גידול חיות מחמד/כלב/עיקור וסירוס

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סירוס/עיקור[עריכה]

בעד[עריכה]

מדוע העיקור והסירוס חשובים לבריאות הכלבים?[עריכה]

עיקור הכלבה הוא אחד האמצעים החשובים למניעת דלקות רחם וגידולים סרטניים בעטין, והוא גורם חשוב בבריאות הכלבה. סירוס הזכרים מפחית את הסכנה של סרטן האשכים והערמונית. חייהם של כלבים שעברו עיקור או סירוס ארוכים יותר, בריאים יותר ואיכותיים יותר.

האם עיקור וסירוס טבעיים לכלב שלי?[עריכה]

בניגוד לבני אדם, הדחף המיני של כלבים הוא הורמונלי בלבד, וכך גם אינסטינקט האימהוּת. כאשר מונעים את יצירת ההורמונים המכתיבים את ההתנהגות המינית, הכלבים אינם חשים בחסר כלשהו. כאשר מונעים את ההתעברות וההריון, הכלבה אינה יודעת שהיא מפסידה משהו. כלבים, בניגוד לבני אדם, אינם שואפים לחוות את חווית ההורות ואין להם שליטה על מספר ההמלטות.
מי שבוחר להימנע מהתערבות ומחליט שלא לעקר או לסרס מאפשר המלטה בלתי מבוקרת של גורים שלרובם לא ימצא בית, וסופם הזנחה או המתה.

מדוע כדאי לעקר/לסרס?[עריכה]

העיקור והסירוס חוסכים מהבעלים את חוסר הנוחות הכרוך בתקופות היחום המתרחשות פעמיים בשנה:

  • בריחה מהבית ושוטטות (אצל זכרים), כולל סכנת הידרסות, הילכדות ע"י העירייה ועוד.
  • דימום אצל כלבות.
  • מטרד הנגרם כתוצאה מהתקהלות כלבים זכרים סביב הכלבה המיוחמת (עבור הכלבה, בעליה ושכניה).
  • מאבקי זכרים הגורמים לפציעות קשות.
  • העיקור והסירוס מזכים את בעלי הכלב בהנחה משמעותית (כ- 60%) באגרת הרשיון והכלבת.
  • הסירוס ממתן את התנהגותם של הכלבים (זכרים). כלבים שעברו סירוס הם בעלי מזג נוח וטוב יותר.
  • עשרות אלפי כלבים וגורים ננטשים מדי שנה. רק 10% מהם מוצאים בית. השאר מוצאים את מותם ברחובות, רעבים, מוזנחים או נדרסים תחת גלגלי רכב, או מורדמים למוות בכלביות העירוניות ובכלביות העמותות. עיקור וסירוס הוא אמצעי המניעה הראשון במעלה להפחתת ההמלטות בקרב כלבים, וכתוצאה מכך צמצום ההמתות והסבל של כלבים נטושים. זהו מעשה של חסד לכלבים, לבעליהם, לחברה ולסביבה.

נגד[עריכה]

השיקולים נגד עיקור וסירוס כלבים הם שניים: אסתטיים ומוסריים.

השיקול הבריאותי- כלבים אשר עברו סירוס או עיקור, הם כלבים שמנים יותר. הדבר בדרך כלל מיוחס לירידה בקצב חילוף החומרים (מטבוליזם), עקב הפגיעה באיברי הרבייה. איברי הרבייה משחררים באופן בלתי פוסק הורמונים אל הגוף, וחלק מההשפעה של חומרים אלה, כך מסתבר, היא ריסון המשקל.

השיקול המוסרי- טענה הנשמעת רבות, היא שהסירוס והעיקור גורמים צער לבעלי החיים. כך, לפי טענה זו, כלב אשר עבר סירוס הוא כלב שפוחתת בו שמחת החיים. נוסף על כך, קיים גם איסור על פי הדת היהודית לסרס בני אדם ובעלי-חיים, כאשר בנוגע לבעלי החיים הדבר נובע מהאיסור על "צער בעלי חיים" (מקור הביטוי הוא בתלמוד). קיימת מחלוקת בין חכמים, האם האיסור הוא מדאורייתא או מדרבנן, אבל כולם מסכימים שעל פי היהדות הדבר אסור.

כיום, ניתן לשמוע קולות שונים אשר מתירים לסרס כלבים, עקב הגידול המדאיג בכלבי הרחוב, אשר גורם להם לאיכלוס-יתר ולמקרים רבים של רעב ומוות. בהתאם לעמדה זאת, הצער שנגרם לכלבים הוא קטן בהרבה עקב הסירוס שלהם, מאשר גוויעתם ברעב.