היסטוריה לבגרות/גרמניה הנאצית - אידאולוגיה ובניית המשטר, 1939-1933/הגורמים לעליית הנאצים לשלטון והמעבר של גרמניה מדמוקרטיה

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

בשנים 1919-‏1933 היה בגרמניה משטר דמוקרטי שהתקבל על ידי העם הגרמני באמצעות כדי כפייה על ידי מדינות ההסכמה. מיד לאחר הקמת הממשלה נחתם חותם ורסאי – שכונה "חרפת ורסאי" אצל חלק ניכר מהגרמנים.

רפובליקת ויימאר החזיקה כ-13 שנים, עד לשנת 1933, אשר בה הפכה המפלגה הנאצית למפלגה המרכזית, שבלעדיה לא ניתן להקים ממשלה. עיתוי זה מנוצל מידית על ידי היטלר לביסוס המשטר הטוטליטארי בגרמניה והאידיאולוגיה הנאצית שהובילה למלחמת העולם השנייה.

נסיבות עליית הנאצים לשלטון[עריכה]

רקע כללי: בין השנים 1924-1928 השתפר מצבה הכלכלי של גרמניה והתייצב בה המשטר הפוליטי.הכלכלה הגרמנית נשענה על הלוואות ומענקים מארצות הברית וכאשר פרץ המשבר הכלכלי הגדול בארצות הברית בשנת 1929 הוא השפיע על הכלכלה העולמית וגם על כלכלת גרמניה. השפעות המשבר הכלכלי היו בתחומים הכלכלי, חברתי והפוליטי.

א) נסיבות כלכליות[עריכה]

בשנים 1929-1933, עקב בעיית הפיצויים ופרשת חבר הרואר נגרמה אינפלציה גדולה שהגיעה לשיאים גדולים .היא גרמה גם להתמוטטות הכלכלה שגרמה להשפעות פסיכולוגיות חברתיות .מכך נוצר חוסר יציבות כלכלית שגרם לאובדן האמונה בדמוקרטיה .בשנת 1924 ארה"ב מושיטה את ידה כדי לעזור לגרמניה מהבנה שהיא נמצאת במצב נוראי לאחר חתימת חוזה ורסאי. אך מיד לאחר נפילת הבורסה ב1929 צמצמה ארצות הברית את הסחר עם מדינות אירופה בכלל, והפסיקה את המענקים וההלוואות לגרמניה. כלכלת גרמניה התמוטטה. התוצאה לכך היא התמוטטות מפעלים, יותר ממחצית התעשיות בגרמניה התמוטטו, בנקים נסגרו, פשיטות רגל, ירידה במסחר ו-6 מיליון מובטלים. כל אלו הביאו לשבירת נפשם של התושבים ואת אמונם ברפובליקת ואימר , מפלגה שנכפתה עליהם מלכתחילה, ופנייתם למפלגות קיצוניות.

ב) נסיבות חברתיות[עריכה]

המשבר הכלכלי פגע בעיקר במעמד הבינוני שעליו נשענה הרפובליקה. החלה אווירת ייאוש וחוסר אמון במשטר הדמוקרטי שיציל את המצב. גרמנים רבים החלו לקוות למנהיג חדש שיציל את גרמניה וכתוצאה מכך החלה המפלגה הנאצית להתחזק, שכן המצע שלה התייחס לפיתרון הבעיות הכלכליות בגרמניה.בנוסף, בתחום הכלכלי הסכמי ורסאי, שכללו סעיפים מחריפים המאשימים את גרמניה במלחמה, נתפסו על ידי הגרמנים כהשפלה; והרגשתם זו נוצלה על ידי מפלגות קיצוניות.

ג)נסיבות פוליטיות[עריכה]

