לדלג לתוכן

אירופה בעת החדשה המוקדמת/שינויים באירופה שנת 1500, 1800

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

תהליכים שהובילו לשינוי מ-1500 ל-1800:

  1. דמוגרפים – גידול בזכות תזונה
  2. קולוניאליזם
  3. מהפכה מדינית
  4. מהפכה צבאית
  5. צמיחת המדינה המודרנית
  6. רפורמה

אימפריות

[עריכה]

בשנת 1500 בעולם יש 5 אימפריות גדולות: סין, אמריקה, האימפריה העות'מאנית, פרסית ודהומי. כ-1/4 מאוכלוסיית העולם נמצאת באירופה המורכבת מיחידות טריטוריות קטנות. הטריטוריות הגדולות מבניהם באירופה: הדוכסות הגדול של מוסקבה, דוכסות הגדולה אידוויניה, הממלכה של ליפוניה, פולין, באוניה והונגריה, וממערב אירופה צרפת וספרד. לעומת זאת 20 מתוך 25 הערים המאוכלסות ביותר בעולם נמצאות בסין והודו. בשנת 1800 אירופה הופכת למעצמה כלכלית חסרת תקדים (בהנחה שמאחדים את כל הטריטוריות). האימפריות: אנגליה, ספרד, פורטוגל, הולנד וצרפת.

דמוגרפיה

[עריכה]

בעיית הדמוגרפיה

[עריכה]

אין לנו נתונים על מספרים מדויקים, באירופה הערכה היא שהיו כ-60 מיליון, זאת כיוון שלא היה מפקד והנתונים על דמוגרפיה נאספו פעמים מסיבות שונות:

  1. מיסים כשהיה שלטון מרכזי.
  2. אינטרסים שלטונים שונים.
  3. כנסיה – בזכות הסקרמנטים. השרידות שונה: אנגליה, איסלנד (משנת 90), נורבגיה יש מידע רב בזכות מיעוט מלחמות. ברוב אזורי גרמניה יש הישרדות חלקית של מסמכים.

שינוים 1500-1800:

[עריכה]
  • גידול 1420-1590 (מאה 15)
    • סוף המגיפה השחורה שחיסלה כ-1/3 מתושבי אירופה ובחלקים אחרים אף מחצית ממנה.
    • פחות אנשים => יותר אדמות => תזונה טובה.
    • הגירה לעיר סביב השלטון.
  • קיבעון וירידה במזרח 1590-1720 (מאה 16-17) – הסברים:
    • מודל תומאסוני  : "על עקרון האוכלוסייה" – תומס מלתוס פילוסוף וכלכלן סקוטי שלכל חברה יש 3 תהליכים : גידול, עמידה (מחסור במזון) ותמותה, חלילה. מודל שנכון למדינות ללא משאבי מזון. היום פחות מקובלת.
    • תקופת קרח קטנה – במחצית השנייה של המאה ה-16 יש ירידה באקלים 2-4 מעלות שנמשך 150. כלומר חורך ארוך, נהרות קפואים, זרעים נרקבים. ההסבר שניתן לתופעה הוא שבעבר שבטי אינדיאנים ביערו יערות לשם תירס ועקב חדירת האדם הלבן, מתו אינדיאנים והבעיר הפסיק, מה שהוביל לירידה בטמפרטורה.
מדינה ראשית המאה (מיליון) סוף המאה (מיליון) אחוז
אנגליה 5 9 כ-80%
צרפת 18 26 טקסט התא
איטליה, יחידות גיאוגרפיות 11 16 טקסט התא
ספרד 5 11 טקסט התא
כלל אירופה 118 187 טקסט התא
  • גידול 1720-1800 (מאה 18) – גידול של פי 2 מהמאה ה-16, כך בפריז מ-100 אלף ל-600 אלף, לונדון מ-100 אלף ל-860 אלף.
    • ההגירה לעיר ומעבר לים בעיקר לאמריקה (3.5-5 מיליון איש)
    • העלמות סופית של הדבר.

שלטון

[עריכה]

שנת 1500, שלטון סימבולי האציל הוא האישיות היחידה שיכולה לגבות מיסים, להחזיק צבא ולנהל את המקום, כך המלך תלוי בוסלים שלו. לעומת שלטון ריכוזית בניגוד לסין, הודו, מכסיקו והאימפריה העות'מאנית. יש מספר ערים גדולות (רומא, פרג, פריז) סביב המלך שמגדיל את הצורך של כוח האדם בעיר. קיום של ערי מדינה ונציה, פירנצה, חלקן בגודל עיר, בעלות צבא. בניגוד לכך סין גובה מיסים באמצעות מערכת של ניתוב. בעקבות כך שאין מסגרת אחראית קיימת אלימות ובכל עיר קמה ועד של המשפחות העשירות.

