איטלקית/דקדוק/כינויי השם

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

באיטלקית כינוי השם מהווה חלק מן הדיבור בין אנשים או דברים.

כינויי הגוף[עריכה]

יחיד

io - אני

tu - אתה (הערה: צורה לא מכובדת)

lui - הוא (הערה: egli/esso הן צורות נפוצות באיטלקית כתובה)

lei - היא (הערה: ella/essa הן צורות נפוצות באיטלקית כתובה)

Lei - אתה (הערה: צורה מכובדת; האותיות הגדולות משמשות להבדיל מ lei (היא))


רבים

noi - אנחנו

voi - אתם/אתן (הערה: צורה לא מכובדת)

loro - הם/הן (הערה: צורה לא מכובדת; essi(ז)/esse(נ) הן צורות נפוצות באיטלקית כתובה)

Loro - אתם/אתן (הערה: צורה מכובדת)

כינויי מושא[עריכה]

גוף ישיר עקיף
io mi-אותי mi-לי
tu ti-אותך (צורה לא רשמית) ti-לך (צורה לא רשמית)
Lei la-אותך (צורה רשמית) le-לך (צורה רשמית)
lui lo-אותו gli-לו
lei la-אותה le-לה
noi ci-אותנו ci-לנו
voi vi-אתכם/ן (צורה לא רשמית) vi-לכם/ן (צורה לא רשמית)
loro(זכר) li-אותם, אתכם (צורה רשמית) loro-להם, לכם (צורה רשמית)
loro(נקבה) le-אותן, אתכן (צורה רשמית) loro-להן, לכן (צורה רשמית)

כינויי הקניין[עריכה]

כינויי הקניין, כמו התוויות, צריכים להתאים לשם העצם במין ובמספר. לפניכם נמצאים כינויי הקניין:


גוף זכר יחיד נקבה יחידה זכר רבים נקבה רבות
io mio mia miei mie
tu tuo tua tuoi tue
Lei Suo Sua Suoi Sue
lui suo sua suoi sue
lei suo sua suoi sue
noi nostro nostra nostri nostre
voi vostro vostra vostri vostre
loro loro loro loro loro

לפני כינויי הקנין, חייבת להופיע תווית מיידעת. דוגמאות:

  • Ho perso la mia penna. (איבדתי את העט שלי)
  • Mi piace il mio lavoro. (אני אוהב את עבודתי)
  • Hanno rubato la mia automobile! (הם גנבו את המכונית שלי!)

המקרה היחיד שבו לא צריך תווית יידוע לפני כינוי הקניין הוא לפני בני משפחה. דוגמאות:

  • Sara è mia sorella (שׂרה היא אחותי)
  • Questa penna è di mia zia. (העט הזה הוא של דודתי)

אבל ברבים:

  • Le mie zie sono vecchie (דודותַי זקנות)