אשפוז ביתי עצמי/איגוד העובדות והעובדים הסוציאלים/פרקטיקות ליצירת מרחבי התערבות טיפוליים-קהילתיים בזמן חירום

נובמבר 1, 2023 : אביטל פורליגר, מובילת התחום הפסיכו-סוציאלי בישראייד - ארגון הפועל עם קהילות בתקופות לחימה ברחבי העולם מרצה במסגרת סדרת הרצאות על התערבויות בחירום ובשגרת חירום.

פרקטיקות ליצירת מרחבי התערבות טיפוליים-קהילתיים בזמן חירום

לראות מה כן: בניית יכולת וחוסן בעת מצבי חירום - למרות המצב למצוא דרך להסתכל על המצב (לא ברור מה אומרת) ולראות מה כן כדי לייצר חוסן.

הגישה של ישראייד לסיוע פסיכוסוציאלי - מודל של שלושה שלבים:

1. מצב משבר - סיוע חירום
2. שיקום
3. ייצוב סביבת חיים ברת קיימא

מצב משבר - סיוע חירום

סיוע פסיכוסוציאלי (פסיכו - מצב נפשי; סוציאלי - ההקשר חברתי) ההנחה כי הנפש והמצב חבתרי מושפעים זה מזה.

סיוע פסיכוסוציאלי אינו טיפול פסיכולוגי או תרפיה.

מענה מאוד מותאם למצב של משבר. מענה כללי. אנשים עדין נמצאים תוך כדי. זה לא טיפול כי אם תגייסו את הקהילה ניתן להעזר באנשים שהם לא בהכרח אנשים מקצוע יחד עם הדרכה שיכולו להעניק סיוע פסיכוסוציאלי.

המודל האקולוגי של ברונפנברנר : סיוע פסיכוסוציאיל מתמקד בקשרים בין אשנים והסביבה שלהם. המודל התפתח סביב הילד. כיום יכול לשמש גם מחובר למבוגרים.

• מעגלים פנימים - אינטרקציה אישית ישירים (משפחה, חברים, כיתה, בית כנסת).
• ישנם חפיפה בין מעגלים אלו בין משפחה וחברים
• מעגלים חיצונים משפיעים על האמצע אך אין השפעה ישירה - מדיה, מערכת חינוכית, מערכת ביתית, לאום, תרבות, ערכי תרבות, תנאים סוציאליםץ

הגרסה העברית: ילד - הורות ומשפחה גרעינית - משפחה מורחבת ונסיבות חיי המשפחה - מסגרות ושירותים לילדים ומשפחות בקהילה, שכנים, עבודת ההורים, חברי המשפחה, מסגרת חינוכית, קבוצת השווים - מסגרות ושירותים ביישוב, חוקים, תרבות, מנהגים, מדיה ומעמד סוציו אקונומי - יישוב מגורים

מצב חירום משפיע על מעגלים אלו.

קחו דף ציירו המודל האקולוגי עליכם. עתה בחרו אדם אחד שאתם נותנים שירות או מכר ובצעו את אותו התרגיל גם עליו.

חשוב לבצע את התרגיל עלינו. בזמן משבר המעגלים משתנים. אנשים שלא היו במעגלים פנימים פתאום נכנסים. אחרים יוצאים (למשל כי הלכו למילואים). אם המעגל נפגע אנו רוצים לתת תחליף. למשל ילדים אין מסגרת ועלינו לתת מה שחסר.

דנה Dana shany atzmon בבית מלון בים המלח. יצרו מענה. האנשים - המשפחה גרעינית לא נותרה שלמה. הורים היו עסוקים והיה שקט. משחקים, ציורים ועוד. קבוצת השווים התפרקה. נשבר האמון שהחילים ישמרו עלינו.

קשר חברתי: מדינה, תרבות, חברה, קהילה, משפחה וחברים. יש שתי תמונות אחד של אדם בודד ואחד של קהילה. זה משמעותי.

אירוע משפיע על רגשות: בהלה או תחושת הצפה, בלבול, חוסר וודאות, פחד וחרדה. אלו גורמים מצוקה, בהלה, חוסר וודאות, פחד וגורם לאנשים לבידוד חברתי.

כשאדם נמצא במצב חיובי קל לו ליצור קשרים חברתים.יצירת הזדמנויות להיות בקשר היא משמעות

בסיוע פסיכוסוציאלי אנו דנים על צרכים: נפשים, רגשים וחברתים של אינדיבידואלים וקבוצות.

מערכות הגנה מקושי פסיכוסוציאלי: תמיכה חברתית, דת ואמונה, חוסן ויכולת להתאקלם עם הסיטואציה החדשה

המטרות המרכזיות של סיוע פסיכוסוציאלי : להחזיר תחושת ביטחון, להפחית לחץ ולווסת רגשות.

קרקוע דרך חמשת החושים (grounding with the senses) - כל שיטה מתאימה לאדם אחר. ויסות שיכול לסיע יש כאלו מוזיקה, צפיה (לומר מה רואים), נגיעה, ריח. חיבור לחוויה בכאן ועכשיו מסיע לווסת את עצמו.