שנת 1800, שלטון ריכוזי ואבסולוטי.

תא משפחתי

[עריכה]

שנת 1500, משפחה גרעינית (פרט לדרום צרפת) פטריאכלית (אישה כפופה לגבר) תחת ראש משפחה (אנשים תחת אותה קורת גג=משפחה). בחדר עד שני חדרים (חיו בו האנשים והחיות ועשו בו את כל המלאכות: בישול וכו') עשוי מחומר מקומי, למשל הרצפה הייתה בוץ מיובש. לא היו חלונות כי היה קר מאוד והזכוכית הייתה מצרך יקר. סכנה תמידית לקיומה ולכן קיימים אמצעים בחברה : - נישואים בגיל מבוגר – הממוצע בגיל 27 כשאיכרים בין 22-25 להפחתה של עצמאות כלכלית והגבלת שנות הפוריות. - הנקה - הנקה למשך זמן רב יותר מקטינה את סיכוים לכניסה להריונות וכך בהתאם לכלכלת הבית האישה הייתה מניקה יותר (כשהמצב קשה) ופחות (כשהמצב טוב). מסיבה זו האצולה לא הניקה (חשיבות ליורשים רבים) ומינקת הייתה מניקה את הילדים מה שבדיעבד הוביל להדבקת מחלות של המינקת בילד ולתמותה מרובה בקרב האצולה. - מזמוז בנוכחות משגיחה - הכנסת בנות למנזר – האישה נזקקה לנדוניה גדולה לנישואים מאשר נישואים. מהלך זה הוביל לפחות רווקות שהוביל לרווקים רבים ופחות ילדים. כ-10% מאנשים יהיו נזירות או זונות. לידות מוחץ לנישואים - כ-0.02 מהלידות היו מחוץ לנישואים כיוון שההורים דאגו להשיא את הילדים. כ-30% מהנשים באיסלנד היו בהריון בזמן החתונה וכך צמחה תופעת ה"זיבלה", ילד שגילו האמיתי גדול מהגיל אותו מציינים.

שנת 1800

[עריכה]
  1. ירידה באחוז הלידות כי יש אחוז גדול של הישרדות בזכות הספקת מזון והפסקת הדבר.
  2. רפורמה הביא :
    • חיזוק הזוגיות – לותר עודד חיים במשפחה ואילו הכנסייה הודיע כי הנישואים אינם דבר טוב או רע.
    • גירושים.
  3. משפחה גרעינית של קשר דם – בניגוד למאה ה-16 בה האנשים תחת קורת גג היו משפחה, עתה המשפחה היא בקשר דם ומושקע בה כסף. לכן בהמשך משרתים יעברו לגור בבתי עניים.
  4. גידול בלידות מחוץ לנישואים – אין מערכת מבקרת של הורים (כפר 0.2%, עיר 5% ועיר נמל 15%) וכך תופעת הממזר תהפוך לבעיה של המאה ה-19.

כלכלה

[עריכה]

בשנת 1500 אירופה בין 90%-95% מהאוכלוסייה מתפרנסת מחקלאות, עבודה של גברים (רחוק מהבית) ונשים (קרוב לבית). כ-5% חיו בהרים. רב האוכלוסייה נמצא במרכז אירופה (באנגליה כ-3 מיליון איש, בצרפת וארצות השפלה יותר מ-50% מתושבי אירופה. ) ככל שפונים מזרחה המספר יקטן, כך בפולין וליטא יהיו כ-2.5 מיליון.

בין האיכר לאציל יש מערכת יחסים (לא פיאודליזם) משכיר יום ועד לבעלות מלאה (אין צמיתים כי במערב הופסק ואילו במזרח רק מחל התהליך). במזרח (אין שלטון) ובצפון מערב (אזור ספרא) יש יותר בעלות. במרכז ודרום אירופה קיימת פחות בעלות או שמדובר בבעלות סמלית (על הנייר אין זכות). דוגמא מבוהקת לבלבול הם האיכרים הצרפתים שלאחר מגיפה השחורה דרשו בעלות על חלקת אדמה בתמורה לתשלום סמלי לאדון.

התוצרת בקושי מספיקה לכלכול את התא המשפחתי בעל 5-7 נפשות, מספיק גשם או בצרות להשמדת התא המשפחתי. לעומת זאת סין מצליחה לפרנס את כל האוכלוסייה שלה באמצעות מיסים ותוצרת חקלאית עצמית. כ-50% מהילדים עד גיל 12 מתים. תוחלת החיים של גבר גבוה משל אישה בעקבות סיבוכי בלידה, שחיקה מלידות ואכילה פחותה אוכל מזין ביחס לגבר.

מרכיב המזון לחם (מהמאה ה-14), דגים וזרעים. בתקופת חגים היו אוכלים חיות, בדרום אירופה בקר בעיקר כבשים ובצפונה שומן מהחי (אווז וחזיר).

