גיאוגרפיה לכיתה ז'

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.



00%.svg

ספר זה טרם הושלם ונמצא עדיין בכתיבה.

ייתכן שחסרים בו פרקים, או אף נושאים שלמים. לפיכך, כרגע לא ניתן ללמוד ממנו על כל הנושא בצורה מקיפה.

כמו בכל אחד מהספרים, מהדפים ומהנושאים בוויקיספר, גם כאן אתם מוזמנים להוסיף את הפרקים שלדעתכם חסרים. כל פעולה שעשויה לעזור תתקבל בברכה, כולל הערות ובקשות בדף השיחה של הספר.



תוכן עניינים
  1. פרק א'
  2. אזורי התיישבות

מבוא[עריכה]

שלום לתלמידי שכבת ז', ברוכים הבאים לספר לימודי הגאוגרפיה!

השנה נעסוק בלימודינו בעיקר בתחום הדמוגרפיה.

מהי דמוגרפיה?[עריכה]

מקור המילה ביוונית, ופירושה: רישום אנשים. כלומר, נלמד על גאוגרפיה של אנשים, של אוכלוסייה.

ראשית, חשוב שנלמד שני מושגים בסיסיים בנושא אוכלוסייה:

צפיפות אוכלוסייה[עריכה]

צפיפות אוכלוסייה = מספר אנשים (יח') : שטח (קמ"ר)

קמ"ר = שטח ריבוע שאורך כל אחת מצלעותיו 1 קמ"ר.

משימה: חפשו בערך "ערים בישראל" בויקיפדיה את שטח העיר שלכם בקמ"ר, ואת מספר האנשים ועשו חישוב של צפיפות האוכלוסייה בעירכם.

המשמעות של מושג צפיפות אוכלוסייה היא כמה אנשים בממוצע יש על כל יחידת שטח של קמ"ר.

או במילים אחרות: צפיפות אוכלוסייה זה היחס בין מספר האנשים לשטח. מקובל לחלק את האנשים לשטח המדינה בקמ"ר ומתקבל נתון ממוצע.


תפרוסת אוכלוסייה[עריכה]

תפרוסת אוכלוסייה = נתון המתאר את האופן בו האוכלוסייה מפוזרת במרחב. וצפיפות אוכלוסין= מצב המבטא כמה בני אדם חיים בשטח נתון .

נושא ראשון: אזורי התיישבות.[עריכה]

בנושא זה נבחן כיצד האוכלוסייה מתיישבת באזורים שונים, ומדוע...

הבה נתחיל באזורים דלילי אוכלוסייה.

אזורים דלילי אוכלוסייה, כשמם כן הם: אזורים בהם אין התיישבות רבה או הרבה אוכלוסייה. נבדוק גם מדוע בכל זאת אנשים בוחרים להתיישב באזורים שכאלה...

מקובל לחלק את האזורים דלילי האוכלוסייה ל- 4 קבוצות:

  1. מדבריות חמים
  2. מדבריות קרים
  3. יערות גשם
  4. האזורים ההרריים.


המדבריות החמים[עריכה]

נתחיל ללמוד על אזורי המדבריות החמים, וראשית, ננסה להבין את המושג הזה.

המילה "חמים" מובנת וברורה, אך מהו מדבר?

נסו לחפש הגדרה למדבר.



מדבר - מקום בו כמות המשקעים השנתית הממוצעת נמוכה מ-200 מ"מ גשם.

קו ה-200 מ"מ נקבע מכיוון שזו כמות המשקעים המינימלית לגידול חיטה שזהו המזון הבסיסי ביותר לאדם.

מאפייני תנאי הטבע במדבריות החמים:[עריכה]

  1. ראשית, עצם היותם מדבר, כמות משקעים הנמוכה מ-200 מ"מ.
  2. הפרשי טמפרטורות משמעותיים בין קיץ לחורף ובין יום ללילה.
  3. מחסור מים.
  4. קרקע לא ראוייה לחקלאות
  5. מיעוט בצמחיה ובעלי חיים.


בכל זאת, ישנם מקרים רבים בהם אנשים בכל זאת בוחרים להתיישב באזורי מדבריות חמים.

עבודת חקר[עריכה]

בדקו מהו הגורם המרכזי להתיישבות בעין גדי בישראל.

בדקו מהו הגורם המרכזי להתיישבות בערב הסעודית.

בדקו מהו הגורם המרכזי להתיישבות באבו דאבי או בקטאר.

בדקו מהו הגורם המרכזי להתיישבות בפטרה שבירדן.


סיכום: כל המקומות הנ"ל הם מדבריות חמים. בכל אחד מהם ישנה סיבה להתיישבות בו למרות היותו מקום קשה למחייה.

סכמו לפי עבודתכם את הסיבות המרכזיות להתיישבות אוכלוסייה באזורים דלילי אוכלוסייה.


הנה הצעה לסיכום כזה:

למרות תנאי הטבע הקשים באזורי המדבריות, ישנם אנשים שמתיישבים באזורים אלה, מסיבות שונות:

ישנם אנשים שמתיישבים במדבריות באזורים של נאות מדבר ומקורות מים כמו בעין גדי.

ישנם אנשים שמתיישבים במדבריות מסיבות היסטוריות, כי אבות אבותיהם התיישבו שם גם והם ממשיכים את רצף ההתיישבות במקום, כמו בערב הסעודית.

ישנם אנשים המתיישבים באזורי מדבריות עם אוצרות טבע כמו פוספטים או נפט, כמו באבו דאבי וקטאר.

וישנם אנשים שמתיישבים באזורי מדבר מושכי תיירות, באזורים שמהם יוכלו להרוויח מתיירים כסף כמו בפטרה שבירדן.


עוד פרט חשוב ואחרון לגבי המדבריות החמים:[עריכה]

המדבריות החמים פרושים בדרך כלל לאורך קווי הרוחב 20-30 דרום וצפון.

המדבריות החמים פרושים על גבי כשליש מכל שטחי היבשה בכדור הארץ.