אשפוז ביתי עצמי/איגוד העובדות והעובדים הסוציאלים/עו"סים זום - עבודה תחת תנאי לחץ וחרדה

עו"סים זום- עבודה תחת תנאי לחץ וחרדה חלק א

וובינרים מקצועיים, הועדה לקידום מקצועי איגוד העובדים הסוציאליים סא.”ל ד"ר משה פרחי ס. קב"ן פיקודי 13 אפריל 2020 עו"סים זום- עבודה תחת תנאי לחץ וחרדה

גורמי לחץ במשבר קורונה (מעדיף לכנות זאת אירוע):

• חשיפה לתגובות חרדה של דמויות סמכויות – המנהלים יכולים להכנס אותנו לחרדה, אנחנו יכולים להיכנס לחרדה ואז להקרין על הילדים וזה תהליך דו כיווני.
• חוסר ודאות
• ניתוק משגרה מוכרת – שיבוש בחיים שלנו ומיצר חרדות בנו
• ניתוק ממערכת חברתית
• שינוי דרמטי בהרגלים
• העדר עיסוק מובנה
• מידע שלילי מציף – אנו מקבלים מידע ומפרשים אותו באופן שלילי.
• ניתוק ממסגרות מוכרות
• דאגות מהמצב הכלכלי

הגדרות טראומה (IV-DSM) – איום קיומי וחוסר אונים מיצרים פחד או בעתה וכך נוצר טראומה. הפרשנות של אירוע כטראומה הוא סובקטיבי. כשיש טראומה יש רשימה של אירועים

• ASR - כל מיני תגובות למשל שיתוק, בלבול, חש בסרט אינן כבר מסייעות בפועל להמשך ניהול המצב
• הגברת חוסר האונים

חשוב להפסיק את המעגל הזה : איום קיומי הוא לא בשליטה שלנו ואין לנו מה לעשות איתו וזה ההפך מחוסר אונים. החלפה שלה בפעילות יעילה אל מול האיום יחד עם איום קיומי יש תפיסה של הפעילות כיעלה ומועילה אשר מורידה את פרשנות האירוע כטראומה, מובילה לפעילות יעילה ולבסוף אל שגרה. מה הסיבה שאנשים נכנסים למצבי PSTD והסיבה היא בגללנו הקהילה שרוצה לסייע ועושה הכל הכל הפוך מלהפעיל את האדם באופן יעיל.

חיבוק – 20 דקות של חיבור מפריד הורמון neurotransmitter oxytocin שמונע באופן טבעי דיכאון. אנו אמורים להיות אגרסיבים תחת איום. התגובה שלנו תלויה בהורמון ה oxytocin. לא פעם אנו אומרים לאדם שב ושתה מים. מבחינה הורמונית אנחנו מוצפים. כל ההורמונים אלו מיצרים חידוד של התגובות שלנו, הגפים אנחנו חזקים ואנחנו מכונת לחימה. אנחנו מתחילים לרעוד כי אין התאמה בין השנים. שתיה של מים – אין הוכח שאדם במצב חריף הוא מיובש אך הרבה אנשים בלחץ הם עם יובש בפה כשאנו רוצים להפר אותו. יש עיכול רוק על מצב שמיצר האטה של קצב הרוק כי בלוע יש מערכת עצבים של עצב הרגיעה וכשאנו שותים מים אנו יותר רגועים. תחת איום אנחנו לא צריכים להיות יותר רגועים. בליעה מיצר תהליך לרוגע.כשאנו נותנים לאדם מים אנחנו פועלים נגד הפעילות הטבעית של האדם. גם זו הפעלה הפוכה יעילה. כשאדם מבקש מים יש לומרלו כי המים נמצאים במקום א’ ולא נפריע לו וננצל את המצב כדי שיסע לעצמו ולאחרים. אם אדם לא מבקש מים אין סיבה להציע לו את המים.

עקרון סיוע ראשון – הפעלת הנפגע באופן יעיל בהקשר של האירוע וניצר פחות הסחת דעת ולומר לו דברים אחרים ולא דברים לחלק המאים כי הסחת דעת מייצרת בדיוק הפוך.

יש מידע שאנו מנסים להימנע ממנו שדווקא הניסיון להימנע ממנו נצר אצלנו למשל לדמין פיל ורוד בשמים. דווקא המחשבה לא לחשוב על זה גורמת לנו לחשוב על זה. זה קורה לטווח קצר ונשאר באופן תמידי. אנחנו גורמים למשהו הפוך. לא רק שאדם יחשוב שוב ושוב אלא המחשבה תהפוך למחשבה טורדנית.

מה יהיה ערוץ התקשורת המיטבי עם האדם?

