ביוטכנולוגיה/תרופות מונחות והדרישות לשימוש יעיל בהן

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נוגדנים הקשורים לרעלנים (=Immunotoxin= אימונוטוקסינים)[עריכה]

עקרון השיטה ומנגנון הפעולה[עריכה]

קובץ:Endocytosis.svg
כיתוב תמונה

על מנת שאימונוטוקסינים יפעלו, הטוקסין חייב לחדור אל תוך התא. הכניסה לתא נעשת במנגנון שנקרא אנדודיטוזה (= מרכיב זר על ממברנת תאים אנמליים הנאסף פנימה באופן ספונטאני ע"י התקפלות הממברנה.

לאחר חדירה לתא, קיימות שלוש אפשרויות לגורלו של הטקסין :

  • הפניה שלו לליזוזם שם הוא עובר פירוק.
  • יציאה מהתא במנגנון של אקסוציטוזה (זריקת מה שנבלע).
  • הגעה לריבוזום שם יתרחש עיכוב חלבון (מה שאנחנו רוצים).

על מנת להטיח יעלות מקסימאלית חייב התא הסרטני להכיל כמות גדולה של אנטיגנים כך שכמות גדולה של אימונוטוקסונים תקשר.

לאחר הבעיות שהוצגו בטיפול עם אימונוטקסינים, מתברר, שהבעיה העיקרית היא החובה של הטקסין לחדור לתוך התא.

פתרון לבעיה זו הוא שימוש באנטיגנים הקשורים לחומר ר"א.

תחומי השימוש[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיספר ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.



יתרונות וחסרונות[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיספר ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.



חסרונות :

  1. קושי להיכנס לתוך התא.
  2. הרעלן חייב להגיע לריבוזום.
  3. עליהם להקשר לתא על מנת לגרום להריסתו - א.יש קושי לחדור ולהגיע לכל התאים כשמדובר בגידול סרטני מוצק.ב.לעיתים תאים מפסיקים לבטא את האנטיגן על גבי קרומם ובכך מבטלים את אפשרות הקישור אליהם.
  4. גוף החולה מייצר נוגדנים כנגד הרעלן ומבטל את פעילותו.

יתרונות :

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיספר ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.



תרופה מונחית המבוססת על נוגדן נושא איזוטופ רדיואקטיבי[עריכה]

עקרון השיטה ומנגנון הפעולה[עריכה]

נוגדנים הקשורים לחומר רדיואקטיבי. חומר ר"א פועל מחוץ לתא ולא צריך לחדור זאת כיוון שחומרים ר"א פוגעים בתאים חיים כאשר התא נחשף אל החומר הר"א.

לאחר הזרקת הנוגגנים הקשורים לחומר ר"א, נקשר ה-Ab לאנטיגן הסרטני. בעקבות כך, כל התאים באזור הגידול נפגעים, כך שיש יעילות גבוהה יותר בטיפול בגידולים מוצקים (מרוכזים יחד ולא בתוך נוזל נע).

שליטה ובקרה :

  • ניתן לשלוט בעצמת הקרינה הנפלטת, באמצעות קרן α (קרינה קצרה) וקרן β (קרינה ארוכה אך חלשה), כל אחת בעלת טווח שונה ורמה שונה.
  • בשליטה על מינון הזרקת הנוגדן ניתן להקטין את הנזק לתאים הבריאים.

תחומי השימוש[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיספר ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.



יתרונות וחסרונות[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיספר ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.



תרופה מונחית המבוססת על נוגדן נושא אנזים[עריכה]

עקרון השיטה ומנגנון הפעולה[עריכה]

נוגדנים הקשורים לאנזימים. העיקרון מבוסס על כך שתוצר הפעילות האנזימטית הוא רעל הפועל להרג התא הסרטני.

  1. תחילה מזרקים את הנוגדן עם האנזימים הקשור אליו.
  2. לאחר קישור ה-Ab לאנטיגן מזרקים את הסובסטרט.
  3. המפגש בין הסובסטרט לאנזים מניב תוצר – הוא התרופה (רעיל).

היתרון הגדול של השיטה הזו היא שהוא הכי יעילה מבחינת כמות הנזק הנעשה לתאים בריאים (שכמעט ואינם נפגעי).

תחומי השימוש[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיספר ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.



קשיים ומגבלות השימוש בתרופות מונחות[עריכה]

  1. הניידות המוגבלת של תצמידי נוגדן-אנזים בשל גודלם.
  2. התפתחות של תגובה חיסונית בגופו של החולה כנגד התצמידים.

הבעיה עם תרופות מנחות[עריכה]

בכל השיטות האימונותרפיה נעשה שימוש בנוגדנים מונוקולנים במיוצרים בעכבר. השימוש בנוגדן עכברי מכיל שתי בעיות :

  1. הנוגדן העכברי והטוקסין מזוהים כגורם זר ולכן יש יצור אנטיגנים נגדם.
  2. FC עכברי לא מזוהה בידי המערכת החיסונית, כלומר, אינו משנה פעילות ציטוטקסית בגוף (אינו מוביל להובלת תאי T, מקרופאז'ים ומערכת משלים) ולכן, אין סיוע של מערכת הגוף בטיפול.