ברייכסטאג(הפרלמנט) הגרמני היו מפלגות רבות, מפוצלות, שלא שיתפו פעולה.מפלגות המרכז והשמאל המתון לא הצליחו ליצור חזית אחידה וכוחן של המפלגות הקיצוניות גבר. רוב הפעילויות שבוצעו על ידי הממשלה היו בעזרת צווי חירום שפרסם הנשיא מתוקף סמכותו. בתקופה זו פיטר הינדרבורג הנשיא את הקנצלר הגרמני והעביר את השלטון ממפלגות השמאל למפלגות המרכז, מאותו רגע החלו להתחלף ממשלות מכוח צווי חירום על ידי הינדרבורג שאף אחסטוריה א'). היטלר, באמצעות פלוגות ארגון ה-אס. אה., ארגן מהומות רחוב ופעולות אלימות כנגד מתנגדים. בבחירות בשנת 1930 עלה כוחה של המפלגה הנאצית והם זכו ב-107 צירים מתוך 491 ברייכסטאג לעומת 12 צירים שהיו להם במערכות בחירות קודמות. בשנת 1932 עלה כוחם ברייכסטאג ל-230 צירים,והקנצלר פון שלייכר התפטר מתפקידו כאשר הנשיא סירב לחתום על מסמך אשר מוציא אותן אל מחוץ לחוק, ובמקומו מינה הינדרבורג את היטלר לקנצלר גרמניה(1933).

המעבר של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם[עריכה]

בסוף ינואר 1933 עולה היטלר לשלטון לממשל קואליציונית בו יש רק שני שרים נאצים ולכן במשך כל תקופת 1933-1934 הוא נוקט צעדים שיאפשרו לו להקים משטר טוטאליטרי לביסוס במשטר הנאצי בתהליך הנקרא "תהליך האחדה". הצעדים שנקטו בתהליך היו :

1. שריפת הרייכסטאג והחוק לשעת חירום להגנת האומה מפני האלימות המסוכנת של הקומוניסטים[עריכה]

ב-28.2.1933 הועלה הרייכסטאג באש (ככל הנראה בידם של הנאצים אך אין הוכחה לכך עד היום) והנאצים נצלו את מצב זה בכדי להאשים את הקומוניסטים בהצתה. לאחר אירוע זה היטלר מוציא צו חירום בשם "הגנת העם והמדינה" שאפשר לאסירת קומוניסטים רבים (ללא משפט), צנזורה וסגירת עיתונים, אסירת אסיפות פוליטיות ועוד. כמו כן, הוצא צו נוסף "הצו נגד מעשי אלימות הקומוניסטים המסכנת את המדינה" שהביא להרחבת מעצרים של מתנגדים פוליטיים ושליחתם למחנות ריכוז.

בעזרת יצירת אווירה של מצב החירום שגרם לביטול חירות יסוד האזרח (חופש התאגדות פוליטית, אופוזיציה לשלטון, הגנה על מיעוט ועוד), הצליחו הנאצים להתאחד, לפרק את המפלגה הקומוניסטית ולהוציאה מהחוק. כך, במרץ 1933 נערכו בחירות נוספות והנאצים העלו כוח ל-44%.

תוכן הצעד ומטרותיו :

  • שריפת בניין הרייכסטאג ששימש לרדיפת והאשמת הקומוניסטים.
  • יצירת מצב של אווירת חרום לשם הפעלת צו חירום המבטל את זכויות האזרח.

שימוש בצעד לביסוס הנאצים והביטוי אידיאולוגי : עיקרון המנהיגות ושלילת הדמוקרטיה והקומוניסטים בתחום פוליטיקה.

2. חוק ההסמכה[עריכה]

היטלר היה קנצלר (ר"מ), אך בכדי לחוקק חוקים הוא היה צריך אישור מהרייכסטאג, ולכן הוא הציע את העברתו של "חוק ההסמכה" עקב שעת החירום הדורשת טיפול באמצעות ריכוז סמכויות.

בעזרת "חוק ההסמכה" וחוסר יכולת הקומוניסטים להצביע נגד החוק, אופשר להיטלר לחוקק חוקים הנוגדים את החוקה ללא אישור הרייכסטאג, כלומר היטלר ביטל את הדמוקרטיה (על ידי כך, שלו יש את כל הסמכויות להחליט לחוקק חוקים לטובתו האישית ואין שום גוף סמכותי היכול לעצורו) .חינם

תוכן הצעד ומטרותיו :

  • העברת סמכויות הרייכסטאג לממשלה – ביטול מעשי חוקת ויימאר.
  • ביטול עיקרון הפרדת רשויות (נשיא, ר"מ ועוד) והשיטה הפרלמנטארית – ריכוז סמכויות לפיהרר המוצב מעל לחוק.

שימוש בצעד לביסוס הנאצים והביטוי אידיאולוגי : עיקרון המנהיגות, שלילית הדמוקרטיה בתחום פוליטי.

