היסטוריה לבגרות/ארה"ב ויהודי ארה"ב בין שתי מלחמות עולם/המשבר הכלכלי הגדול
הגורמים לפרוץ המשבר הכלכלי
[עריכה]1)ספסרות בבורסה: ההשקעות בבורסה היו ללא פיקוח וללא הגבלות.הבנקים העניקו עד 60% אשראי לקניית מניות שהעניקו רווח קל ומהיר.הבורסה הפכה לבלון מנופח עם שערי המניות הגבוהים עשרות ומאות אחוזים מערכן האמיתי.הרווחים שהופקו מן הבורסה הופנו לקניית מוצרי צריכה או להשקעות נוספות במקום שיושקעו בפיתוח ואספקת עבודה.
2)אמצעים חדשים: הפרסומות גרמו לציבור לקנות מוצרים שלא היה צורך ממשי בהם.תופעת התשלומים גרמה לתחושה שניתן לרכוש ללא שיקולים כלכליים.רבים רכשו בתים,חבילות נופש,מכוניות תוך כדי התחייבות לתשלום בעתיד.האפשרות הזו לקבל מוצרים במעט כסף גרמה לכך שתהייה כביכול "התאוששות" בעסקים.
3)עודפי ייצור בחקלאות ובתעשייה: התעשייה ייצרה יותר ממה שהאוכלוסייה יכלה ורצתה לצרוך והאשראי הרב של התעשיינים ירד לטמיון. היצוא למדינות אירופה הצטמצם מכמה סיבות:
א)מדינות אירופה הטילו מכסי מגן ולא ניתן היה למכור את התוצרת.
ב)ברית המועצות החלה לשווק כמויות עצומות של תבואה במחירים נמוכים.
ג)הוכנסה טכנולוגיה חדישה שהגדילה את כמויות הייצור והעודפים.
ד)ארה"ב הטילה בשנות ה20 הגבלות חמורות על הגירה אליה וכך נחסם המקור לעבודה חקלאית זולה.
4)המדיניות הליברלית של המשטר הפדראלי: הממשל שדבק בכלכלה חופשית ללא התערבות הממשל עודד יוזמה חופשית,נתן תמריצים לבעלי ההון כמו הסרת ההגבלות והפיקוח על התעשייה והעסקים והקלות במיסים.בעקבות כך הפכו בעלי ההון לבעלי מונופול כלכלי,ויותר מזה הממשל נמנע עקרונית להתערב במשק ומנקיטת צעדים לעצירת חוזר האיזון בענפי הכלכלה השונים.
5)מדיניות העלאת המשכורות: המשכורות של הפועלי עלו רק באחוזים בודדים ואילו הרווחים מההשקעות בבורסה עלו במאות אחוזים.הפועלים לא יכלו לצרוך בקצב הייצור של המפעלים בארה"ב וכאן נוצר פער מסוכן בין יכולת הייצור לבין יכולת הצריכה.
הגילויים של המשבר הכלכלי
[עריכה]תחום כלכלי
[עריכה]- התמוטטות הבורסה והמערכת הבנקאית: כאשר התברר לאזרחי ארה"ב כי המניות שבהן השקיעו את כספם אין נושאות רווחים והן מאבדות מערכן והם רצו להיפטר מהן.השיא היה ב"יום חמישי השחור" ה24 באוקטובר 1929 שבו נמכרו בבורסה בוול-סטריט כ-13 מליון מניות.הציבור הרחב הסתער על הבנקים כדי למשוך כסף מזומן אלא שהבנקים סגרו את דלתותיהם.כ9000 בנקים פשטו את הרגל ואזרחים רבים איבדו את כל חסכונותיהם.
- התמוטטות התעשייה ואבטלה כבדה: קטן הביקוש לתוצרת תעשייתית,וכתוצאה מכך היה צמצום בייצור שהוביל לפיטורים של מיליוני פועלים.נסגרו מפעלים ועסקים שהיו תלויים במערכת האשראי הבנקאית,בעלי עסקים רבים נאלצו למכור את נכסיהם במחירי הפסד,ענף הבנייה שותק,מספר המובטלים הגיע לכ-13 מליון מובטלים,כ-25% מכוח העבודה במשק היו מובטלים.כמעט למחצית מהמפרנסים לא הייתה עבודה קבועה.בשנת 1939 הגיע מס' המובטלים ל9.5 מליון מובטלים ושיעור המשכורות ירד בהתמדה בשיעורים גבוהים.
תחום חברתי פסיכולוגי
[עריכה]- אי אמון בתפיסה הליברלית כלכלית: המשבר הוביל אזרחים רבים לאבד את אמונם בתפיסה הכלכלית הליברלית שרווחה בשנות ה20 שיסודה אי התערבות הממשל בכלכלה ובאמונה שתחרות חופשית מביאה לצמיחה ושגשוג כלכלי.כמו כן אבד האמון בתפיסה החברתית שלפיה בכוחו של היחיד להיות אחראי לגורלו ולעתידו.
