אזרחות לבגרות/הכרעת הרוב

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הכרעת הרוב[עריכה]

עקרון הכרעת הרוב הוא אחד מהעקרונות החשובים בדמוקרטיה, וזאת כדי שהשלטון יהיה תמיד נתון בידי העם, אשר בו מתקיים עקרון הפלורליזם, כך שהשלטון יהיה מושפע מדעות שונות, ממחשבות שונות ומרעיונות שונים. ההחלטות במדינה דמוקרטית מתקבלות ע"י רוב האוכלוסייה ולא רק ע"י יחיד או קבוצה, אולם גם לא בהסכמת כלל האוכלוסייה.
סיבות להצדקת עקרון הכרעת הרוב:

  • החלטת הרוב קרובה יותר להחלטת העם.
  • החלטת הרוב מבטיחה יציבות שלטונית.


רוב ומיעוט:
עקרון הכרעת הרוב בדמוקרטיה קובע כי ההחלטות שיתקבלו לא יפגעו בזכויות המיעוט לעצב את חייו ואת השקפת עולמו כרצונו. דוגמה לכך היא שאין לקבל הכרעת רוב הפוגעת במיעוט דתי או אתני ומונעת ממנו לקיים את חגיו. מצב בו הרוב משתמש בכוחו כדי לפגוע במיעוט נקרא עריצות הרוב או הדיקטטורה של הרוב, וזהו מצב אינו רצוי. במצב זה, על המיעוט להאבק בהחלטה ובמקרים מסויימים הוא יכול אף שלא לציית לה.

  • במשטר דמוקרטי המיעוט מסכים למלא אחר הכרעת הרוב, גם כאשר הוא מתנגד ושולל את החלטות הרוב המנוגדות להשקפת עולמו.
  • כל עוד הרוב שומר על כללי המשחק הדמוקרטיים, ונותן למיעוט להשמיע את קולו ולטעון טענותיו, אז חובת הציות של המיעוט קיימת, גם אם ההחלטה מנוגדת לדעותיו.
  • אם הרוב יתכחש לעובדה שיש למיעוט אפשרות להפוך לרוב, באמצעות ביטול הבחירות או ביטול החירויות השונות, ואז אין לנו דמוקרטיה.
  • עקרון הרוב הוא עיקרון הכרחי במשטר דמוקרטי, אבל הוא אינו הבטחה מפני עריצות. על מנת שהכרעת הרוב תהיה דמוקרטית, אסור שהיא תפגע בזכויות המיעוטים והקבוצות.


דרכי ביטוי להכרעת הרוב:
במהלך חיינו במדינה דמוקרטית, אנו נחשפים כל הזמן לאמירה "הרוב קובע", כך בבית המשפט, בארגונים, במוסדות, בממשלה וכן בפרלמנט. אולם יש שיטות שונות לקביעת הרוב:

  • רוב רגיל – קבלת הכרעה במספר הקולות הרב ביותר של האנשים שהשתתפו בהצבעה.
  • רוב מוחלט – קבלת הכרעה ביותר מ-50% מכלל קולות בעלי זכות הבחירה.
  • רוב מיוחד/מיוחס - קבלת הכרעה ברוב הגדול מרוב מוחלט, למשל - רוב של 75% מבעלי זכות ההצבעה. רוב זה שמור להחלטות חשובות במיוחד, והוא מבטא הסכמה רחבה במיוחד בקרב המצביעים.

כיצד קשור עיקרון הכרעת הרוב לעקרונות דמוקרטיים אחרים?

  • עיקרון הפלורליזם -העם הוא חברה פלורליסטית המורכבת מפרטים וקבוצות בעלי דעות ואינטרסים שונים ועל מנת שכל הפרטים והקבוצות יוכלו לחיות יחד במסגרת המדינה למרות הניגודים צריכה להיות הכרעת רוב.
  • שלטון העם -נקבע שכל האזרחים שווים בזכותם לקחת חלק בתהליך קבלת ההכרעות.
  • הסכמיות - גם הרוב וגם המיעוט מקבלים את העיקרון שההחלטות במדינה מתקבלות ע"י רוב האוכלוסייה.
  • עיקרון הכרעת הרוב בא לידי ביטוי בהגבלת השלטון בבחירות ההכרעה היא על פי רוב.