ביוטכנולוגיה/מבוא – מבנה, היווצרות ותפקוד של נוגדנים

מבוא לנוגדנים:

מערכת חיסונית א. מולדת (לא ספציפית) - פועלת מרגע הלידה, לא מותאמת. ב. לומדת (ספציפית) פעילה רק כשנחפשת לאנטיגן מהפעם הראשונה. מותאמת.

• תאי T ו-B שייכים למערכת החיסון הספציפית (הלומדת)
• הם מחולקים לשבטים (clones)
• כל שבט יחודי בהתאם לסוג הרצפטוארים שמופיעים על התאים.

מבנה הנוגדן: צורת Y 2 זרועות - קושרות אנטיגן - הן איזור משתנה. הזנב בעל מבנה קבוע מארבע שרשראות פוליפפטידיות (מבנה רביעוני) 2 כבדות 2 קלות

תפקוד הנוגדן:

1. נטרול - חוסר יכולת של האנטיגן להסתפח לתאים ולתקוף אותם (ע״י חסימת האתרים האנטיגניים)

2. הצמתה - הרבה נוגדנים קושרים הרבה אנטיגנים ויוצרים תלכיד (רשת) של נוגדנים ואנטיגנים קשורים.

3. אופסוניזציה - (Opsonization) - הנודן נקשר לאנטיגן בעזרת הזרועות שלו (Fab - Fragment Antigen Binding). הזנב של האנטיגן נשאר חופשי, אך מבנה הזנב מעט משתנה בעקבות קישור הזרועות לאנטיגן. הזנב נקשר לרצפטור על פני תאים לבנים, ובעקבות הקישור התא הלבן פועל נגד האנטיגן.