ביוטכנולוגיה/מפעל לייצור בירה
מפעל לדוגמא: טמפו
- לאחר שהכינו תירוש
לאחר הבישול השני, מכניסים את התערובת לפרמנטור מבודד ומקורר ((64OC 24שעות בתוך מרתפים, המיכלים עשויים מנירוסטה, נשמרת סטריליות רבה מאוד. כאן מתחיל תהליך התסיסה. הבישולים כבר הסתיימו. מזרימים את התירוש לשמרים. תהליך התסיסה אם כן מתחיל בטמפ' של 10-12(מעלות צלזיוס). הבירה מקבוצת הלגר. השמרים שוקעים מטה וניזונים מהסוכר. הם פולטים CO2 ואתאנול מקבלים אלכוהול. כשמסיימים את תהליך תסיסת הבירה מכינים מחזור חדש (של בירה). לפני כן, יש לנקות ולטהר את ה"סירים" וכל הפסולת יורדת לתעלות הניקוז. הרצפה והקירות נשטפים כל שעתיים. מכאן זה זורם לבריכות חמצון. כמו כן מניקוי החומרים הצטבר גז בוטאן וניתן להבחין בלהבות האש.
- כאשר שולטים ברמת הסוכר, אנו יכולים לשלוט ברמת האלכוהול. ניתן לדד את החומרים כבר בתהליך הבישול וכך נקבל 5% אלכוהול.
- השמרים בהם משתמשים הם שמרים רפואיים אותם ניתן לרכוש בבתי מרקחת.
- הכל נעשה בשליטת מחשב, הכל סטרילי. מבחינת כׂח אדם ישנם כ- 1000 עובדים במפעל. הטכנולוגיה והמחשוב המעיטו במספר העובדים. בן אדם אחד יכול לתפעל את כל המערכת. זאת הוא עושה ע"י חדר שבו הוא מפעיל את כל המערכות. בחורף הצריכה יורדת ולכן מידת הפעילות של בני האדם פוחתת.
מכאן ממשיכים לקווי המילוי.
דרך ייצור הבירה:
שעורה לתתיה ממגורות לתת טחנת לתת מיכל בלול דוד רתיחה מצנן תסיסה אחסון סינון מילוי בקבוקים פסטור.
- מזהים בירה מקולקלת ע"י הטעם וחוש הראייה.
- רוב הבירות בארץ הן צלולות ומבריקות. פחות מ-11% הן בירות מעורפלות ומעוננות.
- אורך חיי המדף של בקבוק בירה במקום מוצל הוא כשנה.
- אורך חיי מדף של "גולדסטאר" ושל "הייניקן" הוא שלושה חודשים.
- כשמוציאים חבית בירה ולא מחזירים אותה לקירור, אורך חיי המדף שלה עד ארבעה ימים.
סיור לימודי יא"2 ביוטכנולוגיה תיכון קרית שרת, חולון
אביב צל(C)