לדלג לתוכן

אנליזה נומרית/גזירה נומרית/הערכת השגיאה

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

לפי הסימטריות של הנתונים נוכל להסיק כי השגיאה לפי הפרשים קידמיים ולפי הפרשים אחוריים היא זהה. לכן נחשב מפורשות רק את השגיאה לפי הפרשים קידמיים.

הפרשים קדמיים

[עריכה]

נביט על איבר הקירוב ועל האיבר הראשון שהוזנח בתור מייצג השגיאה (נסמן אותו בסוגריים מסולסלים).

 f′(xi)=1hΔf(xi)+{−1hΔ2f(xi)2}=1h(f(xi+1)−f(xi))+{−Δ2h(f(xi+1)−f(xi))}

נביט באיבר השגיאה, ונשתמש במשפט לגראנז':

 Δ2h(f(xi+1)−f(xi))=Δ2h[hf′(c)]=12[f′(c+h)−f′(c)]=h2f″(ĉ)
 ⇒f′(xi)=1h(f(xi+1)−f(xi))−{h2f″(c)}

אם כן, השגיאה פרופורציונית ל-h, או בכתיב מתמטי:  O(h).

הפרשים מרכזיים

[עריכה]

כעת נחשב את השגיאה לפי הפרשים מרכזיים (שוב, נסמן את האיבר המייצג את השגיאה בסוגריים מסולסלים):

 f′(xi)=1hμδf(xi)+{−16hμδ3f(xi)+...}=12h(f(xi+1)−f(xi−1))+{−16hμδ3f(xi)+...}

נביט באיבר השגיאה ונשתמש במשפט לגראנז':

 16hμδ3f(xi)=16hμδ2[f(xi+12)−f(xi−12)]=16hμδ2hf′(c)=16μδ[f′(c+h2)−f′(c−h2)]=
 =h6μδf″(ĉ)=h612[f″(ĉ+h)−f″(ĉ−h)]=h26f‴(c¯)
 ⇒f′(xi)=12h(f(xi+1)−f(xi−1)+{−h26f‴(c¯)}

אם כן, השגיאה פרופורציונית ל-h2, או בכתיב מתמטי:  O(h2). לכן אם  h→0 אז השגיאה לפי הפרשים מרכזיים קטנה יותר.

נשים לב כי קודם הפעלנו את  Δ2 וקיבלנו  h2f″ ואילו כאן הפעלנו את  δ3 וקיבלנו  h3f‴.

הכללה

[עריכה]

כללית: אם אבר השגיאה הוא  Γnf(xi), כאשר גאמא הוא אופרטור הפרשים סופיים, אז השגיאה תהיה  hnf(n)(c).