היסטוריה לבגרות/השואה/איגרת הבזק

כאשר פלשו הגרמנים לפולין, לא הייתה בידם תכנית מבצעית מגובשת כיצד לנהוג ביהודים בפולין. ב-21 בספטמבר 1939 נשלחו הנחיות ראשונות בנוגע למדיניות שיש לנקוט כלפי יהודי פולין, ההנחיות נשלחו בצורת איגרת אשר ידועה כאיגרת בזק.

הסעיפים העיקריים היו:

1) יש לרכז את היהודים בכמה ערים גדולות הנמצאות בצמתי רכבות או סמוך למסילות ברזל.

2) הקמה של מועצת זקנים (ה"יודנראט") בקהילות היהודיות שיורכבו מאנשים חשובים ורבנים. התפקידים המידיים של היודנראטים הם עריכת מפקד קהילתי לפי מין, גיל, מקום מגורים ועבודה וגם פינוי יהודים ממקומות קטנים וקליטתם בערים גדולות.

3) חתירה להאריזציה של מפעלים יהודיים תוך התחשבות בצורכי הצבא ובחשיבותם הכלכלית של המפעלים. כמו כן, הורה היידריך על מסירת אדמות של יהודים לאיכרים גרמנים או פולנים כדי שיעבדו תחת פיקוח הממשל במקום.

4) באיגרת זו היידריך ציין שיש להבדיל בין "המטרה הסופית", שיש לשמור עליה בסוד, לבין הצעדים המעשיים המפורטים שהם רק שלבים לקראת המטרה הסופית.

משמעות האיגרת:

1) ניתן ללמוד מהאיגרת על חשיבות שייחסו הנאצים לגבי פתרון שאלת היהודים

2) למרות שהיא לא דיברת על הקמת גטאות בפירוש, האיגרת בהחלט הכינה את הקרקע להקמת הגטאות ולריכוז היהודים בהם.

3) ההנחיות שבאיגרת תרמו מאוד ליצירת העמימות בחיי היהודים בפולין.

4) הקמת היודנראטים בקהילות היהודיות מלמדת אותנו שהנאצים היו מתוחכמים בהוראותיהם.

5) ניתן ללמד מן האיגרת שקיימת כלפי היהודים מדיניות מיוחדת משאר האוכלוסייה, היא מבוצעת על ידי גורמים שונים מאלו שאחראים למדיניות כלפי האוכלוסייה המקומית.

6) ניתן ללמוד גם שקיימת תוכנית שמטרתה לפנות את היהודים מאזורי הכיבוש הגרמניים על מנת לעשותם נקיים מיהודים כפי שדוגלת האידיאולוגיה הנאצית.

קישורים חיצוניים

• אגרת הבזק, באתר יד ושם