3. פיזור כל המפלגות הקמת משטר חד מפלגתי[עריכה]

המפלגה הראשונה שיצאה מהחוק הייתה המפלגה הקומוניסטית (עקב שריפת הרייכסטאג). ב-14 ליולי לא נשארה מפלגה נוספת פרט למפלגה הנאצית דבר שהקל על חקיקת החוק שמותיר רק למפלגה הנאצית להיבחר לממשלה. בנובמבר 1933 נעשו בחירות וכל 611 חברי הרייכסטאג היו נאצים, דבר שהקל להיטלר לעשות כרצונו.

תוכן הצעד ומטרותיו : חוק שמאפשר להיטלר לחוקק חוקים ללא התנגדות ובאישור הרייכסטאג שהפך לנאצי.

שימוש בצעד לביסוס הנאצים והביטוי אידיאולוגי : עיקרון המנהיגות, שלילית הדמוקרטיה בתחום פוליטי.

4. ביטול המבנה הפדראלי של המדינה[עריכה]

גרמניה הייתה מחולקת ל-18 מדינות שלכל מדינה אוטונומיה (חופש המאפשר ניהול אישי) ונציגות ברייכסטאג. בקיץ 1933 בוטל המבנה הפדראלי על ידי הריסת האוטונומיה במדינות אלו, שנעשה על ידי מינוי מושלים נאצים שיכלו לפטר ולמנות אנשים כרצונם על פי פקודתו של היטלר.

בינואר 1934 חוקק "החוק לשיקום הרייך" שעל פיו בתי המחוקקים של המדינות, כלומר המדינות הפכו לאזורים מנהליים של הרייך.

תוכן הצעד ומטרותיו : יצירת שלטון טוטאליטרי השולט בריכוזיות בכל רשויות המדינה.

שימוש בצעד לביסוס הנאצים והביטוי אידיאולוגי : עיקרון המנהיגות, שלילית הדמוקרטיה בתחום פוליטי.

5. הקמת חזית העבודה - פירוק איגודים מקצועיים[עריכה]

האיגודים המקצועיים בגרמניה צברו כוח בעזרת הון ומספר עובדים (7 מיליון איש) שבקלות יכול היה להשבית את המשק. ב-2.4.1933 פורקו באופן רשמי האיגודים המקצועיים על ידי זריקת מנהיגיהם למחנות ריכוז וללא התנגדות מצד הפועלים שהצטרפו ל"חזית העבודה הגרמנית" שהקימו הנאצים. בארגון היו חייבים להיות כל הפועלים להם דאג הארגון. פרט לכך, ארגון העבודה יצר מצב של תנאי עבודה שכללו פיקוח ממשלתי, אסירת שביתות, סכסוכי עבודה הוכרעו בבית המדינה ועוד.

תוכן הצעד ומטרותיו :

  • החרמת איגודים מקצועיים, שליחת מתנגדים למחנות ריכוז וקבלת חברים נוספים לחזית העבודה.
  • ביטול כל המסגרות הארוטומניות במדינה.
  • יצירת שלטון טוטאליטרי השולט בריכוזיות בכל רשויות המדינה.

שימוש בצעד לביסוס הנאצים והביטוי אידיאולוגי : עיקרון המנהיגות, שלילית הדמוקרטיה, הקומוניזם והליברליזם (כמו חופש התאגדות) בתחום כלכלי.

6. נאציפיקציה או אריזציה של התרבות והחינוך[עריכה]

מכונית עם רמקול מפיצה תעמולה נאצית בברלין, אפריל 1932

האידיאולוגיה הנאצית כללה מספרי ערכים עיקריים: הפולק ("האומה"), רעיון "טוהר הגזע", אנטישמיות קיצונית, עויינות לקומוניזם ובגרסתו הבולשביקית, וכן איבה לרעיונות הדמוקרטיה ולהליברליזם. בכדי להחדיר ערכים אלו לתודעת האדם קם "משרד הרייך להשכלה ציבורית לתעמולה" בראשותו של יוזף גלבס (שר התעמולה) שנקט את הפעולות הבאות בתרבות :

א.תקשורת (עיתונות) – הפיכת התקשורת לכלי תעמולה בעזרת שינוי אירועים והצגתם מנקודת מבט לטובת הממשל.

