אירופה בעת החדשה המוקדמת/המהפכה המדעית: ממונטיין לניוטון
התרבות העממית המשיכה להתקיים באירופה עד סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. הרפורמות הדתיות פרוטסטנטית והקתוליות הגיע לרמת הכפר באיטיות מאוד במהלך מאות 18 וה-19 ויש הטוענים שרק כניסות של הרדיו במחצית המאה ה-20, הביא להתמוטטות מוחלטת של התרבות האירופאית. השפות המקומיות הולכות ונעלמות בעקבות חדירת הרפורמות בעקבות כניסת חשמל, עיתונאות ומכשירי תקשורת לבית.
התרבות העממית היא ערב רב של מסורות, חלקן היו נוצריות שבחלק היו פרשנויות נכונות ולא נכונות של יסודות הנוצרות כמו קטעי תפילות, מרכזיותו של ישו, מרים ואנשי הכנסייה. כמו גם מסורות "טבע" מקדם הנוצרות, עצים ומקומות קדושים. חלקם מאזורים אלו עברו ניצור על ידי הוספת צלב למקום. ידע של מאגיה טבעית, ידע שהצטבר במהלך אלפי שנים שמבוסס על ניסיון ואמונה [1] בכך שהוא פועל. למשל לקחת מים ושלייה מרוסקת כמתכון לפוריות.
בימי הבניינים וראשית העת החדשה, אנשי הכנסייה הכירו באמונות ואף השתמשו בהם בעצמם. רב הכמרים האמינו בדברי האוכלוסייה ופעמים רבות הכומר המקומי התחלק עם המכשפה (Maleficarum) בפעולת ההתפתלות לכוחות אחרים בשביל לרפא, להוריד גשמים ועוד.
במחצית השנייה של המאה ה-16 וראשית המאה ה-17, ישנם ניסיונות במסגרת הרפורמות הדתיות להלחם בחלק מהמסורות זו, שעד אז נחשבה כניטראלית וכעת כפגאנית, יריבת הנצרות, תנועת מינות ולכן חובה להלחם בה. לא מדובר גופי ידע ומסורות אלא מערכת מסודרת של אמונות ודעות שבמרכזה השטן. כעת, הוכנס השטן בידי רשויות הכנסייה למסורות ומעמדו, כישות העליונה של השיטות הללו (המסורת), שמכוונת לגרום לו להפעיל את כוחו בעולם. לפיכך, כוח זה לא נועד לכוונות טובות (ריפוי ופוריות), אלא ככלי לשטן שיגרום נזק. לכן כל אנשים אלו מוגדרים כשליחי השטן.
ציד המכשפות
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיספר ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
התרחש בין סוף המאה ה-16 למחצית הראשונה של המחצית המאה ה-17, במהלכו 50-60 אלף אנשים, מתוכם כ-35-50 אלף נשים מוצאים להורג תוך 100 שנה. גם בערים קתוליות וגם פרוטסטנטיות.
האם היו מכשפות? כן ברמת הכפר ידעניות, מרפאיות בעלי ידע בו נעזרו אנשי הכפר בכדי לרפא או לקלל (שכן לדוגמא) אדם. רב הנשים הודו תחת עינוים שהן אכן מכשפות, משרתות השטן ותיארו את הפולחנים הדתיים בהם עבדו את השטן.
מדוע החלה הכנסייה לרדוף ידענים?
[עריכה]- אמונה כנה שהשטן מגביר את מלחמתו (כך חלה הסכיזמה הגדולה) ויש להלחם בו.
- היווצרות מנגנוני מדינה (אבסולוטית) שאכפת לה ממה שקורה ברמת הכפר ואנשי הכנסייה נדרשים לענות על כך.
- רב הנשים הן נשים ללא חסות גבר, אלמנו ורווקות שחיות עם בנות משפחה אחרות, עניות.
