היסטוריה לבגרות/ארצות הברית ויהדות ארצות הברית בין שתי מלחמות עולם/התמורות שחלו בקרב יהדות בתחומים: דמוגרפיה, חברה, כלכלה, חינוך ותרבות

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
איגרת שנה טובה, ובה דימויי סמל האימפריה הרוסית (נשר דו-ראשי), יהודים מארצות הברית מקבלים בזרועות פתוחות מהגרים יהודים מרוסיה לבושים בלבוש מסורתי ועמוסים במטלטליהם; מעל לדמויות סמל הנשר האמריקאי וכרזה: "ובצל כנפיך תסתירני" (תהילים י"ז); תחילת המאה ה-20

דמוגרפיה[עריכה]

ערב מלחמת העולם הראשונה חיו בארה"ב 3.4 מליון יהודים וערב מלחמת העולם השנייה חיו בארה"ב 4.7 מליון יהודים. בלימת ההגירה היהודית לארה"ב הייתה בעקבות חוק ג'ונסון(חוק המכסה הלאומית) שנחקק בקונגרס האמריקאי בשנת 1924. החוק גרם לירידה במס' המהגרים היהודים שהיגרו לארה"ב מ-120 אלף מהגרים ל10,000 מהגרים בשנה. בכך בא הקץ להגירה היהודית ההמונית ממזרח אירופה מסוף המאה ה19. החוק גרם לשינוי בהרכב הקהילה היהודית. בעקבות מספר המהגרים אחוז ילידי ארה"ב הלך וגדל בהתמדה וכך היטשטשו ההבדלים בין היהודים בקהילה לאמריקאים.

תחום החברה[עריכה]

ארה"ב אחרי מלה"ע ה1 עברה 2 תהליכים מקבילים.האחד היה שפע ושגשוג והשני היה שמרנות ובדלנות.הבדלנות הייתה הן כלפי פנים והן כלפי חוץ.האמריקאים קראו לתהליך זה נייטיביזם(הרוח האמריקאית האמיתית הנותנת עדיפות לילידי המקום).הנייטיביזם התקשר עם אנטישמיות ודחיית היהודים מהחברה. אחד הביטויים האנטישמיים היה יצרן המכוניות הנרי פורד שפרסם עיתון אנטישמי בו פרסם את דעותיו כנגד היהודים,בו הוא האשים את היהודים בהפצת הקומוניזם בארה"ב. ביטוי נוסף לנייטיביזם היה "נומרוס קלאוזוס"(הגבלת מספר היהודים הלומדים באוניברסיטאות) של האוניברסיטאות המרכזיות והחשובות בארה"ב. אך יחד עם זאת ולמרות הנייטיביזם הוכתר מאבקם של ארגונים יהודיים נגד הנרי פורד הצלחה משפטית.בעקבות תביעה שהוגשה בבית המשפט חויב הנרי פורד להפסיק את פרסום העיתונות האנטישמית ואף חויב לשלם קנס כבד,היה זה ניצחון חשוב לקהילה היהודית. בשנות ה30 חלה הרעה נוספת באנטישמיות כלפי היהודית בעקבות המשבר הכלכלי, אך מדיניותו של רוזוולט קידמה את זכויות היהודים כמו זכויותיהם של כל המיעוטים.יהודים רבים השתלבו בממשל של רוזוולט בתפקידים כאלה ואחרים.יחד עם זאת יהודים רבים נדחקו ממועדונים חברתיים יוקרתיים ולא הועסקו בחברות גדולות,על כך הגיבו היהודית בתביעות משפטיות ובהקמת מועדונים חברתיים חלופיים.

תחום כלכלה[עריכה]

בתקופה שבין שתי מלחמת העולם פנו רבים מיהודי ארה"ב שעסקו במקצועות המחט(תופרות וחייטים) לעסוק במקצועות חופשיים בעיקר עריכת דין, רפואה, פקידות, מנהל עסקים. בתקופה שבין 2 מלה"ע התבלטו מהגרים ממוצא מזרח אירופאי כיזמים בתחום תקשורת ההמונים, קולנוע ובידור שהתפתחו בקצב מואץ. האולפנים הגדולים שחל הקולנוע האמריקאי היו ברובם בידי יהודים. גדול היה חלקם של השחקנים והבדרנים, אפליות של קבלת יהודים למוסדות אקדמיים הפנו גברים רבים למקצועות ההוראה.במקצועות חופשיים גדול היה חלקם של היהודים מאחוזם המספרי באוכלוסייה המקומית. כמו כן, יהודים רבים השתלבו בתפקידים שונים במשטר של רוזוולט.

תחום חינוך ותרבות[עריכה]

בעוד שבשנות ה20 שלטה השפה האידית(יידיש) בריכוזים היהודים בשפת היומיום ובשפה העיקרית בספרות בתיאטרון ובחינוך הרי שבשנות ה30 תפסה האנגלית את מקומה וסופרים ויוצרים יהודים השתלבו בספרות האמריקאית בבידור ובקלנוע. מספרם של היהודים באוניברסיטאות בלא מאוד. משנות ה30 היה אחוז הסטודנטים היהודים בניו-יורק 49% מכלל הסטודנטים ובארה"ב כולה 9% מכלל הסטודנטים, מספר הסטודנטים היהודים היה גדול הרבה יותר משיעורם היחסי באוכלוסייה. בתקופת המשבר הכלכלי המשיכו משפחות יהודיות לשלוח את ילדיהן למוסדות להשכלה גבוהה בכל מחיר. עובדה זו תרמה להצלחתם של היהודים להשתלב בצורה טובה מאוד בכלכלה ובפוליטיקה האמריקאית. המקצועות הבולטים אותם למדו היהודים במוסדות להשכלה גבוהה היו מקצועות חופשיים והוראה. לכל זרם דתי יהודי הייתה מערכת חינוך משלו, כל מערכת חינוך חרטה על דגלה שמירה על הזהות היהודית. לדוגמא:

1)בית הספר היומי של הזרם האורתודוקסי שם דגש על מקצועות היהדות,בהדרגה שולבו מקצועות כלליים. הוקמה גם אוניברסיטה ישיבה ובה הוקם בית ספר עיקרי להכשרת מורים לעברית ופקולטה לרפואה.

2)בי"ס של יום א' של הזרם הרפורמי שילה נושאים מתולדות עם ישראל מסורת יהודית חגים ומועדים.

3)בי"ס של אחה"צ של הזרם הקונסרווטיבי ביטא השקפה אורתודוקסית מתונה ושם דגש על לימוד השפה העברית ושילוב לימודי בנות בבית הספר.