גאוגרפיה לבגרות/גיאומורפולוגיה

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פני השטח של כדור הארץ

גיאו=אדמה, מורפו=צורה, לוגיה=תורה

  • העיצוב הגיאומורפולוגי של החבל והשפעתו על האדם.
  • גיאומורפולוגיה – זהו מדע העוסק בתהליכים המעצבים את פני השטח, ובצורות הנוף (התבליט – טופוגרפיה) שתהליכים אלה יוצרים על פני כדור-הארץ. עיצוב הנוף מושפע ישירות מתנאי האקלים של האזור בעבר ובהווה.

הכוחות המעצבים את הנוף[עריכה]

מהם הסיבות והגורמים להבדלים השונים בין הנופים על פני כדור הארץ? מדוע הר אחד גבוה והשני נמוך? כיצד נוצרו נפתולי נהר? כיצד נוצרו פיורדים? מהי דלתא? מה מעצב אותם? מה גורם להן להיווצר בצורה מסוימת? מדוע הם משתנים? עלינו להבחין בין שני כוחות מרכזיים שמעצבים את הנוף:

הכוחות החיצוניים הם אלו שמעצבים ומשנים את הנוף, וכוללים בין השאר: רוחות, גשמים, גלי ים, נהרות, זרמי לבה, קרחונים וכו'... ישנה "התנגשות" תמידית בין הכוחות הפנימיים לכוחות החיצוניים. לעיתים הכוחות הפנימיים גדולים וחזקים מהכוחות החיצוניים ואז נבחין בטופוגרפיה קיצונית של הרים ועמקים עם הבדלי גבהים גדולים ביניהם. כאשר הכוחות החיצוניים הם החזקים יותר, נבחין בטופוגרפיה מישורית יותר, עם פערי גבהים פחות משמעותיים. נוף הרבה ומים הכוחות החיצוניים גורמים להנמכתו ולהשטחתו הנוף והם כוללים בעיקרם מים .

ארבעת התהליכים המרכזיים המעצבים את הנוף[עריכה]

1. בליה

2. סחיפה

3. הסעה

4. השקעה

  • בליה - זהו תהליך שבו הסלע מתפרק ומתפורר בתהליך מכאני וכימי על ידי כוח חיצוני כמו רוח ומים.

ישנם {{}}שלושה סוגים של בליה:

1. בליה מכאנית/ פיזית- הסלע מתפרק פירוק מכני-פיסיקלי (הוא משנה את צורתו אבל לא משנה את ההרכב שלו). הסלעים מתפרקים לחלקים קטנים בשל היסדקות הנובעת מחילופי חום וקור או שהם נשחקים ומתפרקים במהלך הסעתם ממקום למקום באמצעות כוח זרימת מים או נשיבת הרוח. מאפיינת אקלימים מדבריים ואקלימים קפואים (כמעט ללא לחות).



דוגמה:

  • בנגב המדברי בולטת הבליה המכאנית בעיקר בגלל הבדלי הגבהים המצויים לאורך מזרח הנגב, כמו לאורך מצוק ההעתקים, ובגלל הבדלי הטמפרטורות הגדולים (משרע טמפרטורות גבוה) - בין היום ללילה ובין הקיץ לחורף .
  • קפיאה והפשרה של מים בסדקי סלעים - מים מחלחלים וחודרים לסדקים שבסלעים וממלאים אותם. כאשר המים קופאים, הם מתרחבים ולוחצים על דפנות הסדק ומרחיבים אותו. המים מפשירים ומים נוספים נכנסים לסדקים. המים קופאים פעם נוספת, מרחיבים את דפנות הסדק וחוזר חלילה. לאחר מספר רב של תהליכי קפיאה והפשרה חלק מהסלע ניתק ונופל.

2. בליה כימית – בליה הגורמת להתמוססות ולהתפוררות של הסלע כתוצאה משינויים בהרכבו הכימי. התהליך הנפוץ של הבלייה הכימית הוא הקארסט. מאפיין אזורי אקלים ממוזגים.

