להוציא אל הפועל את תכנית "הפיתרון הסופי" להכחדת כל היהודים בארצות הכיבוש של גרמניה הנאצית, היה צורך בשיתוף פעולה הדוק בין עובדי משרדי הממשלה ורשויות הממשל השונות, וגופים וארגונים הקשורים לתעבורה ושינוע, אספקת חומרי גלם וביצוע מטלות שונות.

על כן, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, החליט היידריך, ששימש כממונה על ההוצאה לפועל של "הפתרון הסופי של העם היהודי", לארגן ועידה שבה יווצר תיאום בין כל המוסדות והגופים שלקחו חלק בהשמדה ההמונית. לישיבה שהתקיימה בווילה באחד מפרברי ברלין בשם ואנזה, הוזמנו ראשי הגסטאפו, ה-אס. אס., הצבא והמשטרה מחבלי הכיבוש השונים במזרח, לצד ראשי המינהל ומומחים בכירים ממשרדים מרכזיים ומגופים בולטים ב"רייך השלישי": משרד הפנים, משרד המשפטים הממונה על תוכנית ארבע השנים, משרד החוץ, לשכת המפלגה, לשכת הקנצלר ו"המשרד הראשי לענייני גזע ויישוב". הועידה נועדה להתקיים ב-9 בדצמבר מסיבות שונות נקבע מועד הישיבה מחדש ל-20 בינואר 1942.

מטרות הוועידה:

  • להבהיר שמתבצע רצח המוני של יהודים מזה חצי שנה והוא מתוכנן להקיף את כל יהודי ארצות הכיבוש של גרמניה הנאצית.
  • ליצור תיאום בין המשרדים והרשויות המרכזיות ברייך כדי לבצע את ההשמדה ביעילות רבה יותר.
  • הוועידה הדגישה את חשיבות ביצועו "הפיתרון הסופי" ברחבי רייך הגרמני.

משתתפי הועידה והנושאים שעלו בה[עריכה]

מאחר ומבצע הרצח עמד להתרחב לא ניתן היה להמשיך ולנהל אותו על ידי ה-אס. אס. והזרוע הרצחנית שלו "פלוגות המבצע" בלבד, אלא צריך לשתף זרועות ויחידות ממשל שונות נוספות, כגון הצבא הגרמני, ראשי המפלגה הנאצית, נציגים ממשרד החוץ ונציגים נאצים מהממשל האזרחי בארצות הכיבוש באירופה, נציגי גופים אזרחיים שונים, למשל, מנהל הרכבות, פקידי הממשלה שגזלו את רכוש הקורבנות, רופאים במחנות, וכן מנהלי מפעלי תעשייה שייצרו את גז הציקלון B, ובה בעת ניצלו את עבודתם של אסירי המחנות היהודים. על פי עדותו של אייכמן הדיונים נערכו במשך כשעה ומחצה, ונציגי הממשל השונים הביעו רצון ואף התלהבות להשתתף ב"פתרון הסופי". ולאחר הוועידה הוצא לפועל תהליך השמדה יעיל, חסר תקדים בהיקפו.

בוועידת ואנזה נתן היידריך "אור ירוק" לביצוע "הפתרון הסופי" של העם היהודי כלומר – לחסל את הגטאות ולהעביר את יהודיהם ובכלל זה את כל יהודי אירופה הישר למחנות ההשמדה ולפתור את הבעיה היהודית אחת ולתמיד, באופן מהיר חשאי ויעיל מבחינת הנאצים, לאור הקשיים בהשמדה שהתבצעה עם הפלישה לברית המועצות, כל זאת תוך ניצולם הכלכלי של היהודים קודם המתתם.

בנוסף נדונה בועידה סוגיית גורלם של "יהודים חלקיים", הנשואים לאזרחים ארים וגורל צאצאיהם, אך לא נמצא לה פיתרון חד משמעי והוחלט להמשיך לעסוק בה.

מקומה של ועידת ואנזה בתהליך ביצוע "הפיתרון הסופי"[עריכה]

הוועידה בואנזה לא כונסה כדי להחליט על "הפיתרון הסופי" שכן ההחלטה והתוכניות וההיערכות למימושה כבר נקבעו קודם לכן. כוונת כינוס הועידה הייתה ליצור תיאום בין עובדי המשרדים והרשויות המרכזיים ב"רייך השלישי", בכדי שיושג שיתוף פעולה מלא והירתמות כוללת לביצוע "הפיתרון הסופי".

אירוע הוועידה עצמו נשמר בסוד וכך גם המסמכים שנוצרו סביבה.

קישורים חיצוניים[עריכה]