אזרחות לכיתה ט'/הכרעת הרוב

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

מהי הכרעת הרוב[עריכה]

הרוב בדמוקרטיה הוא הקובע את הנהלים, את החוקים ואת ההחלטות השונות שמקבל המוסד של בית הנבחרים. הרוב מכריע לא רק בנושאים פוליטיים בבית הנבחרים, אלא בכל החיים הדמוקרטיים החל מהצבעות בכיתה ובביה"ס ועד להצבעות בבתי המשפט ובממשלה.

הרוב אינו עריץ[עריכה]

הסכנה העיקרית הטמונה בכך שהרוב הוא זה שקובע את המדיניות היא שהרוב עלול להשליט את דעתו על המיעוט. לכן הדמוקרטיה הגדירה במפורש את האיסור על כך. על הרוב חובה להתחשב בדעת המיעוט והמיעוט תמיד צריך לדעת בדמוקרטיה כי יכול לקרות מצב שבבוא הזמן הוא יהיה הרוב (למשל עד שנת 1977 השמאל היה הרוב הפוליטי בישראל, אולם ב-1977 חל מהפך פוליטי והמיעוט מאז קום המדינה - מפלגת הליכוד - עלה לשלטון והיה לרוב).

סוגים של רוב[עריכה]

לרוב יש כמה סוגים:

  • רוב רגיל - רוב בו התומכים בהצעה גוברים על המיעוט המתנגד (או להפך), ללא קשר למספר המקסימלי או המינימלי שיכול לקבוע את החוק. למשל: בכנסת חברים 120 חברים, אולם להצבעה מסוימת הגיעו רק 30 חברים. 20 הצביעו בעד ו-10 הצביעו נגד. החוק עבר באותה הקריאה, אע"פ שרק רבע מחברי הבית הצביעו בעד או נגד.
  • רוב מוחלט - רוב בו אחד הצדדים (בעד או נגד) חייב להגיע להכרעה של יותר מ 50% מבעלי זכות הבחירה, כלומר: בכנסת מדובר בלפחות 61 ח"כים.
  • רוב מיוחס - רוב בו אחד הצדדים (בעד או נגד) חייב להגיע להכרעה של שליש או 3/4 מבעלי זכות הבחירה, בכנסת: 80 ח"כים.