3. בליה ביולוגית- בליה הנגרמת בצורה ישירה או עקיפה על ידי בעלי חיים וצמחים. בלייה זו נוצרת הן בדרך מכאנית והן בדרך כימית. לדוגמא: עצים וצמחים אשר גדלים בין סדקים של סלעים, יכולים לשבור ולפרק אותם בדרך של בליה מכאנית (אין שינוי בהרכב הסלע), והם יכולים בנוסף להפריש חומצות הממיסות את הסלעים בדרך של בליה כימית.

  • 'סחיפה' - תהליך המתרחש בעקבות תהליך הבליה של הסלע. בתהליך זה חומרי הבליה מתנתקים מהמקום שלהם, ומוסעים למקומות שונים באמצעות מים, קרחונים או רוח.
  • 'הסעה' - חומרי בליה מוסעים, מועברים למקום אחר.
  • 'השקעה' - החומרים שהוסעו נעצרים ומושקעים במקום אחר. בתהליך זה נוצר נוף חדש.

תופעת הקארסט – נוף קארסטי[עריכה]

נוף טיפוסי בחבל הבארן, אזור קארסטי במערב אירלנד
  • קארסט - צורות נוף הנוצרות על ידי תהליך ארוך ואיטי של המסת סלעים קשים (כמו גיר) על ידי מים, ונקראות על שם אזור בשם "קרסט" בסלובניה וקרואטיה, שבו הן נפוצות במיוחד.

בין צורות הנוף הקרסטיות ישנם זקיפים ונטיפים, מערות, טרשים ועוד. נטיפים וזקיפים - צורות נוף קרסטיות הנוצרות במערה כתוצאה מהתאדות של מים המכילים חומר גירני. הזקיפים "צומחים" מקרקעית המערה, והנטיפים תלויים מתקרת המערה.

כיצד נוצרת תופעת הקארסט?[עריכה]

התהליך הטבעי נוצר כאשר טיפות מים פוגעות בשכבת סלע מתחילה המסה של סלע ע"י יצירת סדקים שהולכים ומתרחבים .ככל שאנחנו מעמיקים לתוך מעמקי האדמה . מי הגשמים מתחברים אל פחמן דו-חמצני שבאוויר. מי הגשמים חודרים אל הקרקע. שם, עוד פחמן דו-חמצני מתווסף אליהם והם הופכים לחומצה חלשה. החומצה מגיעה אל סלעי הגיר, ממיסה אותם ויוצרת מערות וחללים. המים המתנקזים דרך המערות והחללים זורמים אל הים. הגיר שהומס בהם מושקע במערות ויוצר נטיפים וזקיפים.

  • מערה קרסטית- חלל תת קרקעי אשר נוצר על ידי זרימת המים בין סדקי הסלע והמסתו.
  • מעיין קרסטי- בשכבה של סלע עם מחילות שנוצרו כתוצאה מהמסה כימית, המים המחלחלים לקרקע, נכנסים אל תוך המחילות וממשיכים לזרום בתוכם. המים פורצים החוצה כאשר השכבה כולה זזה כלפי מעלה ונשברת ואז נוצר מעבר למים החוצה.
  • נטיפים וזקיפים- מים חומציים שהמיסו את סלע הגיר מטפטפים מתקרת המערה באיטיות. הפחמן הדו חמצני (CO2) שהיה בטיפות המים מתנדף, והסידן שהיה מומס במים מתגבש ונשאר כמשקע גירי על גבי התקרה (נטיף). טיפות המים שלא התאדו נופלות אל קרקעית המערה, ושם הן מתאדות ומשקיעות את הגיר (זקיף).
  • מגדלים קארסטיים – קארסט באזורים הטרופיים. באזור הטרופי, במיוחד בדרום מזרח אסיה – ויטנאם, קמבודיה סין ותאילנד, ישנו נוף קארסטי שונה ממה שתואר עד כה. בגלל הטמפרטורות הגבוהות באזור זה, כמות המשקעים הגבוהה מאוד ושכבת הגיר העבה, נוצרת תופעה של הרים מחודדים, תלולים וגבוהים הנקראים " מגדלים קארסטיים". התהליכים הקארסטיים באזורים אלו, בשל שילוב הגורמים הנ"ל הינם אינטנסיביים מאוד.