• האם מכיל, מזדהה ורגש? האם נרמל את מה שהוא נרגיש, נכיל אותו. כדי להבין את זה נביט על המח, על המח הקדמי, יש קשר שלילי ככל שהאמיגדלה יותר פועלת יש יותר הורמון קוטרנזול בגוף (הורמון מתח שמיצר יותר לחץ) וכך יש פחות דומינטיות של המח הקדמי ולהפך. אנו צריכים את המח הקדמי כדי לתפקד, מתעדפים את הפעולות ואז מבצעים. ככל שאנו יותר מתרגשים המוח הקדמי פחות מתפקד. שתי טעיות:
  • צמצום יכולת תפקודית
  • הגברת תחושת הלחץ
• האם קוקרטי ושכלי (קוגנטיבי)? בערוץ זה נפנה. כשאדם בוכה ונאמר לו "אני מבין שאתה מאוד נסער" אנחנו נגדיל את האמיגדלה. כשנאמר לו נסה להסביר לי למה אתה בוכה אנחנו פונים לחלק השכלי. במקביל לתת לו משימות שיכול לעשות נראה הפחתה של התרגשות: אני צריכה שתעזור לי...

כשיש היפרוונטילציה (נראה לי) ניתן לאדם להיות פעיל ע"י הפעלה שלו בכדי להפחית את היפרוונטילציה.

דוגמה: שיחת טלפון למד"א מאדם באולמי "עדיה" לאחר נפילת תאורה כבדה על החווגים במהלך חתונה. אדם מייצר קשר עם מד"א. נשמע את המוקדנית. (26:57).

• השתמשה הפעלה - תספור אנשים
• לא נרמלה - לא טבעי
• גיוס - אמרה שלוש פעמים את שם הפרטי. שם פרטי הוא אחד הפריטים הכי זמין בזכרון ומאפשר גיוס לפעולה.

דוגמה על ילדים (34:10) - cogntive communication with chlidren under stress- ילדה בת 4 מתקשרת knayrv שאמא נפלה במדרגות

• המוקדנית לא פנתה לצד הרגשי.

שני עקרונות למדנו:

• הפעלה
• לדבר קוגנטיבית ולא לפנות לרגש

אז מתי כן רגש?

• לראות אדם מתפקד והוא משימתי. האמיגדלה אינה משתלטת על אדם והיא בוויסות האדם ולא מתגברת עליו
• זנבות תגובת הדחק יוכלים להיות גם 48 שעות אחרי האירוע עדיף להשהות את עיבוד רגשי ליום. הטכניקות שקיימות וממליצות התערבות רגשית בסמוך האירוע פחות מומלצת.

זכרון במצב דחק חריף - החושים הופכים להיות חדים כלומר בכל רגע נתון כל מידע שמגיע מהחושים עצום ואין לנו אומדן ותפיסת המימד בחירום הוא שגוי בטירוף.

[נתקע]

עו"סים זום - עבודה תחת תנאי לחץ וחרדה - Apr 13, 2020

למה קורה המצב שלא ניתן לעזור אדם לסדר את הזכרון שלו? יש מחקרים שחגית כהן פרסמה מבן גוריון ואחרים. ישנם חלונות זמינים מאוד קצרים כדי לתקן את הזכרון השגוי - סדר. חלון הזה הוא 6 שעות אחרי האירוע ואחרי זה יש קריסה של הזכרון והתקשחות זכרון שגוי ואדם חי עם זכרון שגוי כשהזכרון השגוי שהוא לא סגור והמחשבות הופכות להיות טורדניות והאדם הופך להיות חש למרות שהאירוע ממזמן הסתיים. לעיתים אנו חווים את זה ממש בשטח. דוגמה כשאדם אומר אני לא יכול לדבר איתך כי אני שומע את האוטובוס מתרסק - זו דוגמה לאי סגירת האירוע בשל חוסר מסוגלות.

עקרון סיוע שלישי : יש לסייע לאדם להבנות באופן פשוט את האירוע: תאר מה התרחש לפני מספר דקות, מה התרחש בשעה זו, מה עתיד להתרחש בדקות הקרובות. יש להדגיש כי האירוע הסתיים

צמצום הבלבול והמחשבות המעצבנות - אנו נוטים לשאול אדם לשאול מה קרה. אם נקדים לאדם ונעזור לו לסדר את האירוע : לפני דקות היה אירוע. עוד שני דקות יגיע אוטובוס ותגיע לבית חולים. האדם יספר את האירוע לפי מה שאנו נספר אותו.

גם אם אדם מתקשר כשהוא מבולבל ונסער ואנו עוזרים לו להוציא את העובדות מהסערה אנו מסייעים לו מאוד ומצמצים מחשבות טורדניות. חשוב להדגיש נקודת סיום. בפעם הבא נציין מתי נדבר עם אותו אדם.

אין לנו מושג מה יהיה בטווח הארוך. כשאנו עובדים במצב עמום ואין אנו יודעים מה יהיה במקום לדון על מה יהיה בעוד 3 ימים נדון מה יקרה עוד כמה דקות, אולי בערב גג בוקר. בשעות בודדות יש לנו שליטה.

דוגמה אדם אומר לנו שהוא ממש לחוץ הוא שמע שכל השכונה נבדקה בקורונה. הוא היה בחוץ. עכשיו לא יודע מה לעשות.

