גידול חיות מחמד/כלב/האם לאמץ כלב?
האם לאמץ כלב?[עריכה]
גידול כלב הוא משימה לא קלה בכלל, הדורשת משאבים רבים הן נפשיים והן כלכליים. בנוסף, כלב הוא חיה רגישה מאוד, ואם תקחו כלב ללא מחשבה מספקת תחילה ולאחר זמן קצר תחליטו לוותר עליו, הדבר עלול לפגוע בו מאוד. וידוע על יותר ממקרה אחד של כלבים שחלו ואף מתו כתוצאה משברון לב. על כן, לפני שאתם מאמצים כלב יש מספר שיקולים שעליכם לקחת בחשבון:
- רצון: יש להתחשב בדעתם וברצונם של כל בני הבית:
- נניח שהילדים מאוד רוצים לאמץ כלב אך ההורים אינם נלהבים כל כך. במקרה זה, ההמלצה היא לא לאמץ, או מכל מקום לא לאמץ מיד. לכך כמה סיבות:
- לרוב, לילדים נמאס מהר מדברים. וממש כפי שבחודש הראשון אחרי שקניתם להם את הפלייסטיישן הם שיחקו בו בלי הפסקה וכיום הוא שוכב מוזנח בסלון, כך גם יכול לקרות לכלב. ההבדל הוא, שבכלב צריך להמשיך ולטפל. במקרה כזה עול הגידול ייפול על ההורים, והם עלולים להתייאש ולרצות להחזיר את הכלב.
- מאידך, אם הילדים הם מספיק גדולים (למשל, בגילאי העשרה, ולא ילדים צעירים), והם כבר הראו שהם יודעים לקחת אחריות על דברים ולהתמיד, ניתן לשקול את העניין בזהירות.
- דרך אפשרית לבדיקת אחריות הילדים היא לקנות להם, בתור מעין "אימון", אוגרים, ולראות האם הם מעניקים למכרסמים הקטנים טיפול מסור. אם הילדים מתמידים, סביר להניח שיתמידו גם בטיפול בכלב.
- ילדים גדלים ומתבגרים. אם ילד בגיל 10 מבלה את רוב זמנו בבית ואצל שכנים, הרי שנער בן 16 מבלה חלק גדול הרבה יותר מזמנו מחוץ לבית. לכן, ייתכן שבתור ילד יהיה לו זמן רב לטפל בכלב, אך משיגדל ימצא לו עיסוקים נוספים שעלולים לבוא על חשבון הטיפול. בנוסף, נערים בגיל 18 מתגייסים ועוזבים את הבית לתקופה ארוכה, במהלכה רוב עול הטיפול ייפול על ההורים. גורם נוסף שצריך לקחת בחשבון הוא נפשו של הכלב: אם הכלב נקשר לילד, יהיה לו קשה מאוד להתמודד עם העובדה שהילד פתאום "נעלם".
- אם אחד מבני הזוג מעוניין לאמץ והשני מתנגד עלולה להיווצר בעייה. לא רק שהימצאותו של כלב בניגוד לדעתו של אחד מהם עלולה לערער את היחסים ביניהם, אלא שהכלב יהיה אומלל מאוד. כאמור למעלה, כלבים הם חיה רגישה מאוד והם חשים הכל. כלב שמרגיש שלא רוצים בו יהיה מאוד אומלל ומתוסכל, ואם אתם באמת אוהבים כלבים לא תרצו לעולל לו כזה דבר.
- אם גרים בדירה שכורה יש לוודא עם בעלי הבית שזה בסדר מבחינתם. אם גרים עם שותפים חשוב שגם הם יאהבו את הכלב, ולא להסתפק ב"לא מפריע לי".
- אלרגיה: יש הרבה יותר אנשים שאלרגיים לחתולים מאשר לכלבים, ובכל זאת מומלץ לבדוק האם מישהו מבני הבית אלרגי לכלבים האופן כללי, או לסוג מסויים של כלבים (ר' גם בהמשך בבחירת סוג הכלב).
- זמינות: כלב דורש תשומת לב רבה. ראשית, יש להוציאו לטיול שלוש פעמים ביום על מנת שיעשה את צרכיו, גם ביום חורף קפוא בו לא בא לכם לצאת מהפוך, וגם ביום קייץ נוראי בו כל רצונכם הוא להידבק למזגן. זאת, בנוסף לתשומת הלב שהוא דורש בהיותו בבית, לביקורים אצל הוטרינר ועוד. לכן, אם אינכם בטוחים שיהיה לכם זמן לטפל בכלב - אל תקחו אחד.
- אם אתם עובדים במשרה מלאה רצוי לא לקחת כלב, אלא אם כן יש לכם גינה פרטית בה יוכל לשהות בשעה שאינכם נמצאים.
