היסטוריה לבגרות/היהודים באירופה וצפון אפריקה בתקופת השואה/בלגיה

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Nuvola apps kcmsystem.png דף זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסטנדרטים של ויקיספר העברי
הסיבה לכך היא הערך זקוק לכתיבה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.


1)זמן כיבוש,דרגת הכיבוש ודרכי שלטון[עריכה]

ב-10 במאי 1940 גרמניה פלשה לבלגיה במסגרת תוכניתה לעקוף את קו מז'ינו ולפלוש לצרפת. ב-28 במאי בלגיה נכנעה וממשלתה גלתה ללונדון, אך המלך ליאופולד השלישי נשאר בבלגיה. המלך נותר שבוי בארמונו בלאקן (Laeken) והוגלה לגרמניה בספטמבר 1944. בהיעדרות הממשלה, ניהלו מנכ"לי המשרדים, ראשי הערים ומושלי 9 המחוזות את ענייני המדינה, תוך הידברות עם הממשל הצבאי. בשונה משטחי הכיבוש במזרח אירופה, לגרמנים לא היו תוכניות ברורות לעתידה של בלגיה לאחר הכיבוש. בנוסף לכך, הגרמנים נזהרו ביחסם כלפי האוכלוסיה המקומית, וזאת משום שהבלגים מוקמו גבוהה בהיררכיית הגזעים, וגם מכיוון שהבלגים מורגלים לדמוקרטיה ולשיוויון זכויות והגרמנים חחשו שאם יפרו עקרונות אלה בצורה חמורה מדי הבלגים יתנגדו ויתקוממו. אך הסיבה העיקרית היתה רצונם של הגרמנים לנצל עד תום את היכולות הכלכליות והייצור החקלאי של המדינה הכבושה לטובת כלכלת הרייך. הממשל הצבאי היה נתון תחת לחצים מברלין, ביניהם מאנשי ה-SS של הימלר, להקשות את תנאי הכיבוש ולהנהיג מדיניות קשה של דיכוי כל זיק של התנגדות. אנשי הממשל הצבאי היו שותפים מלאים למדיניות האנטי-יהודית שהונהגה בין 1940 לקיץ 1942, עד שלב הגירושים עצמם, כאשר עבר הטיפול ביהודים לידי ה-SS.

2)ביצוע המדיניות הנאצית כלפי היהודים במדינה שנבחרה[עריכה]

3)יחס האוכלוסייה המקומית אל היהודים והגורמים לכך[עריכה]

האוכלוסייה המקומית בבלגיה תרמה מאוד בהסתרת יהודים מפני הנאצים. משפחות רבות הסתכנו בהסתרת יהודים, דאגו להם למגורים ולמזון. גם הכנסיות והמנזרים לקחו על עצמם אחריות בהסתרת יהודים. לעתים היו מניעיהם אינטרסנטים: הבישוף הגדול של הכנסייה הקתולית בבלגיה שהתערב מספר פעמים לטובת יהודים מומרים ודאג להסתיר כמה מהם. אף המלכה האם אליזבת אשר אף היא התערבה במספר הזדמנויות לשחרור יהודים שהיו בעלי אזרחות בלגית. הערכה היא שכמחצית מיהודי מדינה זו ניצלו.

4)דרכי התארגנות והתמודדות של היהודים בימי הכיבוש הנאצי[עריכה]

ה"ועד להגנת היהודים" הוקם בספטמבר 1942 והיה לגוף מסונף של "חזית העצמאות", תנועת המחתרת הגדולה והחשובה בבלגיה. בועד להגנת היהודים פעלו יהודים קומוניסטים וציונים, בעיקר מתנועת "פועלי-ציון שמאל". הם עסקו בהעברת יהודים, ילדים במיוחד, למקומות מקלט, חלקם במוסדות בלגים חילונים תחת השגחת ה-ONE (הרשות למען הילד) ורבים במוסדות הכנסייה. ההערכה כי 3,000 ילדים ו-5,000 מבוגרים ניצלו בידי אנשי הועד. יהודים קומוניסטים בעיקר איישו את שורות ה- PA "הפרטזינים החמושים" (בהמשך: צבא הפרטיזנים הבלגי) שהיה אף הוא מסונף ל"חזית העצמאות". הם היוו את מרכז הכוח של "הפרטיזנים החמושים", בעיקר בבריסל רבתי, בין אביב 1942 לקיץ 1943, אז הצליחה משטרת הביטחון הגרמנית לדכא את המרד ולבצע מבצעי מעצרים גדולים. רבים מיהודים אלה הוצאו להורג במבצר ברנדונק (Breendonk) ובשטח המטווח הלאומי (Tir national) ברובע סחרבאק (Schaebeek) בבריסל.אחרים גורשו למחנות ריכוז, לעתים לאושוויץ אך גם למחנות ריכוז אחרים ביניהם נוינגאמה.