ב.ספרות – הספרות נשלטה על ידי הנאצים ביד רמה, ספרים רבים הוצאו מהחוק וגרמו לעזיבת אמנים דגולים רבים מגרמניה, רומנים חדשים פורסמו בהם מודגש הפטריוטיזם הגרמני, תורת הגזע ועוד. רב המכר באותה תקופה היה "המיין קאמפף" מאת היטלר.

מאורע נוסף שקרה בגרמניה בתחום הספרות היה שריפת ספרים בחודש מאי 1933. האירוע החל בברלין בשריפת 20 אלף ספרים ממיטב היצירות העולמיות, שהמשיך להתפשט בכל גרמניה.

ג.אומנות – תשלום לאומנים ירודי רמה ליצירת קריקטורות וציורים המציגים את הממשל כחזק ואילו את היהודים, הקומוניסטים ושאר העולם כחלשים, טיפשים וכדומה.

ד.קולנוע – החרמת סרטים מסוימים ויצירת סרטים אנטישמים כמו "היהודי הנצחי" על ידי משרדו של גלבס.

ה.מוסיקה – החרמת מוזיקה של מלחינים יהודים, עידוד השמעת מוזיקת וואנגר והחרמת הסקסופון (שהיה כלי הזיהוי עם האמריקאים).

להלן הפעולות שנקט בחינוך :

א.תוכנית לימודים בבתי הספר והאוניברסיטאות המבוססת על האידיאולוגיה הנאצית לאחר סילוף המציאות. המקצועות החשובים היו : היסטוריה, תעמולה וביולוגיה. הבנים חונכו להיות נאמנים לרייך והבנות ללדת ילדים.

ב.החלפת בעלי מקצוע באוניברסיטאות ובתי ספר שאינם מתאימים לתפקיד (מתנגדים, יהודים ועוד) והכנסת תומכי המפלגה במקומם.

ג.הקמת בתי ספר נבחרים – תלמידיהם של בתי ספר אלו הפכו לאנשי אס. אס ומבוגריהם היו לצמרת המפלגה הנאצית.

ד.הקמת תנועות נוער – הראשונה היתה "הנוער ההיטלראי" (היטלר יונגה) לבנים אשר משנת 1939 חויב כל נער להצטרף אליה. השניה היתה לבנות ונקראה "ברית הנערות הגרמניות".

תוכן הצעד ומטרותיו : השתלטות על כל תחומי החיים של האדם.

שימוש בצעד לביסוס הנאצים והביטוי אידיאולוגי : שלילית הדמוקרטיה, הקומוניסטים והליברליזם בתחום חינוך ותרבות.

7. הפיכת גרמניה למדינת משטרה ודיכוי מתנגדים[עריכה]

פרט להחדרת האדם את אידיאולוגיה הנאצית בחינוך ובתרבות, הנאצים השתמשו בכוח טרוריסטי להפחדת העם ולסילוק המתנגדים למחנות ריכוז. החל משנת 1933 הפכה גרמניה למדינת משטרה בפיקוד היינריך הימלר באמצעות ה-SA ואח"כ ארגון האס. אס.

נאצים החלו להשתלט על המשטרים בגרמניה על ידי זריעת אנשי אס.אס בקרב הקהילה (כמו : ה- SD, הגסטאפו, משטרת ההסדר ועוד). הם השליטו פחד בקרב האנשים ושלחו מתנגדים למחנות ריכוז.

תוכן הצעד ומטרותיו :

  • יצירת אווירת פחד למניעת מתנגדים
  • פיקוח על האוכלוסייה לשמירה על ביטחון המנהיגים והמדינה.

שימוש בצעד לביסוס הנאצים והביטוי אידיאולוגי : שלילית הדמוקרטיה, הקומוניסטים והליברליזם (כמו חופש התאגדות), עיקרון המנהיג בתחום חברתי.

8. חיסול מתנגדים - ליל הסכינים הארוכות[עריכה]

לאחר שהיטלר השליך את כל אותם אויבים (שופטים, יהודים, מתנגדים ועוד) למחנות ריכוז הוא רוצח את מתחריו מהמחנה הנאצי שהיו אנשי ה-SA שהפכו לגוף מאיים עם חצי מיליון איש. לאנשי ה-SA היו דרישות משלהם :

א. יצירת מהפכה חברתית נוספת.

ב. הפיכת ארגון ה-SA לצבא של המדינה ומינוי ארנסט רהם (מפקד ה-SA) לשר הצבא.

