אזרחות לבגרות/זכויות האדם והאזרח/זכויות וחובות האזרח

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זכויות האזרח (זכויות פוליטיות)[עריכה]

זכויות טבעיות (לשלטון אין היכולת לבטלן) המגדירות את זכויותיו של האדם כאזרח במדינתו, כמו הזכות למתוח ביקורת על השלטון, הזכות לבחור, הזכות להיבחר ועוד, המאפשרות לאזרח לממש את עקרון שלטון העם. כל מדינה דמוקרטית מחויבת להכיר בזכויות האזרח של כל האזרחים ללא קשר לדת, גזע, מין, מוצא וכדומה. כאשר הן מתנגשות בזכויות אחרות או פוגעות ביעדים חיוניים למדינה או אז ניתן לצמצמן / למצוא את האיזון שיבטיח מינימום בפגיעה בזכויות.

הזכות לבחור ולהיבחר[עריכה]

  • זכותו של אדם לבטא את עמדותיו הפוליטיות ע"י קביעת הרכב השלטון באמצעות בחירות.
  • זכותו של אדם להיבחר כנציג האזרחים בפרלמנט, ובכך לייצג את קולם הפוליטי ואת דעותיהם ולקבל החלטות בשמם.
  • זכויות אלה, לבחור ולהיבחר, מבטאות רמות שונות של מעורבות פוליטית של האזרח בחיי המדינה. הזכויות ניתנות באמצעות השתתפות עקיפה (בחירות) והן באמצעות השתתפות ישירה (כמועמד לפרלמנט).
  • זכויות אלו ניתנות לכל אזרח באשר הוא ובתנאי שמופיע בספר הבוחרים.
  • אזרח מעל גיל 18 יכול לבחור ומעל גיל 21 יכול להיבחר, ובתנאי שבית המשפט לא פסל אותו (בעבר: ראו פסילת מפלגת כ"ך).

חופש ההתארגנות[עריכה]

  • זכותו של אדם להתחבר לקבוצה ובמסגרתה להשפיע על החיים הציבוריים ולהביא לשינויים חברתיים, כלכליים ופוליטיים.
  • כאשר אדם רוצה לפעול למען שינוי מסוים, הוא יכול להצטרף לארגון, לקבוצה, לתנועה או לעמותה, אשר מאגד/ת בתוכו/ה רעיון משותף ומטרה משותפת.
  • ריבוי עמותות וארגונים מחזק את עקרון שלטון העם.
  • חלק מהארגונים מתלכדים למפלגה, כשמטרת המפלגה היא לבצע שינוי מתוך מוסדות השלטון.

עם זאת, גם חופש זה עלול להיות מוגבל, למשל כאשר תנועה גזענית מוצאת מחוץ לחוק (כלומר: היא אינה חוקית ולכן אסור להיות חבר בה) מדובר בהתנגשות עם חופש ההתארגנות, כיוון שהתנועה אינה יכולה לפעול בחופשיות כמו שאמור להיות בדמוקרטיה וכן מדובר בהתנגשות בזכויות המיעוט, שכן הרוב מחויב להגן על המיעוט בדמוקרטיה.

הזכות למתוח ביקורת על השלטון[עריכה]

  • זכותו של אדם לבטא את מחאתו על התנהלות השלטון ופעולותיו.
  • זכות זו נועדה כדי לחזק את המעורבות האזרחית של האזרח ולפקח על השלטון.
  • את השלטון ניתן לבקר באמצעות הפגנות, אמצעי תקשורת, דרכים אמנותיות ועוד.

גם בזכות זו יכול השלטון לפגוע כביכול, כאשר למשל המשטרה לא מאפשרת לקיים הפגנה מחשש לאלימות. במקרה כזה קיימת התנגשות בין הזכות למתוח ביקורת על השלטון והשמירה על הסדר הציבורי.

חובות האזרח[עריכה]

אסור לנו לשכוח כי לצד הזכויות של האדם והאזרח חלות גם חובות:

חובות האדם כאדם[עריכה]

  • כל אדם חייב להכיר בזכות של האדם האחר בחברה לממש את זכויותיו הטבעיות וחלה עליו החובה להימנע מפגיעה בזכויות האחרים, כמו למשל הזכות לחיים, לחירות ולכבוד.
  • על האדם חובה לגלות סבלנות וסובלנות כלפי האחר ולכבד את זכותו להאמין, לחשוב ולהביע את דעותיו ועמדותיו, גם אם הן עומדות בסתירה לשלו. עליו גם להתריע כאשר הוא עד לפגיעה בזכויות אלה.

חובות האדם כאזרח[עריכה]

  • לציית ולכבד את חוקי המדינה - כמו : ציות לחוק, שירות צבאי, נאמנות למדינה, תשלום מיסים (במדינות חובה) ועוד.
  • מימוש זכויות אזרחיות - השתתפות בבחירות, הזכות להיבחר והזכות להתריע על עוולות הנגרמות לפרט במדינה וכן לבקר את השלטון בכל צורה חוקית שיבחר.

קשר בין זכויות לחובות[עריכה]

זכויות האזרח הן זכויות טבעיות שאין למדינה דמוקרטית את הזכות לבטלן. כאשר אדם אינו ממלא את חובותיו (עבריין), הוא נענש בהתאם לחוק שנקבע. זכויות של העבריין נשמרות. למשל, המחבל שרצח את רנה שנרב ז"ל, נענש למאסר וחלק מביתו נהרס, אולם, זכויותיו (לחיים, לטיפול רפואי, רמת חיים נאותה ועוד) לא נשללו.