לבוש היו תוצרת ביתית שארגו מפשתן וצמר. הנעל הייתה חתיכת עץ ואולי זוג נוסף מעור לאב עבור הכנסייה, לכן הילדים הלכו יחפים לבתי ספר.

הגירה :

  • 1500, בנים לא יורשים - שלהי ימי ביניים למזרח אירופה.

- עודף גברים – 1520-1530 הגירה לעיר (בנייה, ריכוז תעלות), צבא (מדנמרק, משוויץ, מאוסטריה ומסקוטלנד) וצי (הולנד וסקוטלנד) ; סיכונים רבים בים עקב עונשים מהקפטן, טביעה (תחתית הספינה היו עבדים, אסירים ועניים) ותקיפות של שודדי ים.

  • בשנת 1800 : הגירה לאמריקה

שינוים שהביא למהפכה כלכלית

[עריכה]
  1. מהפיכה תעשייתית – קשר ישיר למסחר עבדים. בעלי אחוזות משקיעים במציאת שיטות לכרית פחם, ניקוז מים, דרכים ותיעול שהוביל לגדילה בכמות המזון.
    • המצאות קטנות שלעצמם חסרות משמעות.
    • שיטת הייצור הביתית (Putting-Out System) – מפעל בבית הפועל אליו מגיע מוצר הגלם ונאסף המוצר. חסכון בהוצאות למימון המפעל שעל חשבון המייצר.
  2. מהפכה חקלאית בעקבות גידור וקנית אדמות – מזרח אירופה: משפחות אצולה מחלות בהסדרים והופכים אנשים לצמיתים שעובדים 5-6 פעמים בשבוע ללא שכר. לכן אין כל מניע לבעל האדמה להשקיע בטיוב ושיפור הקרקע.
  3. איכרים ואצילים קוני אדמות חקלאיות להגדלת נחלותיהם על חשבון איכרים עניים (הופכים לשכירי יום או מהגרים) מה שמאפשר לקיחת סיכונים שהובילו לשינוי צורת גידול וכניסת גידולים חדשים : עגבנייה, קטניות, תירס, תפו"א ועוד.
  4. גידור – מתעשרים משתלטים על שטחים ציבוריים מה שמגדיל את הפער בין עוני לעושר שמתחזק עם המחצית השנייה של המאה ה-18.
    • כלכלת עבדים בשיטתPlantation - רב השינויים הטכנולוגים דורשים כותנה. בשנת 1800 35%-55% מתוצר הגולמי בבריטניה קשור בעקיפין לעבדות.
    • בנקאות וביטוח

לסין נגמרו המשאבים הטבעיים כאשר למדינות אירופה המשאבים נכפלים היא הופכת למכור לאופיום (10%)

סחר

[עריכה]

סחר חליפין, ברמת הפריפריה-עיר או יבוא של סחורה שאינן קימות באירופה כמו חיטה (רוסיה), עץ (מפולין להולנד), צמר (אנגליה לאיטליה). מעט מסחר של מותרות משי ותבלינים מסין וזהב מאפריקה. לעומת זאת בסין מתקיים מסחר בינלאומי תוך שימוש במטבעות, שמתרכז בים הסיני וההודי.

מושבות סוחרים אירופאים קיימות בצפון אפריקה וקונסטינופול. החל מ-1460 מתחילות מושבות פורטוגזיות קטנות להתבסס לאורך אפריקה ואיי תבלינים למשל בפיליפיני. לסין יש מושבות: פיליפיני, אינדונזיה, דרום חצי הערבי ובמזרח אפריקה.

סחר עבדים – כמעט ואין .

אירופה שולטת על המסחר ושטחים רבים, לונדון עצמה עם הסחר הגדול ביותר. בעוד סין עד 1435 מסתגרת ומפסיקה להשקיע במסחר כנראה עקב פלישת עמים.

המשולש האטלנטי -אירופה מייצאת לאפריקה (כלי נשק) -> עבדים לאמריקה ->יצור סוכר וכותנה לאירופה. כלכלה אליה מתווספים האינדיאנים לרכישת כלי נשק וסוסים. רב המסחר בידי חברת מונפול כאשר חלק מהמדינות מקימות חברות (צרפת, ספרד ופורטוגל) וחלקת נותנות זיכיון (אנגליה והולנד).

חברה

[עריכה]

משנת 1500 מאה 16

[עריכה]

• שדרות עם זכויות וחברות: מתפללים, לוחמים ועובדים. • האליט (פטינציט) הם הגוף המחוקק. • צמיחה של משפחות סוחרים עשירות שאינם חלק מהאליט. • נשים - לא קיבלו ירושה (פרט לדרום צרפת וצפון ספרד) ולא פעם פנו לזנות שהייתה חוקית ומוסדית (נגבו ממנה מיסים). אוגיסטנוס אמר : כל עיר צריכה ביוב וכל עיר צריכה בית זנות, זאת מתוך האמונה שזונה מטבע כזו ולכן אינה פורייה (בפועל השתמשו בחומצה ששרפה את מערכת הרבייה בגוף) ויש צורך להגן על הנשים הטובות. מעמד הזנות היה מזנות צמרת לנשים שמצבן ירוד.

