אזרחות לבגרות/מגילת העצמאות
ביום 14 מאי 1948 (ה' באייר תש"ח) בעיצומה של מלחמת העצמאות, הקריא דוד בן גוריון בפני "מועצת העם הזמנית" ובשידור רדיו את מגילת העצמאות של מדינת ישראל. המגילה היא ההכרזה הרשמית על הקמתה של מדינת ישראל.
אופייה של ההכרזה
[עריכה]הכרזת העצמאות היא בעלת אופי הצהרתי כללי. היא מפרטת את הקשר של עם ישראל לארץ ישראל ואת הלגיטימציה בזכות של העם היהודי להקים מדינה יהודית בארץ ישראל.
מגילת העצמאות נחלקת לשני חלקים עיקריים: היסטורי ואופרטיבי - ביצועי
[עריכה]חלק ההיסטורי
[עריכה]בחלק ההיסטורי סוקר דוד בן גוריון את האירועים העיקריים של העם היהודי תוך דגש כרונולוגי על:
- הקונגרס הציוני 1897
- הצהרת בלפור בנובמבר 1917
- תקופת השואה
- העפלה
- מלחמת העולם השנייה
- החלטת עצרת האומות המאוחדות מיום 29 בנובמבר 1947 להקמת מדינה יהודית בא"י.
בחלק זה מודגשת ההיסטוריה היהודית של עם ישראל - חיזוק הקשר ההיסטורי והמסורתי בין העם היהודי לארץ מולדתו.
מדוע מגיעה לעם היהודי מדינה על-פי מגילת העצמאות?
[עריכה]- זכויות טבעיות - לכל לאום מגיע עצמאות. "זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית".
- קשר היסטורי ותרבותי בין היהודים לישראל (נימוק היסטורי) :
- קשר היסטורי מתקופת התנ"ך וההתגבשות של עם ישראל לאורך הגלות.
- העליות השונות (העפלה), הקמת היישובים בארץ ישראל, הפרחת השפה העברית, השאיפה לעצמאות ממלכתית, התפילה היהודית "לשנה הבאה בירושלים הבנויה".
- הקשר הרוחני בין היהודים לא"י נמשך בתקופת הגלות.
- הקונגרס הציוני הראשון (נימוק משפטי) – בשנת 1897 התכנס הקונגרס הציוני הראשון, לאור קריאתו של חוזה המדינה , תיאודור הרצל, שהכריז על זכותו של העם היהודי לתקומה לאומית בארצו.
- הצהרת בלפור (נימוק משפטי) - ב-2.11.1917 אושרה הצהרת הלורד בלפור בחבר הלאומים. זו הצהרה שנתנה תוקף בינלאומי לקשר ההיסטורי בין העם היהודי, לארץ ישראל, ולזכותו של העם היהודי להקים מחדש את מדינתו היהודית בארץ ישראל.
- השואה (נימוק היסטורי + זכות טבעית) – מלחמת העולם השנייה ושואה, בה הושמד כשליש מהעם היהודי, רבים אחרים הפכו לפליטים, מצב שהוכיח מחדש את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר מולדת.
- כ"ט בנובמבר 29.11.47 (נימוק משפטי) – החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות עצמאיות – מדינה יהודית ומדינה ערבית ומובלעת בינלאומית. תכנית זו קבעה ששתי המדינות תהיינה מאוחדות מבחינה כלכלית. כל אחת מהמדינות תהייה בעלת משטר דמוקרטי וירושלים תהיה עיר בעלת מעמד בינלאומי. בהדרגה הבריטים הוציאו את כוחותיהם עד 1.8.48. היהודים הסכימו להחלטה, הערבים לא. לכן, ממשלת בריטניה סירבה לשתף פעולה בביצוע התכנית והחליטה להוציא את כוחותיה כבר ב-15.5.48.
בחלק האופרטיבי-ביצועי
[עריכה]בחלק האופרטיבי - ביצועי קיימת ההכרזה על הקמת מדינת ישראל כמדינה יהודית בא"י. מרגע ההקמה יוכרו במדינה מוסדות השלטון: מועצת המדינה הזמנית ומנהלת העם – הממשלה הזמנית. בחלק זה, יש דגש על אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
המשך ההכרזה
[עריכה]בהמשך ההכרזה נקבעו העקרונות המנחים של מדינת ישראל :
- פתיחת דלתות לעלייה יהודית.
- פיתוח הארץ.
- חינוך ותרבות.
- קיום יסודות החירות, הצדק, השלום ושוויון זכויות.
- הבטחת חופש דת, מצפון ולשון.
- שמירת המקומות הקדושים של כל הדתות.
- נאמנות לעקרונות מגילת האו"ם.
חשיבותה הפוליטית של מגילת העצמאות
[עריכה]- הכרזה על הקמת מדינה ריבונית וסיווגה כמדינת לאום יהודית.