גש"ר מאח"ד - מודל לפיתוח חוסן אישי והתמודדות עם מצבי משבר של מולי להד ועופרה אילון- אנשים שוכחים את הדרכים בהם הוא מתמודד עם סיטואציה ולהציע עוד הצעות שניתן להתמודד עם הסיטואציה:

• דימיון ויצירה והומור
• חברה - קבוצת תמיכה, משפחה וחברים
• מערכת אמונות - חיזוק אמונה וביטחון
• רגש - שחור וביטוי ע"י הבעה ויצירה
• שכל - הבנת המציאות, חשיבה חיובית, פתרון בעיות קבלת החלטות
• גוף - ביצוע פעולות פיזיות מרגיעות כמו התעמלות, הרפיה ושתיה

אמפתיה - לא קל להיות אמפתים כי זה אנרגיה ויש צורך להיות קודם אמפתים כלפי עצמנו.

• לקחת את נקודת המבט של האחר
• חוסר שיפטיות
• הכרת רגשות האחר
• לתקשר לאחר את הרגשות שזהית אצלו/ה. אמפתיה זה להרגיש עם הבן אדם.

מצב נפשי הוא חוויה סוביקטיבית - שני אנשים יכולים לחוות את אותה חוויה אך היא מאוד סוביקטיבית ואישית לאותו אדם.

מרכיבים של סיוע פסיכוסוציאלי : עזרה ראשונה פסיכולוגית, חינוך פסיכולוגי, ניהול לחץ, חינוך - הנגשת מידע, סיוע רגשי (אוזן קשבת), תמיכה של מערכות חברתיות, חיזוק חוסן אישי וקהילתי

דנה - עובדים עם אנשים משדרות. היו צריכים לדעת איך לשלב שיאצו ואנשים שונים. כל הזמן בחנו באיזה מצב הן נמצאים ומה קורה. מפגש עם האנשים היו בלתי אמצעי.למידה הדדית סיעה מאוד. שומעים סיפורי שואה.כל תגובה היא נורמלית. לומר לאנשים מה הם עומדים לחוות. אולי לא נכון לקחת עכשיו קאנביס. קבלת מידע על הצרכים של האנשים.

דיון עם אנשים:

• לא להיות לבד. מי שותף
• איזה מענים
• בנית מענים לפי מה שיש
• היו הרבה מתנדבים ולא היה מי שארגן אותם. הניחו 3 אנשי טיפול ולהעזר בארגוני מתנדבים יחדים
• להיות ליד אנשים.
• ילדים החלו לכעוס - פתאום היו צריכים קבוצות הורים כלומר מצריך גמישות.
• לנסות כל הזמן להבין מה קורה ומה המענים.

אנשים מחפשים תחושת שליטה. התמודדות עם מבצ קיצוני ולא שגרתי.

אם יש אפשרות שיש מרחב קבוע בו הקהילה יכולה להתכנס זה משמעותי.

איך מתפתחת טראומה

איום - חוסר אונים - פחד - ASR - חוסר אונים - קריסה תפקודית. היכן אנו שולטים ברצף הזה?

בחוסר האונים יש לנו אםשרות לשלוט. אנחנו לא יכולים לשלוט באיום אבל אנו יכולים לשלוט בתפקוד יעיל שמשנה את התפיסה של האיום ומוריד את תחושת המצוקה.הזמן שלוקח לעבור מחוסר אונים לתפקוד הוא כדקה וחצי.

התגובה של אנשים בחוסר אונים ASR : בלבול, מוצפות והיסטריה, תפקוד יתר של האמיגדלה (היסטריה ומוצפות רגשית), בדידות, דיס אסוציאציה, דיס אורינטציה, קטטוניה

סיוע במצבי לחץ: בדרך כלל אנחנו מחבקים אדם במצב חירום. זה עלול לייצר תגובה הפוכה בגוף כי הגוף נמצא במצב בריחה ומפריש אוקיסטוצין, אופריה והחיבור מיצר ניגודיות הורמונאלית, קורטיזול וכך מייצר רגרסיה

השבה: אנחנו מפעלים את המערכת העצבית, פיזיולוגית, מעבר ממערכת הסימפטית לפרא סימפטתית כך שאנחנו לא נותנים מענה לאנרגיה שקיימת אצל האדם עקב הארוע וכך אנו מחריפים את חוסר האונים

מחיבות (מרגישים לבד במצב מצוקה) - אנו נרצה לעודד את האדם שהוא לא לבד , עידוד לפעילות יעילה (ללכת עם הכלב ועוד), שאלות מחייבות חשיבה (ואנו רוצים להחזיר את המח העובד כמו מה מספר הטלפון של אמא ולא שאלות רגשיות אלא פרקטיות) והבניית הארוע (יש בלבול שאנחנו לא יודעים מה מתחיל ואיפה מסתיים ולא יודעים מה יהיה וחשוב לקחת כל אירוע ולתחום אותו).