היסטוריה לבגרות/המזרח התיכון בשנות ה-50 וה-60/מגמות איחוד ומגמות פיצול

לאחר מלחמת העולם השנייה העולם הערבי מתחלק בין שתי מגמות סותרות:

1) מצד אחד, העולם הערבי שואף להתאחד ולהקים אימפריה ככל ערבית במזרח התיכון שתשתרע מהאוקינוס האטלנטי ועד המפרץ הפרסי.

2) מצד שני העולם הערבי לא מצליח להתאחד ולהגיע להסכמה.

מגמות איחוד בעולם הערבי

הגורמים לאיחוד

1) לערבים יש אויב משותף - מדינת ישראל - לכן יש לשתף פעולה מבחינה צבאית, כדי לסלק את היהודים מהמזרח התיכון, בעיקר אחרי שנרמס כבודם של הערבים במלחמת העצמאות. שיתוף פעולה יבוא לניצחון ישראל ולסילוק היהודים מהמזרח התיכון.

2) אחדות העולם הערבי תביא לערבות כלכלית ופוליטית, דבר שיחזק את כוחן של מדינות ערב באזור.

3) יש להם מאפיינים משותפים כמו: דת האיסלם שמאחדת אותם, כמו כן היסטוריה ומורשת משותפים שמסייעים להם להתאחד.

4) באותה תקופה עולים לשלטון מנהיגים כריזמטיים שנושאים את דגל האחדות הערבית, ובראשם נאצר מנהיג מצרים. נאצר שואף לאחד את העולם הערבי במטרה לעמוד בראשו ורבים ראו אותו כמי שיכול ומתאים לעשות זאת.

ביטויים לאיחוד

1) הקמת הליגה הערבית: הליגה הערבית הוקמה בשנת 1945 ובה השתתפו 20 מדינות ערב. זו הייתה מסגרת מתאמת בין המדינות השונות בתחומים: שיתוף פעולה כלכלי והקמת מפעלים משותפים, קביעת מחירי הנפט, בתחום התעמולה החליטה על חרם כלכלי נגד ישראל ועוד. בשנות ה-60 ירד כוחן מפאת חוסר כוח ביצועי וכמו כן הקמת ועידות הפסגה הערביות.

2) הקמת ועידות הפסגה הערביות: אלו הן ועידות שכונסו מספר פעמים ותפקידן היה: לדון ולפתור סכסוכים בעולם הערבי, לקבוע את היחס לאש"ף (ארגון שחרור פלסטין), ולארגן את ההכנות למלחמות נגד ישראל.

דוגמאות לועידות השונות הן: הועידה הראשונה התכנסה ביוזמתו של נאצר בשנת 1964 והבה הוחלט על הקמת אש"ף. דוגמה נוספת היא הועידה הרביעית שכונסה בסודאן אחרי מלחמת ששת הימים (שנת 1967) ובה נדונו שאלת החזרת השטחים, הסנקציות נגד ישראל ועוד. לבסוף הוחלט בועידה זו: לא לגשת למשא ומתן עם ישראל, לא לוותר על השטחים שנכבשו ועל רצועת עזה והגדה המערבית ולא להגיע להסדר אחר עם ישראל.

3) הקמת הקע"מ - קהילה ערבית מאוחדת: הקע"מ הוקם בשנת 1958 על ידי נשיא מצרים נאצר, כאיחוד פוליטי בין סוריה לבין מצרים. בהסכם שהיה בין שתי המדינות הוחלט שיהיה לשתי המדינות נציג אחד באו"ם ופרלמנט משותף. הקע"מ פורק לאחר 3 שנים בשנת 1961 כאשר הייתה הפיכה צבאית בסוריה, מכיוון שבפועל סוריה נשלטה על ידי מצרים והייתה כפופה לצבא המצרי ולרפורמות הכלכליות של מצרים. לטענתם, לא היה זה שיתוף פעולה, אלא השתלטות של מצרים על סוריה.