- הכרה בזכות הלגיטימית של העם היהודי על ארץ ישראל ע"י גורמים בינלאומיים.
- בגללה העבירה בריטניה את סמכויותיה השלטוניות לידי הממשלה הזמנית.
- *בהכרזה לא נקבע מקומה של הרשות השופטת, והמענה לכך ניתן כעבור חודש ימים, עם פרסום "פקודת בתי- המשפט" ע"י "מועצת המדינה הזמנית".
- נקבעו בה רשויות השלטון - "הרשות המחוקקת" היא מועצת המדינה הזמנית, ו"הרשות המבצעת" היא הממשלה הזמנית.
- דגש על אופייה היהודי של מדינת ישראל - ערביי ישראל מהווים כ-5% מתושבי המדינה, ולמרות זאת נשמרו חוקים בעלי אופי יהודי המקשים על מיעוטי האוכלוסייה להזדהות עם החוקים. כך למשל, חוק השבות, שימש כלי ניגוח בידי ערביי ישראל לקיפוחם. כמו גם, מדינת ישראל היא לא רק מדינה עבור היהודים החיים בה, אלא גם עבור יהודי התפוצות
- מדינה ישראל – היא מדינה עבור כלל היהודים (בארץ ובעולם), וכן גם מדינה עבור המיעוטים החיים בתוכה.
- מודגש האופי הדמוקרטי של מדינת ישראל - במגילה מופיעים עקרונות דמוקרטים כגון חירות, שוויון וכדומה. בנוסף, היא מתייחסת באהדה לעניין השלום שכן חזונה המדיני של מדינת ישראל העתידי הוא חיי דו קיום עם ערביי ישראל, חיי שיתוף פעולה ושכנות טובה עם מדינות ערב השכנות.
- מסמך ראשון של המדינה הקובע את עצמאותה.
- יש בה הוראות מעשיות כמו : קביעת מועד בחירות , התחייבות לחוקה והקמת מוסדות של השלטון .
- מסמך הצהרתי היסטורי – מסמך ראשון של מדינת ישראל.
מעמדה המשפטי של מגילת העצמאות
[עריכה]- ביטוי ישיר להשקפת עולמם של מקימי מדינת ישראל בפרט ושל העם היהודי בכלל.
- למגילת העצמאות יש תוקף משפטי על אף שאינה נחשבת כחוקה.
- הצהרת כוונות - המגילה ברובה היא דקלרטיבית (בעלת משמעות הצהרתית), אם כי מופיעים בה הוראות ועקרונות המחייבים מבחינה משפטית. המגילה מהווה את הנורמה הבסיסית של המשפט הישראלי, ה"אני מאמין" של מדינת ישראל, כמדינה דמוקרטית.
- פניה למגילה – כאשר ישנה בעיה אשר אין עבורה חוק שחוקק פונים למגילה. זאת על פיה קביעה של בג"צ.
- השתמשו במגילה כבסיס משפטי להקמת המדינה - חלקה השני של מגילת העצמאות, החלק הביצועי, שימש הבסיס המשפטי להקמת מדינת ישראל וממשלת ישראל.
- חוקה/הצהרת כוונות - במגילת העצמאות יש הבטחה לעתיד לחקיקת חוקה ולכן היא נכרכת עם התחום הקונסטיטוציוני (חוקתי). במילים אחרות, היא מזוהה עם החוקה.
חיזוק מעמדה המשפטי של מגילת העצמאות במהלך השנים
[עריכה]חקיקת שני חוקי היסוד ; כבוד האדם וחירותו + חופש העיסוק
[עריכה]בשני החוקים מגילת העצמאות מוזכרת, כך למשל בסעיף עקרונות היסוד מצוין כי: "זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם ובקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל".
העתירה של בני הזוג קעדאן (1995)
[עריכה]זוג ערבים ישראליים ביקשו להירשם למגורים עם ילדיהם בישוב הקהילתי קציר ונדחו בשל היותם ערבים. במרץ 2000, ניתן פסק דין. קביעתו של ביהמ"ש נשענה על הכרזת העצמאות, המחייבת שוויון זכויות חברתי ומדיני עבור כלל אזרחי המדינה. כך, אמר השופט ברק : כי החלטת המדינה להקצות קרקע עבור הקמת ישוב עבור יהודים בלבד היא בלתי חוקית. עליה להיות נגזרת מעקרון הנאמנות המחייב כי קרקעות ציבוריות יוקצו בהגינות ובשוויון. החלטה זו מחזקת את מעמדה של מגילת העצמאות בקביעת משמעותם של חוקי המדינה. במילים אחרות, חוק שחוקק על ידי הממשלה בוטל "עקב" מגילת העצמאות.
