אשפוז ביתי עצמי/איגוד העובדות והעובדים הסוציאלים/"מבוקש מקום של שקט בעין הסערה" שמירה עצמית למטפלים בזמן מלחמה

"מבוקש מקום של שקט בעין הסערה" שמירה עצמית למטפלים בזמן מלחמה, 2 נובמבר, 2023. טל פסטרנק מגנזי, עו"ס, מנחת קבוצות ומרצה בתחום אובדן, טראומה, חירום וחוסן מרצה במסגרת סדרת הרצאות על התערבות בחירום ובשגרת חירום.

עו"ס טל הפסיקה לומר "ערב טוב". נמצאת בfull time job בצבא לצד הדרכות כדי לפזר את הידע.

שיר מבוקש מקום שקט/אדמיאל קוסמן. שיר הוא אחד המשאבים עבורה.

אין מחקרים וידע מקצועי כמעט על:

• על ליווי של אנשים של משפחות חטופים
• איך לשמור על עצמנו כעו"ס

שוב שיר הוא משאב: מה שלומי? שי רונן כהנא - ברכת הדרך שלנו היום, לשאול מה שלומנו.

תרגיל: כל בוקר לקום ולרשום מה שלומנו הבוקר. זה נראה טרווילי ששואלים אותנו מה שלומנו כל בוקר ובמקום לומר אני בסדר יש משהי שאומר אני בסלק. אין לנו מילים לתאר את העובר עלינו על החוויה והדברים המקצועים שאנו עוברים. אנו ממצאים את התורה, תיאוריות ומחקרים עליהם יכתבו בהמשך בעולם שלא יצטרכו להשתמש וברמה מקצועית זו קפצה גדולה. להכניס מילים במקום שאין מילים

תרגיל: לכתוב למה אין לנו מילים.

מציאות טראומטית משותפת - הגדרה שהוגדרה אחרי אסון התאומים. מושג מצומצם. כולנו בטראומה יחד כלומר המטפל בעצמו בטראומה מקבל מטופל בטראומה ולא רק המטופל בטראומה. כולנו באבל. אין אדם שלא מכיר משהו שאבד. כעו"ס אנחנו מקרינים וההשפעה שלנו כפולות ומקרינים כפולות (בני זוג, מטופלים ועוד). זה יכול לתת מורכבות ומיצר חוסר אמפתיה. לדוגמה אם יש אזעקה ואנו צריכים לרוץ עם מטופלת לממ"ד ואנו חושבים על המשפחה ולא רואים את המצוקה שלה אנו יכולים לחוות כשל אמפתיה או אם מטופלת מספרת שהבן שלה בעזה והבן של המטפלת בעצמו בעזה אנו עלולים לשדר את זה שהבן שלנו מדאיג ואנחנו משקפים את זה אזז שוב יש כשל ואז עלולה לעלות תחושה אשמה עצמאית איך לא נתנו לה להיכנס למרחב הזה? הברחנו אותה מהנושא כי אנחנו נכנסו למצוקה.

הקורונה אפשרה פגישות בזום.

אנחנו עובדים בצוות אחרי תקופה מביא חוויה של שותפות גורל חזקה.

בעולם המערבי אנו זקוקים למילים והגדרות. היא חיפשה מילים לתאר את האירועים וזה מושג שסיע לה:

אסון טרור - אירוע מעשה ידי אדם שבאופן חד ומקיף מתעמת עם אנישם, אוכלוסיות שלמות ואומות, במטרה לערער על הנחות היסוד שלהם בדבר הטבע האנושי והמוסכמות, שמבקש לזרוע מוות, אימה וחוסר ביטחון קיצוני על ידי הצגת פראות, שהופכות את החיים לאקראיות חומרית בלבד

עו"ס מתארות איך הן סוגרות את התריסים בלילה ומפנטזות אם יבוא משהו הן יעלו לגג. חיילות ישנות עם דיסקטית. עכשיו אחרי שחווים את זה עלינו לעזור לאחרים.

הרבה פעמים אנו חוזרים ליום כיפור ולשואה והיא חוזרת אל ויקטור פרנקל, אורים תומים שלה, "אפשר ליטול מאתנו הכל, כמעט. את בריאותנו, את רכושנו, את כבודנו, את חירותנו, וגם את היקר לנו מכל - חוץ מדבר אחד: את החופש להחליט איך להגיב למצבי החיים שלנו (ויקטור פרנקל)

מצגת עם יד -

• מנגנונים
  • פחד לתת לרגש מקום כי אז אפרק ולכן דוחסת ולא מרגישות. לא מתאים לי להגיב ככה. לא מתאים לעזוב.
  • תחושת ניתוק ותפקוד תקין כשהמצב נורא לדוגמה בת אבדה חברה במסיבה וכל הגרעין נרצחו איך אני ממשיכה לתפקד ככה.