השפעתן של התופעות הקארסטיות על האדם[עריכה]

תופעות מיוחדות אלה, מהוות אטרקציות תיירותיות נרחבות, והאוכלוסייה המקומית יכולה לפתח כלכלה שלמה סביב התיירות: בתי מלון, מסעדות, וכו'. ענף התיירות מכניס מטבע זר רב, ולכן הוא חשוב למדינה ולאוכלוסייה. מערות נטיפים, כמו גם המגדלים הקארסטיים מושכים מאות אלפי תיירים מדי שנה, על מנת לצפות בתופעות טבע ייחודיות אלה.

מגדלים קארסטיים[עריכה]

עיצוב קרחוני[עריכה]

קרחון הוא גוש קרח עצום בגודלו, בעוביו ובמסה שלו (משקלו). רוב הקרחונים כיום נמצאים באזורי הקטבים.

  • "תקופת הקרח" - בעבר היו תקופות קרח ארוכות, שהאחרונה הסתיימה לפני 10,000 שנים לערך, שבהן הקטבים גדלו והגיעו עמוק אל תוך היבשות. (אטלס אוניברסיטאי חדש - מפת אירופה בתקופת הקרח האחרונה. אטלס כרטא- מפת כדה"א גיאולוגיה). אזורים רבים ושונים עוצבו על ידי קרחונים בעבר על פני היבשות של היום. לאחר שהפשירו הקרחונים, נחשפו העמקים וההרים שעיצבו הקרחונים בתקופה זו. כיום אזורים אלו אינם מכוסים קרח. לדוגמא- האגמים הגדולים בארה"ב נוצרו כתוצאה מפעילות של קרחונים.
  • קרחוני כיפה - קרחונים הנוצרים על פסגות הרים גבוהים, (הרי האלפים באירופה, הרי הרוקי בארה"ב וכו'). המשקעים היורדים על פסגות ההרים בצורה של שלג, יורדים בכמויות גדולות ,נדחסים מלחץ המשקל של כמויות השלג הגדולות והופכים לקרח. לעיתים, גוש זה של קרח גולש (מחליק) במורד המדרון של ההר , עקב כוח המשיכה של כדור הארץ מצד אחד ועקב משקלו הכבד של הקרחון מצד שני.
  • קרחוני עמק – קרחונים בנמצאים בעמקיהם של ההרים הגבוהים ( הרי האנדים בדרום אמריקה, הרי ההימלאיה באסיה וכד'. באזורים אלו האקלים הינו קר, המשקעים הרבים יורדים בעיקר בצורה של שלג, הנערם בעמקי ההרים, ומתקדם כלפי מטה (גולש) למקומות הנמוכים, ומעצב את הנוף בהתאם.

כיצד הקרחונים השונים מעצבים את הנוף? הקרחונים נושאים וסוחפים איתם כל מה שנמצא ועומד בדרך שלהם בזמן שהם זזים: אבנים, סלעים, אדמה וכו'....


תנועת הקרחון[עריכה]

קרחוני העמק מעצבים את הנוף באופן חזק וחריף. הקרחון נע בשל משקלו הרב , ובשילוב עם כוח הכבידה, למקום הנמוך. כאשר מתחברים כמה קרחוני עמק הם יוצרים מערכת קרחון מסיבית וכבדה. חלקיו השונים של הקרחון נעים בקצב שונה: החלק המרכזי נע במהירות גבוהה יותר לעומת בסיס הקרחון שנע באיטיות יותר, כתוצאה מהחיכוך שלו עם הסלעים.