היטלר התנגד לשתי דרישות אלו כיוון שהם היו מנוגדות לאינטרסים האישיים שלו :

א.היטלר היה אנטי סוציאליסט, ויצרת מהפך חברתי ירחיק ממנו את בעלי ההון להם זקוק.

ב.היטלר רצה צבא שילחם בקרב ולא חבורה של אנשים שאינם מיומנים בכל הקשור לנשקים מתקדמים (טנקים, צוללות ועוד). כמו כן הצבא הבטיח אמונים לנשיא (שהיה היטלר) ובכך היטלר מבטיח לעצמו מקום בטוח.

בעקבות כך, היטלר ב- 30.6.1934 מחסל את פלוגת הסער, אלף בעלי שירות ציבורי, מפלגתי וצבאי שבניהם נכללו ארנסט רהם ופון שלייכר (ר"מ לשעבר). במקום ה-SA תפס ה-אס.אס את מקום השמירה וגרעין מוביל בצבא.

תוכן הצעד ומטרותיו :

  • חיסול מתחרים מהמחנה הנאצי
  • חיזוק תמיכת הצבא, בעלי הון וה - אס.אס בהיטלר.

שימוש בצעד לביסוס הנאצים והביטוי אידיאולוגי : שלילית הדמוקרטיה, הקומוניסטים והליברליזם בתחום פוליטי, עיקרון המנהיג.

9. איחוד משרות הקנצלר (ר"מ) והנשיא לפיהרר[עריכה]

עם מותו של הנשיא הינדרבורג באוקטובר 1934נטל היטלר לידיו את סמכויות הנשיא על פי חוק שנחקק יום קודם לכן. עתה, היטלר הפך למפקד העליון של הצבא שחיילים נשבעו אמונים לו בלבד (לא לאומה ולא למדינה) וביסס את שלטונו. באותו חודש נערך משאל עם לאישור צעדיו של היטלר, ו-90% מאזרחי גרמניה הצביעו בעד היטלר.

תוכן הצעד ומטרותיו :

  • חיזוק שלטונו של היטלר
  • דרך פעולה לנקוט בצעדים קיצונים גם מחוץ למדינה.

שימוש בצעד לביסוס הנאצים והביטוי אידיאולוגי : שלילית הדמוקרטיה, הקומוניסטים והליברליזם בתחום פוליטי, עיקרון המנהיג.

10. ביסוס הכלכלה הגרמנית : תוכנית ארבע השנים הראשונה והשנייה בראשות גרינג[עריכה]

הכלכלה בגרמניה גססה ולא אפשרה קיום תנאים רצויים. לכן היטלר הציב לפניו תוכנית לארבע שנים בראשותו של גרינג. מטרותיה עסקו בתחום הכלכלה והיו :

א. הפחתת מספר המובטלים

ב. חימוש הצבא והכנתו למלחמה

ג. בניית "גרמניה החדשה" על ידי בניית תשתיות, בנייני ענק, כבישים חדשים ועוד.

ד.עצמאות כלכלית על ידי משק אוטרקי (עצמי)


האמצעים למימוש המטרות הכלכליות הייתה תוכנית ארבע השנים הראשונה שכללה:

1. עבודות ציבוריות גדולות : כבישים לאורכה ולרוחבה של הארץ.

2. כוננות למלחמה : גיוס חובה, הגברת הייצור הביטחוני (חימוש) והפיכת הכלכלה הגרמנית לכלכלת מלחמה.

3. מציאת תחליף לייבוא הדלק ולמוצריו (לא נמצא פיתרון)

4. סבסוד מפעלים חיוניים לכוחה של גרמניה וכאות תודה לתמיכה בהיטלר.

5. הורדה בשכר לפועלים שלא התנגדו עקב : חוסר היכולת להתאגד, תעמולה ששכנעה אותם וכמו כן גם הטבות (ארגון טיולים, חופשות, הבטחת מכונית "פולקסוואגן לכל פועל ועוד).

תוכן הצעד ומטרותיו : הכוונת הכלכלה על פי האידיאולוגיה הנאצית.

שימוש בצעד לביסוס הנאצים והביטוי אידיאולוגי : שלילית הדמוקרטיה, הקומוניסטים והליברליזם בתחום פוליטי, עיקרון המנהיג, עקרון המאבק בתחום כלכלה.

קישורים חיצוניים[עריכה]