- קשר בין תקופת הקרח (1550) לבין עוני גדל לבין צורך של החברה הכפרית להיפתר מהמרכיב החלש ביותר באוכלוסייה שחי על נדבות האוכלוסייה, כמו אלמנות. הם משכנעים את עצמם כדי לשכנע את עצמם מדוע הם הורגים אותם.
- לא יודעים.
גל ההוצאות להורג מתחיל לדעוך בשנת 1650 כתוצאה מכך שבאירופה יש שינוים בדיני ראיות, יותר בתי משפט נהיים ספקנים לגבי עדויות שנלקחו בעינוים, משחררים נשים ומתנגדים לעינוי מכשפות.
המהפכה המדעית
[עריכה]בין השנים 1473-1543, ניקולאוס קופרניקוס מפרסם את רישומיו וספרו "תנועתם של גרמי השמים" (De Revolutionibus Orbium Coelestium). בשנת 1687, ניוטון (Issac Newton (1643-1727) פרסם "סודות המתמטיים של יסודות הטבע" (Principia Mathematica Philosophiae Naturalis ).
התחוללות המפכה המדעית חל בין השנים 1543-1687 יש 150 שנים של שינוי תודעתי והשכלתי בעיקר מתמטיקאי, פיזיקאלי, אסטרונומי. השינוי בחל באירופה, בקרב עלית גברים קטנה [2]. שינוי שתרום לשינוי הטכנולוגיים שיחלו בשנות הבאות. השינוי כולו בלטינית [3].
תנאים מקדימים למהפכה המדעית
[עריכה]התפתחות הלוגיקה מימי הביניים, בימי הבניינים, באוניברסיטאות הלימוד העיקרי היה לוגיקה, ויכוחים על טיעון, השמעת טיעונים והפרחתם.
ניסוים, משלהי ימי הביניים ובמהלך הרנסאנס יש עיסוק בניסויים. אמנים ואומנים, תחילה איטלקים במאות 14 וה-15, פיתחו מיומנות חדשות במדעים מדויקים, פיתחו אותם כמענה לתחום העיסוק שלהם (בנאים, פסלים, ציירים, מהנדסים, שענים וטכנאים). למשל איך לבנות כיפה מספיק גדולה בגודל של פירנצה? איך לדעת מה השעה? איך לנווט בים הפתוח?
דוגמא מפורסם לאנשים הוא, ליאונרדו דווינצ'י (; 1452-1519 Leonardo da Vinci) אמר "החוכמה היא בת של הניסוי המדעי", רק באמצעות התנסות אנו רוחשים ידע. האפשרות של ניסוי וטעייה, מאפשר צמיחה של השערות מדעיות, ניסויים ושיטות חקירה שעדין לא שיטתיות אבל מתוכננות ומבוססים על לוגיקה ומתמטיקה, ומנותק מידע דתי [4].
התחלת השימוש בכתובים יוונים מתמטים, הידע המתמטי היה קיים עוד בעת העתיקה, אולם רק עתה מחלים להשתמש בו. ידע שמתרכז בתנועה, כוח, תנועת הכוכבים ואינרציה שמאפשר זינוק של מדעים מדויקים עוד מימי הבניינים. הידע המתמטי מביא לאט, - לתפיסה שהטבע פועל לפי חוקים מתמטים ועל פיהם ניתן להכיר את העולם כולם. - ישנו קשר בין הבנות מתמטיות שונות בהקשרים שונים, למשל, קיים קשר בין המבנה האנטומי של בני אדם לבין תנועה של גופים אחרים במקומות אחרים בהקשרים אחרים.
המצאת הדפוס, הבסיס של המהפכה המדעית. - מאפשר פרסום מדויק יותר של ניסוים והשערות. - היווצרות קהילה של חוקרים מארצות שונות.