בהתקדמותו של הקרחון כלפי מטה, הוא הורס ושוחק כל מה שעומד בדרכו. הוא הורס ושובר את הסלעים שבדרכו בגלל משקלו הרב, במיוחד אם הם סדוקים. בנוסף, בתהליך התקדמותו של הקרחון הוא גורם לשחיקה של קרקעיתו של העמק ולשחיקתם של שולי העמק. חומרי הבלייה כתוצאה מתהליך ההרס, מורכבים בעיקר מסלעים, שלעיתים יוצרים ערמות של "חצץ" בגדלים ובצורות שונות. ערמות אלו של סחף נקראות "מורנות".

צורות נוף באזורי קרחונים[עריכה]

פיורד ליספיורדן בנורבגיה
  • עמק U - עמק עמוק וצר עם תחתית רחבה מאוד, ולכן הוא נקרא עמק U , שבמרכזו ערוץ נהר/ נחל . לפני

הקרחון העמק עוצב על ידי נהר שחתר בסלע ועיצב אותו בצורה של עמק V . כאשר קרחון מילא את עמק, הוא הרחיב אותו, בתהליך גלישת הקרחון, ויצר עמק בצורת U. הקרקע וגדות הנחל נסחפו על ידי הקרחון. במקומות בהם יש עמק U ניתן לקבוע כי הם עוצבו על ידי קרחונים. לדוגמא: [[W:עמק לאוטרברונן|]] שבשוויץ.

השפעות עמק U על האדם קרקעיתו השטוחה והמישורית של העמק, אדמת הסחף הרבה שהצטברה בו, מעודדת אוכלוסייה להתיישב באזורים אלו , ומאפשרת גידולים חקלאיים באזורים הרריים. (בעצם בעמקים של האזורים ההרריים). רוב עמקים אלו ( עמקי U נמצאים בצפון אירופה, באזורים שכוסו בעבר בקרחונים).

  • פיורד – מפרץ צר ארוך ועמוק שנוצר על ידי קרחון ונכנס אל הים. הפיורד נוצר בתקופה בה בעמק היה קרחון שיצר עמק U. המשקל הרב של הקרחון, שחק את קרקעיתו של העמק אל מתחת למפלס פני הים. מי הים לא יכלו לחדור לעמק משום שהקרחון חסם את דרכם. לאחר שנמסו הקרחונים, מי ים חדרו לעמק שמפלסו היה נמוך מזה של הים. מפרצים אלו נוחים לעגינה ולשיט משום שהם מוגנים מרוחות ומגלי הים. בנורבגיה, אלסקה וניו זילנד ניתן למצוא פיורדים רבים.

השפעות הפיורדים על האדם הפיורדים מוגנים מרוחות וסערות, דבר שמאפשר לאוניות לעגון ולשוט בתוך היבשת. כתוצאה מכך ניתן לפתח כלכלה מבוססת תיירות באזורים אלו. בנוסף הפיורדים עשירים בדגים, וניתן לדוג אותם ללא צורך לצאת לים הפתוח . כתוצאה מכך ניתן להקים ערי דיג ונמלים סמוך לפיורדים ולהתבסס עליהם כלכלית. מהצד השני, ישנו קושי לעבור מצד אחד לצידו השני של הפיורד, משום שיש צורך לסלול גשרים רבים, דבר העולה כסף רב, והתנועה נעשית בעיקר במעבורות. נורווגיה היא מדינת הפיורדים והגדול מביניהם הוא פיורד סון.

  • אגם קרחוני – במקרים בהם הקרחון מפשיר ואין למים אפשרויות זרימה או ניקוז, השקעים שסמוכים לפסגות ההרים (קרקס קרחוני) מתמלאים מים ונוצרים אגמים קרחוניים. אגמים קרחוניים נוצרים לעיתים גם בעמקי ההרים (עמקי הקרחונים), שם במהלך הזמן נשחקו הסלעים על ידי הקרחון, הצטבר סחף שמקשה על מי הפשרת הקרחונים להתנקז, ונוצרים שם אגמים צרים וארוכים המעידים שבמקום זה היו בעבר קרחונים.

