ביוכימיה/מעכבים הפכים

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

מעכב תחרותי[עריכה]

מעכב תחרותי – מעכב (I) נקשר לאתר הפעיל ומתחרה עם הסובסטרט על הקישור אליו. הקומפלקס EI, גם הוא נמצא בשווי משקל, ולכן, יכול להתפרק חזרה לאנזים ומעכב.

3 מצבים בהם יכול האנזים להיות :[עריכה]

  1. אנזים חופשי (E).
  2. אנזים + סובסטרט (ES)
  3. אנזים + מעכב (EI).

תיקון המצב[עריכה]

בכדי להגדיל את ההסתברות שרק מולקולות סובסטרט יקשר, יש להגדיל את כמות הסובסטרט, כך ערך הפעילות הקליטית (אנזימטית), תשוב לערכה.

השפעות[עריכה]

  • Km – גדל כיוון שלאתר הפעיל נקשר גם המעכב (האנזים "אוהב" 2 סובסטרטים), זיקת האנזים לסובסטרט קטנה וככל שזיקת האנזים לסובסטרט קטנה יותר, כך ערך Km גדול יותר.
  • VMAX – לא משתנה, מגיע רק בכמויות גדולות יותר של סובסטרט.

גרפים[עריכה]

עיכוב על ידי התוצר - עיכוב תחרותי במערת ביולוגית, בתא חי[עריכה]

פעמים רבות במערכת ביולוגית, התוצר הוא מעכב תחרותי של האנזים שיצר אותו. דבר זה מאפשר ויסות ובקרה של התהליך האנזימטי, כך שלא יהיה בזבוז או פגיעה בשל יצור מוגבר.

עיכב לא תחרותי[עריכה]

עיכוב לא תחרותי – המעכב נקשר אל האנזים באתר שלא האתר הפעיל. עצם הקישור של המעכב גורם לשינוי מרחבי קטן, המונע את יצרת התוצר המבוקש.

4 מצבים בהם יכול להיות האנזים[עריכה]

  1. אנזים חופשי
  2. אנזים + סובסטרט
  3. אנזים + מעכב.
  4. אנזים + מעכב + סובסטרט.

השפעות[עריכה]

  • KM – לא משתנה.
  • VMAX – קטן; כי כמות האנזים החופשי יורדת.

גרפים[עריכה]