היסטוריה לבגרות/גרמניה הנאצית - אידאולוגיה ובניית המשטר, 1939-1933/עמדת מדינות העולם כלפי גורל היהודים ברייך השלישי

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

עמדת מדיניות כלפי גורל היהודים ברייך השלישי[עריכה]

בעיה ייחודית – תלוי בתקופה[עריכה]

בתום מלה"ע ה-1 צמחו מדינות חדשות באזורים שונים בהם לא בהכרח חיו אותם אנשי תרבותם "מתאימים"; הם היו בעלי אידיאולוגיות, זהות, מוצא ועוד שונים. לכן, אותם אנשים נאלצו לברוח מסיבות שונות (פליטים, לאומנים, נרדפים ועוד) ופוליטיות ממדינות אלו. בדרך כלל, פליטים אלו נקלטו במדינות דמוקרטיות כמו, צרפת, גרמניה ועוד (בניהם גם יהודים). מכאן ניתן, להסיק כי בעיית המהגרים בשנות ה-20 הייתה כלל עולמית. לעומת זאת, בשנות ה-30 גבר גל הפליטים מגרמניה שהיה ברובו של יהודים ונגרם עקב המדיניות הגרמנית, סיפוח אוסטרו – הונגריה, צ'כיה ועוד. בשנה זו הפך בעיית היהודים לבעיה ייחודית.

עמדת מדינות העולם[עריכה]

העולם לא רצה להתערב במדיניות הפנים של גרמניה ולהרגיזה כיוון :

  1. גרמניה הייתה מכשול נגד הקומוניסטים.
  2. מדיניות פיוס שגברה בשנות ה-30 בכדי למנוע מלחמה ממניעים כלכלים, חברתיים וכדומה.
  3. המדינות עסקו בבעיותיהם :
    • ארה"ב - טענה שיש לה בעיה כלכלית.
    • צרפת- יש לה זמנים קשיים.
    • ברטניה - אמרה כי יש למצוא פתרון.

לכן, העולם לא קרא לבעיות הפליטים מגרמניה (שהיתה בעיקר יהודים) בעיה ייחודית והעדיפו להתעלם בטענה כי זו בעיה חברתית, כלכלית, עמם המדיניות היו צריכות להתמודד.

העולם לא התערב במדיניות גרמניה אף על פי שיכל לעצורה בשנת 1933 כאשר רק התחילה להתבסס כלכלית, צבאית ועוד. כך, לא הייתה התארגנות ממשלתית שיכלה לעצור את צמחת ופריחת גרמניה. בארה"ב היה ניסיון לעשיית חרם שהופר על ידי ארגונים רבים, כמו כן גם התנועה הציונית שברה את החרם בכך שהסכימה להסכם ההעברה. פרט, לארגונים פרטיים (בעיקר של היהודים) שהחרימו את מוצרי גרמניה לא היה התארגנות ממשלתית כללית שיכלה לעזור למצב שהיה קיים בשנת 1933.

ועידת אוויאן[עריכה]

עד כה, מדינות העולם היו מודעות לבעית הפליטים היהודים, אך, לא עשו דבר לגביה. ב-1938 יצאו חוקי נירברנג וסיפוח אוסטריה.

עמדת העולם כלפי גרמנייה משתנה בשנים 1933-1939. מדינות העולם מבינות בשנים אלו שהמשטר החדש בגרמניה מתכוון לשנות את מפת אירופה וליצור סדר חדש ולפגוע ביהודים. ועידת אוויאן התכנסה עקב החמרת מצבם של היהודים עם כיבוש אוסטריה וכן התפרצויות של מעשי אלימות כנגדם אשר עוררו הדים קשים בדעת הקהל באירופה ובארה"ב. לכן, ב-15 ביולי 1938 יוזם רוזוולט נשיא ארה"ב ועידה בינלאומית באוויאן שבצרפת בה השתתפו נציגי 32 מדינות ובנוסף משקיפים יהודים על מנת למצוא פתרון דחוף לבעיית הפליטים.

מטרת הועידה : התכנסות למען מציאת פתרון לבעיית המהגרים באירופה שהגיעו לכחצי מיליון, בכדי לא להדגיש את הבעיה האמתית, היהודים והאנטישמיות.

