אשפוז ביתי עצמי/עמיתים/איך לייצג את עצמי מול מטפל

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

איך לייצג את עצמי מול מטפל

https://www.youtube.com/watch?v=9-L153QGP5w

אסף מספר כי בשלב מסוים הוריו בגיל 20 הגיעו מים עד נפש ואשפזו אותו בשלוותה. לראשונה פגש פסיכיאטרית. בהתחלה היה בשקט. הוא חשש לשתף אותה כי תשתף את ההורים. הוא היה חרדי והיא חילונית. הפסיכיאטרית טענה שהוא מסרב לשתף פעולה. אז הוא שתק כמו דג.

איך הרגשתם בפגישה הראשונה? נתמקד במחסומים בטיפול נפשי הטיפול מבוסס על תקשורת. תקשורת לא קלה בתקשורת במיטבה. ביחוד שאנו לא במצב רגשי טוב.

טיפ: לפני פגישה עם פסיכיאטר הוא מכין את עצמו על מה הוא רוצה לדבר, מכין פתק מה הוא עומד לומר לאיש הסמכות.

טיפ: הוא מבין שחלק מהטיפול הוא שיתוף פעולה

אם אתם מרגישים שהפסיכיאטר לא יצר קשר עין זה בסדר לומר על זה. דברו כדי לקדם קשר עם איש הטיפול

סינגור עצמי - האדם הוא ריבון חיו. כשאתם רוציפ לדבר בעד עצמכם ומשהו שמפריע בינכם ובין המטפל אתם לא מערים לו. תחשבו מה מקדם את התקשורת ויהיו אקטיבים.

הזכויות שלנו בטיפול:

  • כבוד ופרטיות - לפי חוק זכויות החולה על המטפל לנהוג בכבוד עם כל מטופל ומה משמעותי. קורה שבגלל שהמפגש מבוסס על התקשורת יתכן כי המטפל יאמר מילים שהוא יתפרש לנו באי כבוד. בין היתר כי אנחנו מעולמות שונים. המטפל יכול לומר מילה שמקפיץ. מטפל יכול לפגוע בלי כוונה כי יאמר את אותה מילה למשל מה זה משנה אם אתה לובש תלית. יש כאלו שלא יאהבו את המטפל ויש שישתמשו בסנגור עצמי ויאמרו את מה הם מרגישים. אם קורה שהמטפל פוגע בכם אל תשמרו בלב. אמרתם דברים שמנוגדים לעקרונות שלי. עדיף לומר במקום. הוא יאמר תודה. זה עדיף מאשר לומר מאחורי הגב.
  • פרטיות - ויתור סודיות רואים רק את המידע הרלוונטי לאדם
  • מלווה - ניתן לבוא עם כל אדם שמשמעותי לנו. הוא בחר שאשתו תגיע עמו. הגעה עם מלווה זה יסייע להיפתח
  • מידע על התמחות המטפל - ד"ר וכו
  • מידע מפורט וניגש על האבחנה והטיפול
  • קבלת ייעוץ מקצועי נוסף
  • סודיות - הרבה פעמים אנשים לא רוצים לקבל טיפול נפשי כי מפחדים מה יאמרו להם. באופן פרטי הו אף פחד להיפתח לפסיכיאטרית. חיסיון רפואי הוא חומר ואסור לאדם לשוחח עליך. ישנם מקרים של חיסיון רפואים שבהם יש מקרי סכנה ואז מחויבים לדווח לרשויות. גם מבחינת הצוות יש רמת חיסיון רפואי.
    • הצוות המנהלי לא רואה מידע רק טופס 17., קביעת תור
    • צוות רפואי שלא שייך לבריאות הנפש - מידע על הטיפול התרופתי. במכבי גם מידע על האבחנה. גוף נפש תלוי זה בזה יתכן כי ניקח כדור אלף הוא עלול לפגוע בכדור ב. .
    • רופא משפחה - מידע על הטיפול תרופתי, אבחנה, סיכום ושיחות טיפוליות. רופא המשפחה רואה כותרות. הוא לא רואה את השיחות האישיות וכו
  • מטפלים בתחום בריאות הנפש - כל המידע

מול מטפל יהיו מעורב מה האבחנה, מה ההשפעה של הכדורים, האם יש אלטרנטיבה אחרת? ככל שנהיה מעורבים נדע להתנהל מול המחלה.

משתתפת מספרת שהמטפל נשמע כועס. שוב מחזק שלבטא את זה מסיע לטיפול.

חברת השיקום רואה את כל המידע שעובר

משתתפת אומרת לכתוב ולעשות חזרה לפני פגישה מסייעת

כשיש מחלוקת בנינו לבין המטפל?

  • תלונה כי לא נהג כשורה
  • האבחנה שנתן אינה נכונה

במחלוקת בינינו למטפל אתם לא מסכימים לטיפול ניתן לבקש מהרופא לבקש חוות דעת נוספת. במקרים אלו מביאים רופא שמביא חוות דעת חיצונית.

התאמת מטפל למטופל - אנו רוצים מטפל באותו ראש - אנו רוצים מטפל גבר כי אנו גבר, אנו ממגזר ערבי נרצה אדם ערבי, אני ממגזר חרדי אז אני רוצה חרדי. לפי החוק הקופה מחייבת להביא מטפל אך אינה מחויבת להתאים אותם אלא ברמה הסבירה. אם יש במקרה אישה במרפאה אז הם מחויבים להתאים אישה אבל אם יש במרפאה שאין בה אישה אז אינם מחויבים. כלומר בתחום הסבירות.

תלונה על מטפל:

  • תלונות הציבור של המרפאה
  • נציבות של משרד הבריאות

לפני תלונה דברו עם המטפל עצמו. זה חוסך אי נעימות.