לדלג לתוכן

אזרחות לכיתה ט'/שלטון החוק

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

משמעות העיקרון "שלטון החוק" היא שהחוק הוא מעל לכל, והחוק הוא המרכזי במדינה. לקיומו של עיקרון זה ארבעה מאפיינים בהם הוא בא לידי ביטוי:

שוויון בפני החוק[עריכה]

במדינה דמוקרטית כולם שווים בפני החוק. הכוונה ב"כולם" היא לאזרחים ולשלטון. החוקים שווים באופן שווה על גברים, נשים, אזרחים, תושבים, רשויות השלטון ופשוטי-עם. כולם שווים בפני החוק.

שווים בפני החוק הכוונה היא לכך שאם מישהו עובר עבירה, המשטרה ומוסדות אכיפת השלטון מחויבים לאכוף את החוק עליו באופן שווה ללא הבדל כלשהו מאדם אחר.

אכיפת החוק[עריכה]

החוקים מכתיבים את כללי ההתנהגות שלנו. הם אומרים לנו מה מותר ומה אסור לעשות. אולם, גם אם אנחנו מבינים מבחינה שכלתנית (שכל) שהחוק הוא לטובתנו, אנחנו לא תמיד מצליחים לעמוד ברצון שלנו לבצע משהו, גם אם הוא נוגד את החוק.

על כן, לא מספיק שהחוק קיים אלא יש צורך לאכוף אותו. לכן, המדינה קובעת את הדרכים לאכיפת החוק, כלומר: אילו עונשים יוטלו על מי שיפרו את החוקים.

עם זאת, לא כל החוקים כתובים, ואלו נקראים נורמות התנהגות - גם אם החוק אינו כתוב, לעתים קרובות אנחנו מבינים שאנחנו חיים בתוך מסגרת חברתית ולכן יש ערכים שעל-פיהם אנחנו נוהגים. אם לא ננהג כך, נענש ע"י החברה. בחברות סגורות כמו קבוצות דתיות, כתות, עדות וכו', הנורמות החברתיות הן מאוד קפדניות והעוברים עליהן עלולים להיענש בחרם, נידוי, גירוש וכו'.

העם כמחוקק[עריכה]

דנו כבר בעיקרון שלטון העם, שהעם הוא הריבון (שליט) ואחראי למעשיו. בשל כך, העם בוחר לעצמו את המנהיגים שלו ואת הנציגים שלו בפרלמנט ובמוסדות נוספים (עירייה, נשיא המדינה וכו', בהתאם להגדרת כל מדינה את החוק).

מאחר שהעם הוא זה שבוחר את הנציגים לפרלמנט (בישראל - הכנסת), מקבל העם את העובדה שהכנסת מחוקקת את החוק באמצעות הרוב, והרוב בפרלמנט תמיד יהיה תואם לרוב במדינה, ולכן ההחלטה שהתקבלה, התקבלה ע"י רוב העם.

בכך בא לידי ביטוי היסוד של "העם כמחוקק", והחוקים המחוקקים בבית המחוקקים (הכנסת, הפרלמנט), נחקקים ע"י העם והעם הוא המחוקק. בשל כך, חלה חובה על הפרלמנט לאפשר לכל האזרחים לקרוא את החוקים והאזרחים יכולים לעשות זאת באמצעות כתב עת "רשומות" בו כתובים כל החוקים.

חוקה[עריכה]

החוקה היא למעשה ההסכמה הרחבה כיצד צריכה המדינה להתנהל מבחינה דמוקרטית, ומבחינת ערכים גדולים וחשובים שיש לה לנגד עיניה. ערכים אלו יכולים להיות שוויון, אחווה, צדק, חירות ועוד.

החוקה היא מסמך בעל תוקף מיוחד - בה רשומים כל העקרונות המגדירים את המשטר במדינה, את מוסדות השלטון ואת תפקידיהם וסמכויותיהם. התוקף המיוחד של החוקה הוא שהיא תמיד עליונה על כל החוקים, ולמעשה כל החוקים חייבים להיות כפופים לה. חוק שיתקבל ויסתור את החוקה - יבוטל.

בכך, מאפשרת החוקה שכל החוקים במדינה יהיו כפופים לערכים החשובים של העם, ובעיקר כפופים לדמוקרטיה. בכך שהחוקים מחויבים להיות כפופים לחוקה - היא מגבילה את השלטון מלחוקק חוקים בלי הכרה.