רנסנס

[עריכה]

על פי הגישה המסורתית "מהרנסנס להשכלה (נאורות)", שמספרת כיצד ה"dead white man" הביאו שינוי על אירופה מתקופת החושך מימי הבניינים (דבר שחור, מכשפות, פורדליזם, מלחמות דבר ועוד), מרומא ועד פירנצה, מסתיימת במהפכות : אמריקאית וצרפתית. מדובר על תקופה מלא בגאווה עצמית של גברים בעיקר פילוסופים, שהוחנו על התרבות הקלאסית (יוונית ולטינית) בעקבות היחשפות לכתבים חדשים והצמיחה את התפיסה ההומניסטית.

בורגנות – התרכזות המלך בעיר מצריכה פקידים (בני סוחרים לעיתים איכרים שרכשו בכסף את התפקיד), בעלי מלאכה וסחר מותרות, כך ערים מתפתחות ביבשה (לונדון, בורדו ואסטרדם) ובים (למשל האטלנטי). גדל הסחר בעבדים, קפה וכותנה. ערים בים התיכון (ונציה, נפולי ווינה) יורדות בחשיבותן או הופכות לערי תיירות.

שכבת הנכבדים במערב אירופה מאה 18– נישואים בין בנות בורגנים (כסף) לבן אצולה (כבוד) מוביל לצמיחתו של מעמד חדש. על פי מרקס זו שכבה קפיטליסטית שמתעשרת על ידי השקעת הון כיוון שהיא יכולה להרשאות לעצמה להסתכן ולנסות, כמו: גידולים חדשים (תפו"א, עגבנייה ותירס), שיטות גידול (מ-1/2 אדמת בור ל-1/3), דישון (צואת ציפורים) ועוד.

עוני – גדל כיוון שיש עליה במספר האנשים החים (ביחוד בעיר) אך מחירי המזון עולים. עם זאת רמת חיים גבוה לשאר העולם וגם העני קונה מותרות

הנשים - עובדות אבל משתכרות בשכר נמוך מהגבר ב-1/3-1/2 מתוך השקפה שאישה חייה במשפחה ולכן אינה צריכה להיות המפרנס היחיד. עבודות נוספות: • Sprinners – תוויה ומכאן הביטוי לאישה שטווה (Spinster) • זנות.

מגיה

[עריכה]

בימי הביניים הכנסייה ואנשי המגיה פעלו יחדיו בעיקר לרפא ולברך. בראשית המאה ה-17 בעקבות הרפורמות יש ניסיון להלחם בתופעה שמוחרמת. הסברים: - אמונה - אבסולוטיזם אפשר לדעת מה קורה ברמת הכפר. - נשים חסרות הגנה גברית. - הפטרות ממרכיב החלש באוכלוסיה בעקבות תקופת הקרח. מסוף המאה ה-16 למחצית הראשונה של המאה -17 מחל ציד המכשפות. כ-50-60 אלף איש נשרפים בעיקר נשים. התופעה מפסיקה כשבית המשפט מסרב לקבל עדויות שנלקח בכפיה.

נאורות

[עריכה]

זו תקופת קולוניאליזם שהביא להשמדת עם באירופה, תקופת הצמתת איכרים חופשיים למשועבדים לאדמה, עילות דם נגד יהודים, עבדות, היווצרות שני מעמדות בורגנות ופועים, שינוי גרעין המשפחה, היווצרות מבנה חדש (שלטון ריכוזי עם גבולות ברורים והמלך הוא מנפול גדול היכול להשתמש בכוח). עם זאת, היא הכן היית תקופה התקדמות. מובילה לעליה בקורא וכתוב.

קבוצות באוכלוסיה 1500 - הרב האירופאי הוא קתולי. - בשנת 1492 המוסלמים בגרנדיה ממורים כפייה, למרות זאת מספרם באירופה יגדל עם הזמן לנשל בבלגיה יהיו 10% מוסלמים. - יהודים חיו במרכז אירופה לכיוון מזרחה (פולין וליטא). אין יהודים בצרפת, אנגליה (1492) וספרד ולכן מספרם לא חשוב. - ריכוזים ביזאנטיים ילך ויקטן ברוסיה, ביזנטיון (כיבוש הערבי) ויוון. איטליה, קפריסין ואי כרתיים.

1800, חופש דתי מסוים (פרט לרוסיה) וזכויות אזרחיות בסיסיות.