ביוטכנולוגיה/מעבדות/קביעת ריכוז גלוקוז בשיטת סמנר

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חומר עיוני[עריכה]

הניסוי מתבסס על תהליך חמצון חיזור בין גלוקוז לחומצה די ניטרוסליצלית, הנוצרת עקב חימום חומר הנקרא סמנר. הסמנר מתנהג כאינדיקטור לזיהוי סוכרים מחזרים וחומרים שועברים חמצון חיזור. נבדיל בין שני אלה במעבדה זו.

הקדמה[עריכה]

בכדי לדעת את המושגים הבאים יש להכיר מספר תרכובות כימיות.

מושגים[עריכה]

  • סוכר – ייצור רב פולי אלכוהול בעל קבוצת קטון או אלדהיד. מספר הפחמנים בו נע בין 3-7.
  • אלצוז – הסוכר הקטן ביותר.
  • גלוקוז – הסוכר הנפוץ ביותר אותו הגוף מנצל. סוכר מחזר.
  • סוכר מחזר – סוכר ממשפחת האלדהידים. סוכרים אלו עוברים תהליך חמצון חיזור עם מחזר. בתום התהליך C קרבוקסילי אינו יכול ליצור עוד קשר. סוכרים מחזרים : מלטוז, גלוקוז.
  • טאוטומריה - פרוקטוז עובר תהליך הנקרא טאוטומריה (שווי משקל קטו אנול). כאשר פרוקטוז נמצא בסיסה בסיסית הוא מתנהג כאלדהיד ולכן, מתנהג בסביבה זו כסוכר מחזר. התהליך : פרוקטוז - אנדיאול - אלדהיד.
  • סמנר – ריאגנט (מגיב) בתגובה כימית. מבצע 2 פעולות בתגובה :
    1. עצירת התגובה - החומצה (סנמר) גורמת לחלבון (לאנזים) לעבור דנטורציה.
    2. אנדיקאטור - סמנר הוא אנדיקאטור עבור חומר מחזר; במהלך חימומו נוצרת החומצה די ניטרוסליצלית שמגיבה עם סוכר מחזר.כל חומר שיגיב עם סמנר (יעבור תהליך חמצון חיזור) והוא אינו סוכר מחזר, הוא חומר העובר תהליך חמצון חיזור. כאשר יש תגובה מקבל צבע (עכירות).

מהלך הניסוי בקצרה[עריכה]

בניסוי "קביעת ריכוז גלוקוז בשיטת סמנר" לקחנו גלוקוז בריכוזים שונים וערבננו עם סמנר. על פי ריכוזי הבליעה יצרנו גרף לינארי (עקום כיול) שלפיו יכלנו לחשב את ריכוז הגלוקוז הנעלם.

בקרות ואיפוסים[עריכה]

איפוס ובקרה – באמצעות מבחנה עם סמנר בלבד לקביעת ערכי הבליעה של סמנר.