ראשית נעזור לו לארגן את האירועים. ספר שמעת משהו.מה קרה. נזכרת שהית ברחוב. מה עוד נזכרת. הלכת לקנות חלב. נזכרת שחזרת לבית. עכשיו נעזור לו לארגן שוב את השיחה והחשיבה. כשיצאת מה עשית? לקחת מסכה. ומה עוד עשית? שתפת ידים. שלב חארי שלב עוברים על רצף העובדות. עכשיו תפקידך לספר לילדים מה קורה: בואו תאסוף את הידים ותעביר להם את ההנחיות. מחר יום חדש ואז תארגן את סדר היום שלך. באופן כזה אנו מיצרים סדר. אם לאדם יש חוסר אונים פונים לסטטיסטיקה: אחוז הנבדקים לא ביצע את כל הפעולות שעשיתם ושם נסיים

ASR 0-48 שעות לאחר האירוע:

• בדידות - מייצרת תחושות של לחץ. בדידות נגרמת משתי סיבות פסיכולוגי (אף אחד לא מבין את כמות השקעה שלי באירוע הזה ואף אחד לא רואה אותי באמת כמה אני שם. הם מכנים אותי אנוכי וכו אבל לא רואים אותי) וסוציולוגי (אין קשר בין כמות האנשים סביבנו לתחושת בדידות. כשאדם חש שאינו שייך לקבוצה המשפחתי ולא לקהילה הסובבת אותו היא בדידות שתוצרה חוסר שייכות שאינו שייך לקבוצה שלו). התחושה הזו מיצרת קיבעון. כדי לנסח אנו נוקטים במשפט מחויבות: אני לא עוזב אותך בטלפון עד שאתה מקבל את התשובות לכל השאלות שלך. יצירת מחויבות אנחנו מיצרי ניגוד לבדידות. אנו מיצרים הקשבה ושיתוף פעולה
• חוסר שליטה
• תגובה סוערת
• ניתוק חלקי/מלאה
• קטטוניה
• פאסיביות
• חוסר אונים, בלבול, חוסר התמצאות במרחב

כשיש פר של שפה הכי מומלץ לדון עם מתווך בתוך הקהילה. כשאין אפשרות זו שאנו מדברים עם אדם משפה אחרת עדיף להעזר בתנועות ידים.

נסכם עקרונות:

1. הפעלת האדם
2. ליצר תקשורת שכלית ופחותר גשית
3. הבנית האירוע: דברנו אחת-4. מחר 1-4
4. מחויבות - איני עוזב את השיחה עד שתקבל מענה...

התערבויות ראשוניות : מודל הSIX C's מודל מעש"ה

סיכום מודל הסיוע במצבי חרדה:

1. מחויבות - מענה ל בדידות
2. עידוד לפעילות יעילה מענה ל חוסר אונים
3. שאלות מחייבות חשיבה מענה להצפה רגשית
4. הבניית רצף האירוע והדגשת סיוע האיום להתמודד עם בלבול

מודל מעש"ה

חלק 5 - חוסן

מחלקת רווחה צריכה לדעת איך לגייס את התושבים ולדאוג שכל אחד ידבר עם 2-3 אנשים וזה מקל מאוד.

חוסן כמשוואת יחס של מאמץ והצלחה: הפיכת קושי לאתגר עלינו ליצור תחשות ההצלחה. ככל שאנשים מקבלים משימות ומצליחים אותם כך הקושי יהיה אתגר שיגרום להם להתאמץ יותר להבדיל מקושי שלא גורם הרתמות של האדם.

לגיס קהילה/צוות לתפקוד אנו צריכים לתת משימות לקהילה שמסוגלים לעשות אותה כשהיא גדולה מדי הקהילה/צוות תהיה אגרסיבית.

צוות יהיו סיבות להתכחש את עצמו בשל שיפוט זמן לקוי, הזנחה עצמית, תסכול והקטנת ערך העצמי, הצבת יעדים שאינם מצואתים, תחושת חוסר התקדמות וחוסר אופק, ניתוק חלקי, קושי בעבודת צוות, חוסר שליטה במצב, בדידות (תגובות שכיחות על רקע פעילות בעצימות גבוה - שם שקופית)

סיבות להכחשה: כל אלו ניתן לצמצום כשראש הצוות ייצר תקשורת ויזין את הצוות במשימות שיכול לבצע אותם כך שראש הצוות ידאג שצוות יהיה ברמת תפקוד ויעבוד בשיתוף פעולה. לשם כך נעביר לצוות משימות שיכולים לעמוד בהם באופן קונגטיבי עם סיכום בסוף היום ותכנון ליום המחרת. לא נעשה עם הצוות סיכום רגשי אלא רק לאחר שהמצב האקוטי ירד.

עקרונות ניהול צוות במצבי אי וודאות:

• צוות קטן שמסוגל להגיב מהר לכל אירוע . צוות גדול יותר היררכי והתגובות בו יותר איטי.
• משימות קצרות טווח כך נעלה שליטה וודאות וכשיש הצלחה הרווחנו
• הגדרות תפקיד ברורים - כל 2-3 אנשים אחד יהיה ראש. הירכיה מאפשרת דרישות וקל לצוות לעבוד בעצמו ולהיות משימתי ולגוון משימות.
• משימות בר הצלחה ומכוונות ליום - יומים נוכל לתפעל את הצוות