עיצוב הנוף על ידי מים[עריכה]

זרימת המים כתוצאה מגשמים, הצפות או הפשרת שלגים וקרחונים, סוחפת איתה הרבה חומרי בליה. חומרי בליה אלו כוללים סלעים, אדמה, אבנים וכו'. המטען שהמים סוחפים נקרא טעונת. חלק מחומרי הטעונת מומסים במים, החלקים הקטנים יותר "מרחפים במים" והסלעים מתגלגלים ונגרפים על הקרקעית. כאשר מהירות הזרימה נמוכה, אין לנהר יכולת נשיאה רבה של טעונת ולכן חלק מהחומרים שוקעים. הסחיפה וההשקעה משתנים בהתאם למהירות זרימת המים ולשיפוע הנהר, עומק הנהר ודרך זרימתו וכו'.

צורות נוף שהמים מעצבים[עריכה]

נפתולים חופשיים בנהר באלסקה. אפשר לראות מספר ימות נפתול, וימות נפתול שיבשו.
  • נהר מפותל – רוב נהרות העולם אינם זורמים בקו ישר. נהרות מפותלים רבים יוצרים נפתולי נהר. לעיתים הנפתולים קבועים, אבל במקרים שבהם העמק הוא רחב ומישורי, הנהר משנה את הזרימה שלו, יוצר נפתולים חדשים ויוצר נפתולים עזובים, בהם לעיתים נוצר אגם המייבש עם הזמן.
  • כיצד נוצר נפתול נהר?

מי הנהר המתחתרים בסלע, יוצרים נפתול מפותל מאוד (1) עם "צוואר" צר, כאשר זרימת המים גוברת ומתחזקת (2), הנהר "חותך" וחוצה את הנפתול ומקצר את דרך זרימתו (3). נוצר נפתול עזוב (4) שמהווה בעצם אגם , המתייבש עם הזמן. בנפתולי נהר הזרימה החזקה והמהירה היא בצידו הרחב והפתוח של הנפתול. צידו אחד של הנפתול וצידו השני מישורי יותר בשל ההשקעה של הסחף. לעיתים צידו התלול של הנפתול שימש להקמתן של ערים לצורכי הגנה ( בודפשט בהונגריה – צידה האחד בודה נבנה על הצד התלול, בעוד פשט נבנתה על הצד המתון והמישורי – גדת ההשקעה). נפתולי נהר בולטים וברורים במפה הפיסית.

  • נהר פזרות – כאשר מהירות הזרימה בנהר נמוכה ואיטית, הטעונת הגסה והחצץ שוקעים בקרקעית הנחל ויוצרים שרטונות שחוסמים את נתיב זרימתו הטבעית של הנהר. הנהר מנסה לעקוף את השרטונות ומתפצל למספר אפיקים. כך נוצר נהר פזרות, שבעצם "מתפזר" בזרימתו על ידי מספר אפיקים. נהרות מסוג זה אופייניים לאזורים המדבריים ולאזורי הקרחונים, בהם ישנה בליה מכאנית שיוצרת סחף גס. לעיתים השרטונות נסחפים עם הזרם, ולעיתים הם גדלים ונשארים בתור "איים" באפיק זרימתו של הנחל. לדוגמא: האי לה סיטה שבנהר הסיין בעיר פריז.


עמקי נהרות[עריכה]

אגן ניקוז ואגני הניקוז המשניים שלו
קווי פרשת המים העולמיים המראים את אגני הניקוז לאוקיינוסים והימים הגדולים. אזורים צבועים באפור אינם מתנקזים לאוקיינוס

צורתו של עמק משתנה בקטעיו השונים ונקבעת בעיקר לפי כמות הגשם באזור, מהירות זרימת המים, שיפוע המדרון וסוג הסלע. בחלקו העליון של הנהר יהיו עמקים צרים בדרך כלל ובחלקו התחתון העמקים מתרחבים. לעיתים הנהר יוצר עמק קניוני כאשר זרימת המים היא מהירה בחלקו העליון של הנהר ומימיו חותרים לעומק ויוצרים קניון צר ועמוק שקירותיו עומדים זקופים והתחתית שלו צרה ועמוקה. לפעמים נוצרים קניונים (ולא של קניות) גם בחלקו האמצעי והתחתון של נהר. קניונים נפוצים באזורי ההרים ובאזורים צחיחים וצחיחים למחצה משום שיורדים שם גשמים בעוצמה חזקה לזמן קצר ויוצרים שטפונות. זרימת השיטפון מהירה וחזקה והנהר מתחתר לעומק, והנוף הקניוני מקשה על מעבר בני אדם.