עלינו להיות בחמלה עם עצמנו. להיות עדינים עם המנגוננים שלנו.

• גבולות -
• ללמוד מה מעמיס עלינו ומה לא. הבינה כי צריכה לצמצם את הקליניקה שלה כי היא צריכה להיות בנוכחות והקשבה והיא בלחץ ואינה יכולה להיות כרגע עם המטופלים. מרגישה כמו רכבת הרים וצניחה יחד. אתמול היה ממש טוב ורצתה להיפגש עם מטופלת והכל היה בסדר. חזרה לבית ודברה עם חברה בבית וספרה כי שני 2 בצוות מתו ויתכן שבנה שלה. זה גרם לה לבטל את כל הקליניקה בעקבות הידיעה. היא מבינה שעליה להיות גמישות. אינה יכולה לקבוע יומים קדימה. להבין מה מעמיס ומה הגבולות כי הרבה פעמים עו"ס חוצים גבולות.
• מה המשאבים שלנו - חלק מהמשאבים לא רלוונטים. עד כה מדיטציה, פילאטיס, הליכות, הליכה לים, שיאצו, ספורט וכו היום זה לא מספיק. היא צריכה להמציא משאבים חזקים יותר.כדי למצוא מה הם אותם משאבים היא בסדנה שאלה עובדים סוציאלים מה הם זקוקים. רבים לא ידעו. לפעמים היתה תשובה שלא ידעה למה כי היא זקוקה לטיפול במים ופתאום ללכת לצפות בים זה כבר לא מספיקה לה. הרגע בו המטפלת ערסלה אותה היא הביא אותה אל המקום השקט שאפשר לה להניח את עצמה על משהו שהיה רגוע ומכונן.
  • חשוב כמה פעמים ביום לעשות שיאצו, הליכה, ספורט.
  • המנגנון שאנחנו חזקה - ההנחה שלנו כי אחרי המלחמה אנחנו הולכים לנוח כלומר אנחנו אוגרים עוד ועוד הוא לא נכון שאנחנו מביאים את עצמנו לקצה. הגוף מתחיל לזעוק (בעיות מפרקים). נכון לשחרר במנות

שחרור מבמנות - לנבחנים בפסיכומטרי אמרקאים בקשו מהם לכתוב את המחשבות הכי נוראות שלהם לפני המבחן. הכתיבה של כל המחשבות השליליות הנוראות ביותר הובילה אותם להורדה של סף החרדה כי זה הוביל לשחרור אנרגיה שהצטברה לצד הגבלה של שחרור האנרגיה בזמן [שילת עולה לי].

הגבלת זמן חשובה - אנו מבינים שעלינו לשחרר כמו בקבוק קולה כך שלא יתפוצץ מול הפנים אח"כ. היה אירוע שעו"ס בכתה ועתה הלמידה אמרה לה היא לקחת אוויר ולאסוף כוחות. להשתדל לא להכנס ללופ של הקורבנות והמרמור כי זה כרגע לא מסיע. לבסוף עו"ס אספה את עצמה היה נעלי ספורט אך אין לה ולכן שאלה מה עוד והיא ענתה ריקוד אז נכנסו לרקוד.

טכניקות ויסות שיכולות לעזור לנו וכולנו מכירים : ריצה, ספורט, עשן ד"ק, נשימות שיכולות להגדיל את חלון הסיבולת.

• ד"ר אדית אווה אגר - הבחירה והמתנה. מומלץ.
  • expression prevents depression (כתיבה משחררת)
    • ישנו שיר בענין של רגע/רננה הוכברג.
      • חשוב: לתת מקום, חלון, לכאב ולסבל כך שנוכל לתת מקום לחיים. הורדת הוליום של העצב מורידה את שמחת החיים.

מודל דואלי - כדי לעשות עבודת אבל טובה העבודה היא לא לינראית אלא להיות מסוגלים להיות בתנועה לצד מעגל החיים. כלומר כשעולה משהו להיות עמו.

תרגיל חוסן

מצרכים: נייר, עט/עפרון, 3 חפצים בחדר שקורצים לנו.