מקוסמולוגיה גיאוצנטרית לקוסמולוגיה הליוצנטרית
[עריכה]קופרניקוס, חי באיטליה ונוכח על פי כתבים מתמטיים שהתיאוריה הגיאוצנטרית (קוסמולוגיה גיאוצנטרית), לפיה כדור הארץ הוא במרכז והשמש סובבת סביבו, אינה נכונה. הוא מציע את התיאוריה הליוצנטרית (קוסמולוגיה הליוצנטרית), לפיה כדור הארץ סובב סביב השמש שבמרכז. החשוב הוא שקופרניקוס למעשה טוען שחישובים מתמטיים נכונים יותר ממה שרואים עינינו או חושב מוחינו. קופרניקוס מציע מודל למתודה מדעית חדשה, התבססות לא על מה שאנו מרגישים ומה שהכנסייה טוענת, אלא על שילוב של מתמטיקה ולוגיקה. קופרניקוס מעלה תיאוריה ולא טוען שהיא נכונה לעומת גלילו.
גלילאו גלילאי (Galileo Galilei ; 1564-164), איטלקי מצליח באמצעות חישובים מתמטיים וטלסקופ [5] , לבצע סדרת ניסויים שהוכיחו את נכונות תיאורית קופרניקוס. בשנת 1615, הוא מואשם שהטענות הפריקניות (תיאוריות כדור הארץ לא במרכז) סותרות את כתבי הקודש, כי נאמר בתהילים, "ייסד ארץ על מכוניה", הארץ קבועה. גלילאו יצא נגד הפרשנות וטען, דברי תורה בלשון בני אדם. אבל האינקוויזיציה האשימה אותו, היא אמרה שהוא יכול לטעון את טענתו כהשערה אך לא כאמת והענישה אותו בכך שהפסיקה את המשך פרסום ספריו.גלילאו המשיך להתעקש וחויב לעמוד שוב במשפט, בו אולץ לחזור מדבריו בפומבי ולחיות את חייו במעצר בית. [6] גלילאו פרט באון שטתי את מסקנותיו וזה הפך להיות תשתית של המדע המודרני. גלילאו לא היה אנטי דתי, הוא האמין שהטבע הוא מקור מקביל, אמת האל, שחושף את האמת של האל ואין יתרון של כתבי הקודש או הטבע אחד על פני השני.
הניתוק בין כתבי הכותב לדת הומצא בידי פרנסיס בייקן (Francis Bacon ; 1561-1626), מדען בריטי במחצית השניה של המאה ה-16 והרבע הראשון של המאה ה-17. טען שתפקיד המדען הוא לא לשלב בין ידע פיזיקאלי לכתבי הקודש, אלא לעסוק במדעים, להרחיב את הידע האנושי ולהביא מסקנות של סיבות ולתוצאות. הטענה היא שצריך להבין את חוקי הסיבה והתוצאה על פי חוקים כללים ולא על בסיס של חוקי האל שמאפשרים מקום למקרים מיוחדים, כמו ניסים. כך נוצר תחום מדע חילוני מובהק. Michel de Montaigne (1533-159)
רנה דקארט (René Descartes ; 1596-1650), טען שהעולם והאדם ניתנים להבנה על פי מספר חוקים מתמטים וכי הם פועלים כמכונה, לטבע אין תכלית, כיוון, כלומר אינה במה בה האל חושף את עצמו בפני אנשים טובים או פחות טובים. שוב, יש התרחקות מהדת לכיוון המדע. העולם לא נולד עבור האדם והאדם הנוצרי אינו תכלית העולם. בשנת 1637, ב"מאמר על המתודה" (Discours de la Methode ) טען שיש להטיל ספק בכל, כולל באל, "אני חושב משמע אני קיים" (Cogito ergo sum). הדבר היחיד שאני יודע הוא שיש בי מכונה חושבת.