  • מישור הצפה - לפעמים נהר עולה על גדותיו (כמות המים בנהר מאוד גבוהה ונתיב הזרימה אינו מספיק לכמות המים, המים גולשים לצידי הנהר – לגדותיו). בשלב זה הנהר משקיע חומרי סחף (טעונת) בגדות הנהר ונוצרים אזורים מישוריים ושטוחים שמכוסים בקרקע פורייה. אם השקעת סחף זו חוזרת על עצמה מספר פעמים, היא יוצרת סוללות טבעיות שנקראות "סוללות גדה".

השפעות מישורי הצפה ועמקי נהרות על האדם[עריכה]

מישורים אלו פוריים מאוד ומתאימים לבנייה ולעיבוד חקלאי. ניתן להשתמש בנהר כנתיב תחבורה להעברת סחורות, והנהר משמש כמקור מים מתוקים לשתייה ולהשקיה. ערים רבות בעולם הוקמו על מישורי הצפה כמו לונדון, פיטסברג וכו'. אם נראה בקרבת נהר קרקע פורייה במפה הכלכלית ניתן להסיק כי אלו בדרך כלל מישורי הצפה או עמקי נהרות. כמו כן בעמקי נהרות ניתן להקים סכרים מלאכותיים על מנת לנצל את זרימת המים והפרשי הגבהים לתחנות חשמל הידרואלקטריות.באגם הנוצר מאחורי הסכר, ניתן לפתח תיירות, ולנצל את מימיו להשקיית שטחים חקלאיים.

  • מפלים – נפילה של מי נהר בבת אחת ממקום גבוה למקום נמוך. מפלים נוצרים בעיקר בשל סוג המסלע.
  • כיצד נוצרים מפלי מים?

זרימת המים שוחקת את הסלע בתהליך הבליה. שכבות סלע רכות עמידות פחות בבליה זו משכבות סלע קשות. כאשר המים מגיעים לשכבת סלע רכה הם שוחקים במהירות את הסלע ולכן נוצרים פערי גבהים בין שכבות הסלע השונות.



דוגמה: מפלים מפורסמים בעולם

המפל הגבוה בעולם: מפל אנחל (וונצואלה) ניאגרה פולס – ארה"ב/קנדה. מפלי האיגואסו – ברזיל/ארגנטינה/פרגוואי. מפלי ויקטוריה – (זמביה/זימבבואה)

  • השפעת מפלים על האדם:

מפלים יכולים להוות כוח מניעת ליצירת אנרגיה הידרואלקטרית. נפילת המים מניעה טורבינות המייצרות חשמל. בעקבות ייצור החשמל יש אפשרות לפתח תעשייה באזור, במיוחד תעשייה כבדה הדורשת חשמל רב.

תצלום של דלתת הנילוס, כפי שנראית מהחלל (צולם על ידי NASA)
תיאור סכמטי של הכוחות השונים הפועלים על הסחף בדלתה (העיגול השחור מייצג את הסחף)
  • דלתא - כאשר הנהר משקיע את הסחף הרב בתוך ים או ימה , ויוצר בעצם שטח יבשתי חדש בתוך הים. הדלתא היא אזור מישורי עם לעיתים מופיע עם פיצולי נהר, כאשר חלק מהדלתא מוצפת מים (ביצות). על מנת שתיווצר דלתא צריך מספר תנאים: א. סחף רב של הנהר, ב. זרמי ים לא חזקים, אחרת הם יסחפו את הסחף ולא תיווצר דלתא, ג. ים רדוד.

