ביוטכנולוגיה/מעבדה - מיקרוביולוגיה/שיטות לספירת חיידקיים

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סוגי מצעי הגידול[עריכה]

איתור חיידק / בדיקת פעילות מיקרואורגניזם[עריכה]

Icono copyedit2.png יש לשכתב דף זה
ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לוויקיספר. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.


על מצעי גידול ניתן לבדוק אם חיידק מפרק חומרים מסוים. הדרך למציאת חיידק החשוד בתוכנת X, מתבצעת באמצעות בידוד החיידק. באופן כללי כך :

  1. גידול החיידק במצע עשיר ללא החומר/גידול על אינדיקאטור (אם מפריש את החומר) וכדומה.
  2. גידול החיידק עם החומר.

למשל, אם אנו חושדים שחיידק יודע לפרק נפט וחייה רק באמצעותו. אנו נגדל את החיידק על :

  1. מצע עשיר ללא נפט – מצפים שלא תהיה גדילה.
  2. מצע ם נפט – מצפים לגידול, כיוון שהוא חייה רק באמצעותו.

אין זה מחייב כי תמיד נשתמש בדרך זו. יתכן כי אנו נחפש חיידק שיודע לייצר חומר ולכן, נגדל אותו על אינדיקאטור לחומר וכדומה. הרעיון זה בכל השיטות.


שיטות לספירת חיידקים[עריכה]

קיים מגוון רחב של שיטות, נמנה שתים.

מדידת עכירות[עריכה]

אור יוצא מהמכשיר. הוא עובר דרך המבחנה בה הנוזל. האור יוצא דרך המבחנה : אם המבחנה נקיה - כמות האור יוצאת באותה מידה. אם הכלי עכור, הקרנים נבלעות בתאים ולא כולם עוברים את המבחנה, לכן, כמות האור נמוכה. בסוף המבחנה יש מכשיר הרגיש לאור ומתרגם אותו למספרים.

שיטה לספירת חיידקים על פי מדידת עכירות המים. ככל שהעכירות גדלה, כך יש יותר חיידקים במצע הנוזלי. המכשיר שבודק את מדידת העכירות נקרא "ספקטרופוטומטר". הספקטרופוטומטר פולט קרן אור שנתקע בחיידק ולפי כמות האור היוצאת מהתמיסה נמדד כמות החיידקים, או, לפי כמות האור הנבלע בתמיסה.

יתרונות חסרונות
מהירה # סף רגישות - המכשיר מבחין החל מסף חיידקים מסויים. כמות קטנה של חייקדים אינה נראת ע"י המכשיר. עקב כך, המכשיר "רודף אחרי" המציאות, כלומר, כל שלב ושלב משלבי הגידול של החיידקים, מופיע מאוחר יותר (זמן אחר) בספקטופוטומטר, ממש שהוא :
    • שלב ההסתגלות - מופיע מאוחר יותר וארוך יותר מהמציאות.
    • שלב גדילה - מופיע מאוחר ממה שמופיע במציאות.
    • שלב העמידה - ארוך יותר בהשוואה למציאות, כיוון שעכירות תופיע רק לאחר סף של חיידקים, שיעברו ליזיס.
    • שלב תמות - יופיע מאחור יותר ממהמציאות.
קלה
נוחה

ספירה חייה[עריכה]

שיטת עבודה[עריכה]

  1. לקיחת נפח קבוע של דוגמא מתרבית החיידקים.
  2. זרעית הדוגמא על מצע גידול מוצק.
  3. הנחת המצעים באינקובאטור למשך 24-12 שעות.
  4. ספירת מושבות.

עקרונות מנחים[עריכה]

  1. כל מושבה מקורה בחיידק אחד ולכן ספירת מושבות כמוה כספירת חיידקים (מושבה = חיידקים).
  2. המושבות צריכות להיות מבודדות זו מזו לשם ספירה נכונה.
  3. מספר המושבות חייב להיות ספיר ובכדי להבטיח זאת אנו מוהלים את התערבות וזורעים על מספר מצעים (במצע בו יש מספר ספיר של החיידקים סופרים) הפעולות :
    • מצע נוזלי עם כמות מ"ל (נניח 100 מ"ל).
    • לקיחת דגימה מהארלמניר - אם נצטרך מיהול.
    • חימום וטלטול.
    • זריעה - קבלת מספר לא ספיר של מושבות.
    • לקיחת כמות מ"ל (נניח 1 מ"ל) מתמיסת המקור (לפני חימום) והנחה על 9 מ"ל מצע מזון נקי (השלמה לעשר כל הזמן להקלה על החישוב העתידי).
    • חזרה על הפעולה שוב
    • קבלת צלחות פטרית עם כמות של חיידקים בלתי ספיר, ספיר ומעט מידי.
    • בכדי לדעת את מספר החיידקים בכלי המקורי נבצע חישוב מתמטי.

יתרונות וחסרונות[עריכה]

יתרונות :מדוייק.

חסרונות:קבלת תוצאה רק לאחר יממה.

קישורים חייצונים[עריכה]

  1. 1