במחצית הראשונה של המאה ה-17, פריצות דרך מדעיות ובמכשירים במתמטיקה, אופטיקה, פיסיקה. בין השנים 1650-1700 מוקמות אקדמיות מדעיות, מלכותיות בערים: - פירנצה Academia del Cimento, 1657. - לונדון The Royale Society, 1660. - פאריז L'Académie des sciences, 1660. - ברלין Akademie der Wissenschaften, 1700. מדענים הפכו לידוענים, חצרות מלכים ממנו מדענים בשביל שיקמו מעבדות בחצר ויספקו למלך כבוד והמצאות טכנולוגיות ומכונות לשירות השליט. החשובים בעולם זה היו הכימאים שנשכרו על ידי שליטים בכדי להפוך מתכות זולות לזהב .[7]
אייזיק ניוטון, בגיל 23 נפל לו תפוח על הראש. בגיל 26, הוא כבר היה פרופסור למתמטיקה בקימברידג'. ב-25 שנה האחרונות הוא נשיא החברה בלונדון. איש רשע, פרנואיד דיכאוני שהשקיע בלהוציא ספרים עם שגיאות חישוביות לחבריו בכדי שהמדענים ישקיעו את כל זמנם בלנסות לשכלל את תוצאותיו ללא הצלחה והוא יותר המצליח מכולם. הוא רדף את אויביו המדומיינים גם כשמתו. בספרו "עקרונות המתמטיקה של הטבע", הוא ניסה לקבוע את חוקי התנועה של גופים בטבע. תשובות נתן בכלים מתמטים. הוא הגדיר את חוקי התאוצה, משיכה, חוקי הכובד והתנועה. חוק הכובד אפשר לו להסביר מדוע התפוח נפל, מדוע כדה"א סובב סביב השמש, שפל-גאות. המודל נותר למשך 200 שנים.
דוגמאות לאנשים ששכללו המצאות, עזרו למדענים והיו מרכז ברשת המדעית. רצ'יארד ריב, טכנאי בריטי שבסטודיו שלו פתח עדשות עדינות ומדויקות. בשנות ה 50-60 במאה ה-17 היה הכתובת של מדענים וטכנאים כדי לשוחח.
רוברט הוק (Robert Hooke), טכנאי ומדען שפיתח שיטה של דיוק השעון, שכלל עדשות, בנה מצפנים, לחץ אטמוספרי, מכשיר ליצירת וואקום. הוא המציא משאבת וואקום גדולה בגודל חדר בכדי להראות למדענים ולפטרונים שלו כי באזור ללא חמצן חיות מתות. בשנת 1661 הוא רצה להדגים לדוכסית ניו קאסטל את הוואקום על עצמו. הסיפור מספר כי למזלו הדוכסית התעלפה כשראתה אותו מפרפר ולכן כנגד רצונו פתחו את חדר הוואקום והוציאו אותו.
מאבק במציאת פטרונים, תחרויות בהשגה של אנשים.הפיזיקה והמתמטיקה שהיווה את הקפיצה היו במאה ה-17 וה-18 הענפים הפחות חשובים כי לא יכלו ליישם אותו,ולהרשים אנשים בהם. ניוטון פתח טלסקופ קטן ונייד, שאפשר לקחת לאוניה שמרשים את הפרוטונים. המיקרוסקופ מאפשר להבין את עולם החיות והצמחים, הבוטני, זואולוגי, רפואי . יישומי לעומת המתמטיקה. המדע החדש הזה הוא שעשוע.
המצאות טכנולוגיות
[עריכה]תוך 100 שנה במאה ה-17, מתרחשים:
- מקוסמולוגיה גיאוצנטרית לקוסמולוגיה הליוצנטרית.
- היווצרות מתודה תצפיתנית.
- היווצרות מתודה ניסיונית.
- הסברים מתמטים ומכניסטים לתופעות בטבע.
- מכשירי מדידה ותצפית חדשים שבזכות הצבעים הופכים את המדע למסחרי ותועלתני.
- ביטול הבלעדיות של המסורת וכתבי הקודש כמקור היחיד לטיעונים.