ביוטכנולוגיה/אימונותרפיה

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

חיסון פעיל וסביל[עריכה]

תרופות מנחות[עריכה]

בחיסון סביל אנו מזריקים נוגדנים לחולים. ייעול השימוש בנוגדנים היא הפיכתם לכלי תובלה אל תאים סרטנים. הנוגדנים אינם תוקפים את התאים הסרטני, אלא מובילים תרופה אליהם. על הנוגדנים קושרים חומר ציטוטוקסיים (רעלים) המגיע אל התאים הסרטנים והורסם – תרופה מונחת.

תנאים שחייבים להתקיים בכדי שהשיטה תיושם :[עריכה]

  1. המצאות אנטיגנים סרטני מוכר וידוע בכמות גדולה על תא סרטני.
  2. היכולת לייצר נוגד מונוקלוני כנגד האנטיגנים הסרטנים.
  3. הנוגדן צריך להיות מוגן מפני מערכת החיסון של החולה.
  4. הנזק חייב להיות נקודתי רק כנגד התאים החולים.
  5. לגוף חייבת להיות היכולת לפנות נוגדנים שלא נקשרו.
  6. הרעל צריך להיות קשור בקשר יציב (שלא יתנתק הרעל מהנוגדן).
  7. הרעל צריך להיות קשור באתר שלא יפגע בקישור האנטיגן.
  8. אסור שהרעל יפגע בקושר הניידות של הנוגדן.

3 שיטות של תורפה מונחת :[עריכה]

  • נוגדנים הקשורים לרעלנים (אימונוטוקסינים).
  • נוגדנים הקשורים לחומר רדיואקטיבי.
  • נוגדנים הקשורים לאנזימים יחודיים.

סוגי רעלנים[עריכה]

ישנם רעלים שהם אנזימים (חלבונים) הפוגעים בפעילות חלבונים. ישנם 2 סוגי רעלים נפוצים בהם משתמשים בשיטה :

  1. ריצין – הרעל שבזרעי הקקיון (טוקסינים צמחיים).
  2. רעלן הדיפתריה- ממקור חיידקי (טוקסינים בקטריאליים).

מה הרעלים עושים :[עריכה]

כל אחד משני הרעלים הוא רעל חלבוני הבנוי משתי שרשרות פוליפפטידיות :

  1. שרשרת A – אחראית על הפעילות הטוקסית של הרעלן – פגיעה בתרגום החלבונים בריבוזום.
  2. שרשרת B – אחראית על קישור הרעלן לממבראנת התא ומסייעת בחדירתו לתוך התא.

בטיפול[עריכה]

התרופה האימונתרפית מבוססת על שימוש באחד משני הרעלים כוללת רק את שרשרת Aשל הרעלן. אין צורך בשרשרת B משום :

  1. קישור לתא הסרטני מתבצע דרך ה-Ab.
  2. אין עניין ביכולת של הרעל "לבחור" עצמאית את התאים בהם הוא פוגע.
  3. רעלן קטן יותר פחות מכביד על ה-Ab ומאפשר קישור יעיל יותר ופשוט יותר (של הרעלן ל-Ab).