הסיבות לכינוסה[עריכה]

  1. רוזוולט רצה בעיקר לנטרל את לחץ דעת הקהל בארצו שדרשה לפתוח את שערי ארה"ב ולאפשר הגירה ולא רק בעיית סבל הפליטים. על אף שהקים את הועידה, הוא לא רצה עליה של מהגרים לארה"ב.
  2. הממשלות רצו שנטל הקליטה יחולק באופן שווה בין המדינות ולכן שיתפו פעולה ביניהן.
  3. הצורך הבינלאומי למציאת פיתרון לבעיית הפליטים היהודים מגרמניה ואוסטריה.

הטיעונים שהושמעו בועידה[עריכה]

בכינוס לא הובלטה העובדה שהפליטים הם יהודים שנרדפים בשל סיבות גזעניות ולמרות ההזדהות עם אסונם כל מדינה ניסתה להתחמק ונימקה מדוע אינה יכולה לקלוט מהגרים:

  • בריטניה טענה שקליטת הפליטים היהודים בא"י תעורר את זעמם של הערבים ובנוסף היא גם טענה שהיא אינה מוצאת מקום ברחבי האימפריה שבו יוכלו להתיישב מספר רחב של פליטים יהודים.
  • אוסטרליה חששה שקליטת יהודים תביא לאנטישמיות ותגביר את התסיסה הפנימית.
  • קנדה וניו זינלנד טענו כי המצב הכלכלי בארצותיהן אינו מאפשר קליטת פליטים.
  • ארה"ב הסכימה שהיא מוכנה למלא את המכסה מגרמניה ואוסטריה במלואה וכ-63,000 יהודים היגרו לארה"ב בשנים 1938-1939.
  • רומניה ופולין לא היו מיוצגות בועידה אך שלחו בכינוס הודעה הקוראת למצוא פיתרון גם ליהודים הרבים היושבים בארצותיהם.
  • הרפובליקה הדומיניקאנית הסכימה ליישב בשטחה 100,000 יהודים חקלאים בשטחים המיועדים לפיתוח אך זה לא הצליח עקב קשיים טכניים.

תוצאות ועידת אוויאן ומשמעותן[עריכה]

  • הקמת ועידה בין ממשלתית לענייני פליטים - התוצאה המעשית הבולטת של ועידת אוויאן הייתה הקמת הועידה שממטרת הייתה לפתור את בעיית הפליטים באירופה. בראשה עמד ג'יימס מקדונלד. הועידה קיבלה תמיכה של ארגונים יהודים, והייתה אמורה לקבל תמיכה ממדינות. עקב חוסר שיתוף פעולה בין הועידה למדינות העולם, מתפטר ג'יימס מקדונלד בשנת 1936 מתפקידו. המלחמה שם קץ לפעילותה. בשנת 1943 הוחלט לחדש את פעילות הועדה ולהגדיל את סמכויותיה.
  • אטימות העולם לגבי הפליטים היהודים והעובדה שמדינות העולם אינן רוצות במהגרים יהודים, גם אם אלו פליטים הזקוקים למקלט דחוף.
  • היהודים התאכזבו מהדיונים והבינו שהעמים נמנעים מלהוקיע את גרמניה. הועידה חשפה את חוסר האונים המוחלט של היהודים.
  • היטלר למד שגורל היהודים אינו חשוב למדינות העולם מכיוון שנציגי המדינות לא הוקיעו אותו ואף לא מתחו עליו שום ביקורת. הוא למד כי הוא יכול לבצע את ההשמדה שלו בלי לחשוש מתגובת העולם.

משמעות : העלאת בעית המהגרים לסדר היום (ובצורה עקיפה את בעיית היהודים).

סנט לואיס - ביטוי לחוסר האונים של היהודים ולחוסר מעשה של מדינות העולם[עריכה]

סנט לואיס במפרץ המבורג, יוני 1939

"סנט לואיס", ספינה שיצאה מגרמניה אל קובה בעקבות ליל הבדולח, אולם, מחוסר ברירה להיכנס אל קובה, היא סטתה מדרכה והפליגה לארה"ב. גם שם, היהודים לא היו רצויים. לאחר הסכם, בו הוחלט כי ישולם כ-5 מאות אלף דולר, הונח לאנשי הספינהלרדת. כיוון שהכסף לא גויס ביום, הספינה הושבה לשוטט בים, ולבסוף, ארצות אירופה קיבלו אותה .