מבנה הדלתא: 1.נהר מרכזי עם סחף בצדדיו 2.השקעה של סחף בים 3.ביצות 4.סחף רדוד בקרבת החוף 5.סחף ששקע במים עמוקים יותר.

צורת הדלתא ברורה במפה הפיסית, ויוצרת משולש.



דוגמה: דלתאות מפורסמות

הדלתא של הנילוס, הדלתא של המיסיסיפי, הדלתא של הדנובה, הדלתא של הגנגס


השפעת הדלתא על האדם:[עריכה]

בשל אדמת הסחף הרבה בשפך הנהר היוצר את הדלתא, האדמות הינן פוריות מאוד. כתוצאה מכך האזור מנוצל לרוב על ידי האדם לגידולים חקלאיים בשל פוריותה הרבה של אדמת הסחף. בנוסף הסחף המגיע לים מביא עימו חומרי סחף שמהווים מזון לדגים, ולכן שפך הנהר עשיר בדגה בדרך כלל, והאדם יכול לקיים דייג. אזורי הדלתאות בעולם מיושבים בצפיפות גבוהה. ראה הדלתא של הנילוס והדלתא של נהר הגנגס.

  • אסטואר (חוף משפך) – זהו שפך נהר בצורה של משפך כאשר קודקודו ביבשה. זרם הים חזק מזרם הנהר, ושניהם שוחקים את גדות הנהר הקרובות אל אזור השפך ובמהלך הזמן מרחיבות אותו . התרחבות של שפך הנהר והפיכתו לצורה של משפך מתרחשת באזורים בהם הגאות והשפל חזקים והנהר לא מסיע מספיק סחף ליצירת דלתא. מפרץ סנט לורנס הוא האסטואר הגדול בעולם ( ראה תרשים משמאל) וריו דה לה פלטה הוא האסטואר הרחב ביותר בעולם.
  • אגמים/ ימות - מים שזורמים על פני השטח מתנקזים על ידי יובלים, נחלים ונהרות למקום הנמוך ביותר. ברוב המקרים המקום הנמוך ביותר יהיה הים (כל הנחלים זורמים לים).לפעמים ישנו מצב שהניקוז הוא ניקוז פנימי כלומר ישנו שטח נמוך ביבשה שמושך אליו את המים והתוצאה- אגם.

עיצוב גלי הים ועיצוב חופים[עריכה]

צורת החופים נקבעת ע"פ מבנה רצועת החוף הסמוכה אל הים. בחופים בהם רכסי ההרים מקבילים אל החוף, החופים יהיו ישרים אך מפורצים מעט.כאשר ההרים ניצבים אל החוף, יתהוו מפרצים עמוקים בין הרכסים.

  • לשון יבשה - לשון יבשה או כֵּף היא רצועת יבשה קטנה יחסית החודרת לתוך הים, תוך שהיא מוקפת כמעט מכל עבריה בים. כאשר מדובר בשטח ניכר הוא מכונה חצי אי.
  • מפרץ - מפרץ הוא אזור גאוגרפי שבו הים "פורץ" לתוך היבשה ויוצר אזור שבו הים מוקף ביבשה משלושה כיוונים.
  • לגונה - שרטון חולי הנוצר במקביל ליבשה בתוך הים, ותוך כדי כך הוא יוצר בריכה רדודה בין השרטון לבין היבשה. שרטונות חוף אלה נקראים לשונות חוף והבריכה הכלואה בניהם נקראת לגונה. לדוגמא העיר ונציה יושבת בלגונה שנוצרה מסחף של נהר הפה.
  • טומבולו - לשון חול המחברת בין החוף לבין אי. לטומבולו צורת טרפז אשר בסיסו ביבשה. הוא נוצר כתוצאה מערימתו של חול על החוף בעזרת גלי הים.
  • שוניות אלמוגים - אלמוגים הם יצורים מיקרוסקופיים הבונים את ביתם מגיר, האלמוגים חיים במושבות גדולות אחת על גבי השנייה ובמשך הזמן נוצר מעין קיר עצום בתוך הים המתפתח עד לגובה פני הים.
  • אטול - ריף אלמוגים עגול או אליפטי הסוגר על לגונה. האטול נוצר כאשר ראשו של הר געש נגדע בפעולות גידוד או ע"י התפתחות לגונות הסוגרות על בריכה במרכזן .
  • חופי מאנגרוב - שם כללי למספר מיני עצים ושיחים שהסתגלו להתפתח ולגדול בתחום מי הים המלוחים, בחופי גאות ושפל רדודים ובסמוך לשפכי נהרות עשירי סחף, באזורים הטרופיים.