ציטוט דברי השופט : "כי החלטת המדינה להקצות לסוכנות קרקע להקמת היישוב הקהילתי הכפרי קציר ל"יהודים בלבד" היא בלתי חוקית. עליה להיות נגזרת מעקרון הנאמנות, המחייב שמקרקעי הציבור יוקצו בהגינות ובשוויון ועל-פי כללי מנהל תקין. קביעת ביהמ"ש נשענת על הכרזת העצמאות, המחייבת את המדינה לקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת גזע ומין"
שאיפותיה של מדינת ישראל / אופייה של מדינת ישראל העתידה לקום
[עריכה]- כלפי פנים – מדינה דמוקרטית ומדינה יהודית (קיבוץ גלויות) => לא דתית.
- כלפי חוץ – קריאה לאומות המאוחדות, לערבי ישראל, לארצות ערב וקריאה ליהודי התפוצה.
ההוכחות במגילת העצמאות להיות מדינת ישראל מדינה דמוקרטית
[עריכה]עקרונות דמוקרטיים הבאים לידי ביטוי במגילה:
- עקרון החירות – "…תהא מושתת על יסוד החירות…".
- עקרון שלטון נבחר – "…ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה…".
- עקרון הפרדת רשויות "…בהתאם לחוקה שתיקבע…תפעל מועצת העם כמועצה זמנית ומוסד הבצוע שלה, מנהלת העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית אשר תיקרא בשם ישראל…".
- עקרון השוויון – "…תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני…".
- עקרון הפלורליזם– "…תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה…" "…תשמור על המקומות הקדושים לכל הדתות…".
- עקרון פתרון סכסוכים בדרכי שלום – "…אנו מושיטים יד לשלום ולשכנות טובה, לכל המדינות השכנות ועמיהן…".
- עקרון שלטון החוק – "…בהתאם לחוקה שתיקבע…".
זכויות דמוקרטיות שמובטחות לקבוצות מיעוט
[עריכה]- שיוון זכויות – על פי הכרזת העצמאות לכל אזרח במדינת ישראל יהיה שוויון זכויות מלא הן אם הוא מקבוצת מיעוט והן אם הוא בעל גזע, דת, מין שונה. שוויון הזכויות יתבטא בחופש לבחירות, אפשר לעבוד בכל מוסד ועוד.
- חופש דת – אומנם ישראל היא מדינה בה הרוב הוא רוב יהודי, אך ישראל מעניקה לכל אזרחיה באשר הם להקים מוסדות דתיים, ע"פי רצונם, ולהאמין לפי רצונם.
- הזכות לבחור ולהיבחר – ע"פי מגילת העצמאות, מדינת ישראל תאפשר לכל אזרח לבחור ולהיבחר לכל תפקיד אשר הוא חפץ בו. כך למשל, בימינו יש לערבים (קבוצת מיעוט) אפשרות להיבחר למוסדות ציבוריים שונים.
ההוכחות במגילת העצמאות להיות מדינת ישראל מדינה יהודית
[עריכה]- הכרזה על הקמת המדינה – "בתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל – היא מדינת ישראל".
- יעד לאומי: קבוץ התפוצות – "מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות".
- קריאה לעם היהודי – "אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב היישוב בעלייה ובבניין, ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל".
- הופעת המילה צור ישראל (תלוי בפירוש).
היהדות ומגילת העצמאות
[עריכה]השם ה'
[עריכה]במגילת העצמאות לא מופיע שם האלוהים במפורש, לא נושא ההשגחה האלוהית והודאה לו. לקראת סופה של המגילה מופיע רק המשפט "מתוך ביטחון בצור ישראל…".
למילה צור 2 משמעויות : ביטחון או ה'. (י'-ה'-ו'-ה')
ההסבר : בזמנו, התנהל ויכוח בין דתיים לחילוניים בעניין אזכור שם ה' וההודיה לו. הדתיים רצו באזכור השם כיוון שעל פי אמונתם, בזכותו הם הגיעו ליום זה, לאחר אלפיים שנות גלות, שואה, ועוד. החילוניים ראו את אזכור השם במגילה בגדר כפייה דתית על הציבור הלא דתי.
הבחירה במונח "צור ישראל" נעשתה מתוך רצון להגיע לפשרה, במגמה למנוע פילוג בתוך העם. דוד בן גוריון אמר בעניין זה כי אין בביטוי "צור ישראל" פגיעה בעקרונות הדת, לא כל שכן שאין בביטוי זה כפייה דתית.
ישראל - יהדות
[עריכה]המילים ישראל ויהדות מופיעות בהקשרים שונים כדי להדגיש כי א"י היא לא רק ליהודים בארץ, אלא גם ליהודי התפוצה.
גבולות
[עריכה]גבולות מדינת ישראל לא הוצהרו במגילת העצמאות כיוון :
- ההכרזה הייתה בתקופת המלחמה – מניעת זעם ערבי ותוצאות לא ידועות.
- ירושלים (מקום קדוש לשלוש דתות) – להימנע מזעם ערבי.
מה אין במגילת העצמאות?
[עריכה]המילה "דמוקרטיה" איננה מוזכרת.