אספרנטו/קורס מזורז/שיעור 21

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כינוי הרמז ĉi tiu[עריכה]

הכרנו את כינוי הרמז tiu, שמתייחס לאדם או עצם שנמצא רחוק (פיזית) מדובר המשפט. כדי להתייחס לאדם או עצם שנמצאים קרוב לדובר המשפט, יש להוסיף לפני ה-tiu את המילה ĉi.

  • Ĉi tiu knabino estas mia fratino: הנערה הזו (שנמצאת קרוב אליי) היא אחותי
  • Mi vidis ĉi tiujn ĉapelojn: ראיתי את הכובעים האלה

ניתן להשתמש ב-tiu ו-ĉi tiu גם כדי להתייחס למילה קודמת שהוזכרה במשפט. tiu תתיחס למילה הרחוקה יותר, בעוד ĉi tiu תתיחס למילה הקרובה יותר.

  • Sara kaj Davido estas en la parko. Tiu rigardas la florojn, kaj ĉi tiu kolektas ilin: שרה ודוד בפארק. זו (שרה) מסתכלת על הפרחים, בעוד זה (דוד) אוסף אותם.

da לעומת de[עריכה]

מילת היחס da פירושה "של", בדומה ל-de שכבר הכרנו. משתמשים בה בשני מקרים.

א. לפני שם עצם לא מיודע:

  • Estas skatolo da ĉerizoj tie: יש שם קופסה של דובדבנים
  • Mi trovis grandan sakon da mono: מצאתי שק גדול של כסף
  • Li havas teleron da viando: יש לי צלחת (של) בשר

ב. כדי לציין כמות של משהו.

  • Estas multe da sablo en la dezerto: יש הרבה (כמות גדולה של) חול במדבר
  • En urbo oni havas multe da bruo: בעיר יש הרבה (כמות גדולה של) רעש
  • Mi volas kelke da pomoj: אני רוצה כמה (כמות קטנה של) תפוחים

מילת היחס da לא תופיע לפני שם עצם מיודע. במקרה כזה נשתמש במילת היחס de.

  • Mi vidas la telero de la pomoj: אני רואה את הצלחת של התפוחים.
  • Mi aĉetis sako de la bona kafo: קניתי שק של הקפה הטוב.

קורלטיבים[עריכה]

הכרנו את מילות השאלה kio, kiu, kies וכו'. מכל אחת מהן ניתן לגזור כינויי גוף כלליים (כולם, אף אחד, וכו') ותארי פועל (בכל מקום, בשום מקום, במקום כלשהו, וכו').

הרשימה המלאה מפורטת בטבלה שלהלן.

...ki ...ti ...ĉi ...i ...neni
kiu: מי/איזה tiu: הזה ĉiu: כל (אחד) iu: מישהו neniu: אף אחד
kio: מה tio: הזה ĉio: כל דבר io: משהו nenio: שום דבר
kie: איפה tie: שם ĉie: כל מקום ie: איפשהו nenie: שום משום
kia: איזה סוג tia: הסוג הזה ĉia: כל סוג ia: סוג כלשהו nenia: שום סוג
kies: של מי ties: שלו/של זה ĉies: של כל (אחד) ies: של מישהו nenies: של אף (אחד)
kiam: מתי tiam: אז ĉiam: תמיד iam: פעם/מתישהו neniam: אף פעם
kial: למה tial: לכן ĉial: מכל סיבה ial: מסיבה כלשהי nenial: ללא סיבה
kiel: איך tiel: בצורה זו ĉiel: בכל צורה iel: בצורה כלשהי neniel: בשום אופן
kiom: כמה tiom: כמות כזאת ĉiom: בכל כמות iom: קצת (כמותית) neniom: כלום
  • Mi dankas vin ĉiujn: אני מודה לכולכם! (=לכל אחד מכם)
  • Li konas ĉies nomon: הוא מכיר את השמות של כולם (=של כל אחד)
  • Oni vendas ĉiajn fruktojn tie: מוכרים פירות מכל הסוגים שם
  • Li iris ĉien, kie mi ankaŭ vizitis: הוא ביקר בכל מקום שבו גם אני ביקרתי
  • Ni ĉiel helpos lin: נעזור לו בכל דרך
  • Li instruisto gratulas ĉiom de la geknaboj: המורה מברך את כל (=כל אחד מ) הילדים
  • Iam mi rakontos la aferon al vi: מתישהו אספר לך את העניין
  • Ial li ne riparis la aŭto: משום מה (=מסיבה כלשהי) הוא לא תיקן את המכונית
  •  ?Ĉu vi havas iom da tempo: יש לך קצת זמן?
  • Neniu el vi komprenas min: אף לא אחד מכם מבין אותי
  • Mi havas nenian spegulon: אין לי שום (סוג של) מראה
  • Mi iros nenien morgaŭ: אני לא אלך לשום מקום מחר
  • Estas neniom da vino en lia glaso: אין (אף כמות של) יין בכוס שלו

סיכום[עריכה]

זהו השיעור האחרון בקורס המזורז להכרת שפת אספרנטו. אנו מקווים שהפקת ממנו תועלת. חומר עזר משלים ושפע של תרגילים ודוגמאות ניתן למצוא בויקיספר אספרנטו/הדקדוק השלם.


<<< שיעור 20 דף השער