עיצוב הרי געש[עריכה]

  • הרי געש פולטים לבה שמתמצקת והופכת לסלעי בזלת. הרי הגעש גם פולטים אפר רב שנוחת על הקרקע ומצטבר לשכבות עבות של אפר געשי (שהוא קרקע חקלאית מצוינת). התפרצויות גדולות יכולות לגרום לשינוי הנוף ברדיוס של עשרות קילומטרים מההר (ראו דוגמת הר הגעש סנט הלנס בארה"ב). הרי געש שאינם פעילים היום עיצבו את הנוף בעבר- בדקו במפת גיאולוגיה וחפשו את השטחים שמכוסים בסלעים געשיים. מה עיצב למשל את הנוף ברמת קולומביה שבמערב ארה"ב? כמובן שהרי געש והתפרצויות לבה- רמת קולומביה מכוסה בשכבת סלעי בזלת שעובייה 1600 מ' ! דוגמה נוספת מצפון אוסטרליה, שם זרמה לבה למרחק של 160 ק"מ מהר הגעש!!!

עיצוב מדבריות[עריכה]

  • מדבר אבנים - [השם ממקור ערבי (חמאדות) = בלתי פורה]. שטח מדברי המכוסה בחצץ בגדלים משתנים. באזור החמאדה אין חומר דק (טין או חרסית) העשוי להיות מובל ברוח .החמאדות נוצרות באזורים שטוחים הבנויים , לרוב , מגיר או קירטון . בד"כ שטחי החמאדות מכוסים באבני צור בגודל משתנה . מוצא הצור הוא שאריות של בליית השכבות הגיריות או הקירטוניות שהכילו את תרכיזי הצור הללו , או שרידי אבני הצור משכבות קדומות שהיו ,טופוגרפית. אזורי החמאדות הינם בלתי פוריים וחסרים כמעט לחלוטין צמחיה , מאחר וכל החלקיקים הדקים הוסרו כבר ע"י הרוח .
  • מדבר חולות (דיונות) – מדבר המתאפיין בגבעות של חול. גבעות החול נוצרו על ידי הרוח. חולות סחף, הוסעו והובלו על ידי הרוח מחופי הים. הרוח נשאה אותם אל פנים היבשת והם שקעו . בתהליך הרבדה ארוך מאוד נוצרו דיונות חול ענקיות, הנודדות עם הרוח. לדוגמא הדיונות של מדבר סהרה.
  • מליחות - במידה וישנו שטח עם ניקוז פנימי באזור חם יהיו שתי תוצאות: 1. כל המים יתאדו, וכל המלח שהיה בהם יישאר על הקרקע - מלחה 2. חלק מהמים יתאדו ונקבל אגם מלוח מאוד .
Info icon.png
בד"כ מישורי החוף הם הצעירים בנוף – נבנו ע"י הסחף.אזור הררי גבוה ומבותר – בד"כ צעיר. עדיין לא נשחק דיו ע"י כוחות הבלייה, עדיין מתרומם, עדיין פעיל וולקנית (דוגמא: הקימוט האלפיני). אזור רמתי – בד"כ ותיק. עבר תהליכי בלייה וסחיפה ע"י הכוחות החיצוניים ולכן מתון. אזורים געשיים הם לרוב רמתיים.