גידול חיות מחמד/חתול/סירוס ועיקור

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

סירוס ועיקור חתולים נועד למניעה של הרביית חתולים.

עד כמה שנפוצה השמועה כי סירוס ועיקור חתולים מאריך את חיי החתול או תורם לבריאותו היא אינה נכונה ואולי אף הפוכה. כמו גם ההנחה שעיקור וסירוס מונע מביית את החתול לסביבת הבית.

יש אמת בטענה כי סירוס של זכרים יכול למנוע פציעות בשל מאבקים על הזדווגיות במקומות בהם ריכוז החתולים גבוהה מאוד אך גם טענה זו יש לקחת בערבון מוגבל מפני שחתולים, זכרים ונקבות, נאבקים על הטריטוריה שלהם, וגם במקרים אלו עלולים להפצע.

להלן שיקולים הנוגעים לסירוס ועיקור:

מדוע לעקר או לסרס? מדוע לא לעקר או לסרס?
שיקול כלכלי - המנעות מטיפול בגורי חתול נוספים בעקבות המטלה סיבות הלכתיות
המנעות מריבוי של גורי הרחוב ללא טיפול שמירה על מגוון גנטי
המנעות מפציעות בשל מאבקים על זיווג מעמדו החברתי של החתול נפגע

מעמד חברתי וטריטוריה[עריכה]

חתול שיוצא אל הרחוב הוא חתול שמשתלב בקהילת חתולי הרחוב. החברה החתולית היא היררכית עם כללים וטקסים אותם מבינים החתולים. כל החתולים חלק מאותה קהילה ומקבלים מעמדם. זרים שנכנסים אל הקהילה צריכים לרכוש את מעמדם.

בראש ההיררכיה נמצאות החתולות גם כמות הצאצאים הגדולה ביותר. כשמעקרים חתולה מעמד החברתי צונח.

מעמדו של הזכר תלוי במבחני כוח. ככל שהזכר חזק יותר כך הוא נמצא בראש הפירמידה ותחתיו יתר החתולים עם סמכויות כאלו ואחרות. מדי פעם יש מאבקי כוח כאשר חתול צעיר מתבגר והשני מזדקן. זכר חזק שולט בטירטוריה גדולה יותר.

להבדיל מההיררכיות בקרב בעלי חיים אחרים, אצל חתולים, אין לזכרים עדיפות בכל הנוגע לענייני חיזור. לעיתים אף הנקבות בוחרות את הזכרים בתחתית הפירמדיה.

לאחר הסירוס הזכר מאבד בהדרגה את מעמדו החברתי. ריח השתן שלו ורמת הטסטוסטרון נחלשים לאיטם וכך מעמדו עד להגעתו אל תחתית ההירכיה.לכן זכרים מסורסים ונקבות מעוקרות מחזיקים בטרטוריה קטנה בהרבה.

טריטוריה[עריכה]

טריטוריה בבית: כל החתולים הם טרטורים. גם כאלו הגרים בבתים. הטריטוריה יכולה להיות ספה מעודפת, מיטה ועוד.

לעיתים קרובות באמצעות בני האדם, חתולים הגרים בבית לומדים להיות שותפים בהדרגה לטריטוריה כך שהם כולם תובעים את אותה הטריטוריה - הבית, ומגנים עליו מפני חתולים זרים. מומלץ להרגיל חתולים למצב זה בכדי למנוע חיכוכים ומריבות בבית.

טריטוריה מחוץ לבית: הטריטוריה מחוץ לבית יכולה להיות קטנה כמו חצר או חצר עירונית ולפעמים גדול עד לכ-200 דונמים, והכל בהתאם לכמות החתולים שנמצאים בסביבה.

בני אדם יכולים לעזור לחתולם במידה מסוימת לתבוע טריטוריה על ידי גירוש חתולים והפסקת קטטות.

מחוץ לבית יכולים להיות גם טריטוריות משותפות של קהילת החתולים בהם בדרך כלל צדים ומוצאים מזון. בדרך כלל אלו נתיבים ראשים עם "כללי תנועה" שברורים לכל חתולים. למשל חתולים ההולכים בנתיב ראשי בעל זכות קדימה מחתול המגיע אל הנתיב הראשי מנתיב צדדי.

התקהלות חתולים: החתולים נוהגים להתקהל אחת לתקופה בקבוצות במרחק של 1-6 מטרים. מחקרים הצליחו לזהות התקהלות זו אך לא לפענח שכן התקהלות זו אינה בהכרח מתרחשת בשל הזדווגות.

חתול מבודד: חתול מבודד שנמצא שעות בבית ללא בני אדם או חתולים סובל מבדידות, משועמם, משתין במקומות אסורים, לועס רהיטים ונושך פרווה.

סימון טריטוריה: נעשה באמצעות שריטות, התחככות והשתנה.