התרגיל: לכל חפץ יהיה משפט פתיחה (הוק) עלינו לכתוב במשך דק באופן אינטואטיבי מה שעולה

• חפץ א' - משפט פתיחה: בהקשר של שמירה עצמית וחוסן החפץ הזה מזכיר לי ש...
• חפץ ב' - משפט פתיחה: כשמסתכלים על החפץ אני מבינה ש...בשמירה עצמית
• חפץ ג' - אם החפץ יכול לדבר הוא יכול לומר לי ש...בשמירה עצמית.

עכשיו אחרי שמתבוננת על מה שכתבתי עולה בי ש....

בעיות שבתקופה זו עולות הן הטענה בלילה כי השינה אינה 100% ולכן אין טעינה טובה.

תרגיל משאבים

רשמו רשימה של 10 משאבים פנימים וחיצונים שלכם: מה מרגיע, מתדלק וכו.

דייקו ברשימה אל תכתבו משפחה אלא פרטו במדויק מה אתם אוהבים לעשות עם בן משפחה.

על המשאב להיות נקי כלומר שופינג שגורם לנו למינוס בבנק הוא לא משאב נקי.

התחייבות: אנו פחות מתחייבים לעצמנו ויותר מתחייבים לאחרים.

• בחרו משאב והתחיבו לעשות.
• הרחיבו את המשאב בדימיונכם (עצמו עינים/מקדו את המבט בחדר): איפה זה קרה, מי נמצא שם במשאב, ראו את המשאב בדימיון, שמעו קולות, קחו נשימות, עשו פריז על תמונה ומצאו מילה ומשפט שמתארים את המשאב. אייפה המשאב בגוף? הניחו יד על האיבר, קחו נשימה ושחררו.

שיר:לֹא לַשָּוא (אמילי דיקינסון) (אם הבאתי פעם נחמה ללב)

אנחנו טובים להיזכר כמה לא עשינו טוב, את מי אכזבנו, מי ביקר אותנו. למצוא משמעות, לזכור כי זה שהקשבנו, הינו זה מלא לאותו אדם. מילה טובה שהביא ניצוץ בעין, חזקנו. זה ממש חשוב להיות מחובר למשמעות - זה מיצר "סיפוק חמלה - משמעות - להיות במקום האלו, לעצור, בתוך הסיפוק הקטן - מאזן את השחיקה, טראומה משנית, תשושת חמילה.

תרגיל צ'י קינג

עמדו עם פיסוק קל ברגלים וכיפופם מעט.

• נערו את הידים, הגוף והראש.
• נערו את הידים קדימה (החוצה) וחשבו על כמה מה שאתם רוצים להוציא מהגוף. אמרו בקול
• נערו את הידים אחורה לכיוון הראש (פנימה) וחשבו על כמה מה שאתם רוצים להכניס לגוף (אהבה, שמחה). אמרו בקול.
• שני ידים ישרות בגובה הכתפים קדימה - אנחנו מעיפים את הידים אחורה ומטה תוך כיפוף הברכים (דקה 54:09)
• לעסות כתף עם יד ימין ולרדת עם היד עד שורש כף היד, לעסות אותה (שתי האצבעות סביב שורש היד ולסובב אותן סביב המפרק), ולהמשיך אל מפרקי האצבעות בואתו אופן. לנשום. ולהפך - כתף שמאל.
• להרביץ חלש לאורף הזרוע של היד א עד האצבעות משני צדי היד. לנשום
• להרביץ לחזה, לקחת אוויר ולהשמיע קול "בום...".
• להרביץ חלש לאורף הזרוע של היד ב עד האצבעות משני צדי היד. לנשום
• להרביץ לחזה
• להמשיך להרביץ לאורך הרגל עד כף הרגל ולהמשיך לצד האחורי עד שעולים אל הגב.
• גב תחתון לתת אגרוף קטן ולשחרר, לעסות, לנשום.
• סיבוב של הגוף סביב האגן בכל פעם לתת תפיחה קלה לגב התחתון באזור הכליות (57:01).
• להניח יד על המצח ויד מאחורי הראש. לחיצה קטנה. נשימה.
  • מעבירים את היד שנמצאת מאחורי הראש למרכז החזה. לברך את היקרים לנו.
  • את היד על המצח להניח מתחת לטבור. לומר מילים חיובית כמו שנעבור את התקופה בשלום. נמצא בנו את האור והתקווה

[קפיצה על כל מיני מצגות כמו מודל מג"ן של אלינער פרדס (מודעות, גוף, נרטיב ומשמעות).

שיר: אל תיפול רוחך/שניקה שקד