ביוכימיה/מעכבים הפכים

• 
  מעכב תחרותי ולא תחרותי
• 
  מעכב תחרותי (1a) ומעכב לא תחרותי (2a)

מעכב תחרותי

מעכב תחרותי – מעכב (I) נקשר לאתר הפעיל ומתחרה עם הסובסטרט על הקישור אליו. הקומפלקס EI, גם הוא נמצא בשווי משקל, ולכן, יכול להתפרק חזרה לאנזים ומעכב.

3 מצבים בהם יכול האנזים להיות :

1. אנזים חופשי (E).
2. אנזים + סובסטרט (ES)
3. אנזים + מעכב (EI).

תיקון המצב

בכדי להגדיל את ההסתברות שרק מולקולות סובסטרט יקשר, יש להגדיל את כמות הסובסטרט, כך ערך הפעילות הקליטית (אנזימטית), תשוב לערכה.

השפעות

• Km – גדל כיוון שלאתר הפעיל נקשר גם המעכב (האנזים "אוהב" 2 סובסטרטים), זיקת האנזים לסובסטרט קטנה וככל שזיקת האנזים לסובסטרט קטנה יותר, כך ערך Km גדול יותר.
• VMAX – לא משתנה, מגיע רק בכמויות גדולות יותר של סובסטרט.

גרפים

• 
  ירוק - השפעת המעכב
• 
  ירוק - השפעת המעכב

עיכוב על ידי התוצר - עיכוב תחרותי במערת ביולוגית, בתא חי

פעמים רבות במערכת ביולוגית, התוצר הוא מעכב תחרותי של האנזים שיצר אותו. דבר זה מאפשר ויסות ובקרה של התהליך האנזימטי, כך שלא יהיה בזבוז או פגיעה בשל יצור מוגבר.

עיכב לא תחרותי

עיכוב לא תחרותי – המעכב נקשר אל האנזים באתר שלא האתר הפעיל. עצם הקישור של המעכב גורם לשינוי מרחבי קטן, המונע את יצרת התוצר המבוקש.

4 מצבים בהם יכול להיות האנזים

1. אנזים חופשי
2. אנזים + סובסטרט
3. אנזים + מעכב.
4. אנזים + מעכב + סובסטרט.

השפעות

• KM – לא משתנה.
• VMAX – קטן; כי כמות האנזים החופשי יורדת.

גרפים

• 
  ירוק - השפעת המעכב
• 
  ירוק - השפעת המעכב