- תסכול וייאוש: עם נפילת הבורסה הפכו מיליונרים לחסרי פרוטה בלילה אחד,רבים התאבדו בקפיצה מגורדי שחקים.אווירה של תסכול וייאוש תחושת אכזבה מהממשל ומבעלי ההון התלוו לכך עלייה תלולה באחוזי הפשיעה וגילויי אלימות.
- חיפוש אחר מקורות פרנסה: התמוטטות הבורסה,התעשייה והמסחר הובילו לאבטלה כבדה מיליוני אזרחים איבדו את פרנסתם ואת חסכונותיהם.רבים הושלכו לרחובות כי התקשו לשלום את שכר הדירה,מיליוני אזרחים היו על סף רעב.משפחות רבות נהרסו.במקומות שונים הוקמו מחנות צריפים שכונו "ערי הובר".
- חינוך: בתי ספר רבים נסגרו משום שלא היה מי שישלם את שכר המורים ומי שיממן את פעילותם של בתי הספר.רבים נטשו את אזור מגוריהם החיפוש אחר מקורות פרנסה וכתוצאה מכן התרוקנו אזורים שלמים ולא היה מי שיבוא לבית הספר.
תחום פוליטי(אידיאולוגי)
[עריכה]- הרפובליקנים מאבדים את השלטון לטובת הדמוקרטים: בבחירות לנשיאות בשנת 1932,שנת השיא של השפל הכלכלי,עלה לשלטון רוזוולט,נציג המפלגה הדמוקרטית, שהביס את יריבו הובר מהמפלגה הרפובליקנית,כלומר בשנת 1932 איבדה המפלגה הרפובליקנית את הרוב והמפלגה הדמוקרטית הצליחה להחזיק ברסן השלטון גם לאחר מותו של רוזוולט. ניצחון הדמוקרטים נבע מהבטחתם לריסון המשק והמדיניות הכלכלית החדשה "הניו-דיל".
- התחזקות מפלגות השמאל הקיצוניות: המפלגות הקומוניסטיות והסוציאליסטיות חיזקו את כוחן הם ניצלו את המצב לתעמולה אנטי קפיטליסטית,והאשימו את הממשל ואת הנשיא הובר במשבר חמור.
מדוע המשבר הכלכלי בארה"ב גרם לזעזוע עמוק בחברה האמריקאית?
[עריכה]- היקף הפגיעה של המשבר באזרח הפשוט(פגע בתחומים רבים) ומשך הזמן הארוך שבו נמצא פיתרון.
- המשבר פגע בהנחות היסוד של החברה האמריקאית: האמונה בכוחו של היחיד לבנות את עצמו ולהיות אחראי לגורלו.
- התערערה האמונה בהנחות היסוד של התפיסה הכלכלית הליברלית: תחרות חופשית יצרה צמיחה ייעול וקידום ומינימום התערבות של המדינה בכלכלה.
הניסיונות של הובר להתמודד עם המשבר עד שנת 1932
[עריכה]הנשיא הובר נבחר כחצי שנה לפני פרוץ המשבר הכלכלי,הובר האמין כי המשבר הוא זמני והוא יחלוף,האמין בקפיטליזם טהור ולכן המשיך לא להתערב במשק.הובר נקט בממס' צעדים לשיקום ארה"ב אך אלו היו צעדים חלקיים בלבד:
1)יוזמה לעבודות ציבוריות: מאוד אלפי אמריקאים נשלחו לעבוד בעבודות יזומות:ניקוי חופים,בניית גשרים וסלילת כבישים.מטרתו הייתה למנוע אבטלה ולאפשר לאזרחים להתפרנס בכבוד.
2)מתן הלוואות: הממשל העניק הלוואות לאיכרים ותעשיינים ואף רכש יבולים מהאיכרים כדי שיוכלו להפעיל את משקיהם.תפיסתו הייתה שצריך לעזור לבעלי ההון לשרוד משום שהישרדותם תבטיח תעסוקה למפעלים.
3)הטלת מכסי מגן: הממשלה הטילה מכסי מגן על מוצרי היבוא כדי לעודד ולהגביר את היצוא לחו"ל ולגרום לעם האמריקאי לקנות יותר תוצרת מקומית.
- כישלונו של הובר בניסיונותיו לחלץ את ארה"ב מהמשבר הכלכלי מהסיבות הבאות: פעולות אלו היו מעטות מדי והובר לא התמיד בקיומן. הובר הואשם בדאגה לבנקים ולעשירים, למעשה המשיך במדיניות האי התערבות ונתן יד חופשית לבעלי ההון.יש אומרים שהובר לא הבין את חומרת המצב ופעולותיו היו מעטות מדי ומאוחרות מדי.חולשתו של הובר נבעה מכל שהוא דגל בשיתוך פעולה ברצון בין הממשל לבין הגורמים הפרטיים בסופו של דבר העבודות הציבוריות היו מוגבלות.