היסטוריה לבגרות/השואה/המרידות בגטאות

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Ghettos Eastern Europe 1941-1942 HE.png
מורדי הגטו מובלים על ידי חיילים, מאי 1943

המרידות בגטאות הובלו בעיקר על ידי צעירים. חניכי תנועות הנוער היהודיות, ציוניות וסוציאליסטיות-קומוניסטיות.

מטרות המרד[עריכה]

  1. הרצון להתקומם כנגד ה"אקציות" - השילוחים למחנות ההשמדה של הגרמנים, ולהראות לגרמנים שהמרד הוא תגובה להן ועל ידי זה להאיט את קצב המשלוחים, ואף למנוע אותם.
  2. רצון להתנקם על הרצח של המוני יהודים.
  3. רצון למות בכבוד ולא ללכת "כצאן לטבח", כדי להוכיח לכולם כי יהודים אינם נכנעים בקלות.

קשיי ההתארגנות[עריכה]

  1. מחסור בכלי נשק ואימון צבאי - הקשיים נפתרו על ידי הברחות של כלי נשק, הסתייעת על מתווכים שקנו בעבור המחתרת כלי נשק מחיילים וסוחרים, בבתי מלאכה זעירים שהוקמו בגטאות ומחוצה להם.
  2. הלוחמים היהודים זכו לתמיכה מעטה מצד המחתרות הפולניות. המחתרת העיקרית שבהן הייתה בעלת יעדים משלה, ולא נענתה בקלות לפניות העזרה שהופנו אליה, ואילו המחתרת הקומוניסטית בפולין הייתה מוכנה לסייע, אך הייתה דלת אמצעים. הלוחמים הסתייעו בפולנים בודדים שהסכימו לעזור להם ובבודדים מקרב המחתרת שלא צייתו לזרם המרכזי. רוב הנשק שנאגר בגטאות נקנה ממקורות אלו היה ברובו אקדחים.
  3. היות שהגירושים התבצעו בשלבים, קשה היה לדעת אם פעולת הגרמנים היא אכן סופית. דבר זה הקשה על העיתוי של המרד, כי המורדים החליטו למרוד רק כאשר הגרמנים יפתחו בחיסול סופי של הקהילה.

לבטים ודילמות של המורדים[עריכה]

  1. האם להילחם בגטו או מחוצה לו - לחימה בגטו תהווה יתרון יותר בגלל היכרות עם המקום, אך הסיכוי לשרוד הוא קלוש מאחר שזהו מקום סגור. הסיכוי לשרוד כפרטיזנים הוא גדול יותר, אך לא מכירים את המקום. ההעדפה הייתה להישאר בגטו. בלוחמה ביערות, יש חוסר מיומנות והיכרות עם המקום, בנוסף בגטו ישנה יותר אינפורמציה על פעולות הנאצים.
  2. לחימה לעומת הישרדות - משמעות הלחימה היא חריצת גורלם וגורל משפחותיהם, בעוד שבשלב זה אולי הייתה (למיטב ידיעתם) עוד תקווה לחיים.
  3. שיתוף פעולה מקומי - היודנראטים לא תמיד הסכימו, והדילמה הייתה כיצד לגייס את הלוחמים ואת מי לא לשתף.

ייחודו של מרד גטו ורשה לעומת מרידות בגטאות אחרים[עריכה]

  1. בגטו ורשה נרקמה ברית בין הלוחמים לבין אחרוני היהודים בגטו. יהודי גטו ורשה נטלו חלק במרד לצד הלוחמים, בכך שלא נענו לקריאות הגרמנים להתייצב לסלקציות והתחבאו בהמוניהם בבונקרים.
  2. הנאצים נזקקו לחודש ימים עד שחיסלו את הגטו - חודש של קרבות רחוב בין הנאצים לבין היחידות הלוחמות והצורך לכבוש בונקר אחר בונקר.
  3. הבדל נוסף נעוץ בעמדת הלוחמים בגטו ורשה שלא להכין דרך נסיגה, ולא לתכנן דרך לחימה אחרת.
  4. מרד גטו ורשה השפיע להמרצת ההתנגדות היהודית בגטאות ובמחנות ההשמדה, ועודד את המאבק המחתרתי נגד הנאצים באירופה. זאת עקב המספר המועט של היהודים שנותרו בגטו ונוצרה אצלם מועקה והכרה של לא להתייצב בכיכר השילוחים.דבר נוסף, בגירוש השני הלוחמים ירו על הגרמנים במהלך האקציה מה שנתן תקווה לתושבי הגטו.

קישורים חיצוניים[עריכה]