- זכרו: שחרור כלב לבדו לרחוב מהווה עברה על החוק, שלא לומר סכנה לכלב. אל תבנו על כך שהכלב יוכל לשוטט ברחובות בזמן שאתם לא תהיו בבית, וכך ייחסך לכם חלק מהטיפול בו.
- גורים זקוקים להרבה יותר תשומת לב מבוגרים: בעוד שניתן להוציא כלב בוגר שלוש פעמים ביום בלבד, הרי שגורים יש להוציא כל 4-5 שעות ולעיתים אף בתדירות גדולה יותר - תלוי בגיל ובאופי הכלב.
- יחד עם זאת, ניתן תמיד לשכור "דוגיסיטר" - מישהו שיטייל עם הכלב מדי פעם וידאג לו. ועדיין, זהו הפתרון הפחות מועדף.
- הריון: ידוע שהימצאותו של כלב בבית טובה לילדים, מחסנת אותם, גורמת להם להיות נינוחים יותר וכו'. ועדיין, אם אתם בהריון או מטפלים בילדים קטנים, קחו בחשבון שהכלב עלול להוסיף עליכם עוד מעמסה.
- אילוף: בכלבים צעירים יש להשקיע זמן ומאמץ על מנת לאלפם או לחנכם. אם מדובר בכלב קטן אז ניחא, אבל כלב גדול חייב לעבור אילוף (או חינוך) על מנת שלא יהווה סכנה, ולו למראית עין.
- הוצאה כספית: גידול כלב כרוך בהוצאה כספית גדולה: לכלב קטן ההוצאה מתחילה ב- 100 ש"ח לחודש, ועבור כלב גדול היא מגיעה למאות ואפילו לאלף שקלים לחודש.
- ההוצאה הבסיסית: אוכל, אך זוהי ההוצאה הקטנה ביותר.
- רפואה מונעת: החוק מחייב לחסן את הכלב נגד כלבת פעם בשנה. בנוסף, רצוי לתת לכלב חיסונים נוספים כגון תילוע, משושה ועוד, וכל אלה עולים כסף.
- ביקורים אצל הוטרינר (שאינם לצורך רפואה מונעת): מאחר וכלבים אינם מבוטחים בקופת חולים (בניגוד לבני אדם), ההוצאה עבור צילום פשוט יכולה להגיע למאות שקלים. גם כאן, עלות הטיפול משתנה בהתאם לגודל הכלב (למשל: כלב גדול יצרוך יותר תרופות מאשר כלב קטן).
- לכלוך: אין דבר כזה כלב שלא משיר פרווה. יש אנשים שזה לא מפריע להם כל כך, יש אנשים שזה מפריע להם מאוד. ניתן אמנם לספר את הכלב, אך הדבר אינו מומלץ ומכל מקום אינו פותר את הבעיה באופן מוחלט.
לאחר שעברתם על כל הסעיפים הללו, להלן רשימה קצרה של היתרונות והחסרונות שבגידול כלבים:
* יתרונות: מלמד את הילדים אחריות וחברות מהי, משמח ומעודד, נאמן עד אין קץ, מוריד לחץ דם (לפי מחקרים!) ומאריך את החיים, עוזר לאווירה נינוחה בבית, עוזר לפגוש אנשים חדשים ומקנה אווירה חיובית באופן כללי, שומר ומקנה הרגשת ביטחון, מעסיק כשמשעמם, מעלה ביטחון אצל ילדים (הילד שולט\דואג למשהו אחר ,סומכים עליו,דברים אלו מעלים לילד את הביטחון) לעיתים פועל כסיירת ניקיון - ברגע שנופל אוכל על הרצפה, הכלב אץ-רץ ו"מנקה" אותו,ישנם כלבים שעוזרים,משקמים, נכים, עיוורים, חולי אפילפסיה וכולי..ומתריעים לפני התקפים\איבוד הכרה\עילפון ואף עוזרים להרפא יותר מהר ממחלות זמניות כמו למשל אפילפסית ילדות, ישנם סוגים של כלבים כמו סאן ברנרד, טרייר רוסי שחור, בוקסר ועוד רבים, שפועלים כבייביסיטר במשרה מלאה ומשגיחים על הילדים כשאתם במקלחת,בחדר, או סתם לא מסתכלים, לא, אל תשאירו את הילדים לבד - אבל גם אם זה קרה, תהיו בטוחים שהם בידיים טובות.
* חסרונות: מלבד כלבים היפו-אלרגניים- הכלב משיר שערות, הגידול\הוצאות לטיול גוזל זמן רב, התמדה וכסף.
לסיכום: אימוץ כלב אינו דבר שיש להקל בו ראש, אם החלטתם לאמץ כלב- התחייבתם לטפל בו עד הסוף, ל10-18 שנים הבאות! אם עברתם על כל הפרמטרים, שקלתם אותם אחד לאחד והגעתם למסקנה שאתם רוצים ומסוגלים לאמץ כלב - אתם מוזמנים לעבור לסעיף הבא ולבחור לכם אחד.