תורת הקבוצות/פעולות על קבוצות

מתוך ויקיספר, אוסף ספרי הלימוד והמדריכים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

[עריכה] איחוד קבוצות

דיאגרמת ון של האיחוד של A ו-B

תהיינה A,B קבוצות כלשהן. האיחוד של A ו-B הוא הקבוצה המכילה את כל איברי A ואת כל איברי B, ורק אותם. קבוצה זו מסומנת A\cup B. באופן פורמלי נגדיר:

הגדרה 1.5: תהיינה A,B קבוצות כלשהן. לכל איבר x, מתקיים: x\in A\cup B אם ורק אם x\in A או x\in B. בניסוח מתמטי: A\cup B = \{x|x\in A \vee x\in B\}.

מעצם ההגדרה, ברור כי אין חשיבות לסדר הקבוצות. כלומר, A\cup B = B\cup A.

משפט 1.3: תהיינה A,B קבוצות כלשהן. מתקיים: A\subseteq A\cup B וגם B\subseteq A\cup B.

הוכחה 1.3: נחזור להגדרה של הכלה (הגדרה 1.1). עלינו להראות שלכל x, אם x\in A אז x\in A\cup B. אך טענה זו נובעת ישירות מההגדרה של איחוד, ולכן A\subseteq A\cup B. ההוכחה עבור B זהה.

משפט 1.4: תהיינה A,B קבוצות כלשהן, המקיימות A\subseteq B. מתקיים: A \cup B = B.

הוכחה 1.4: על מנת להוכיח שוויון בין קבוצות, עלינו להראות הכלה משני הכיוונים, כלומר B\subseteq A\cup B וגם A\cup B\subseteq B. הכיוון הראשון נובע ממשפט 1.3. על מנת להוכיח את הכיוון השני, יהי איבר x המקיים x\in A\cup B. לפי הגדרת האיחוד (הגדרה 1.5), מתקיים x\in A או x\in B. כיוון ש-A\subseteq B, אם x\in A אז x\in B, ולכן בשני המקרים x\in B. לכן A\cup B\subseteq B.

מסקנה 1.5: לכל קבוצה A, מתקיים: A\cup A = A\cup \emptyset = A.

הוכחה 1.5: ממשפט 1.2 מתקיים \emptyset \subseteq A, ולכן לפי משפט 1.4 מתקיים A\cup \emptyset = A. ממשפט 1.1 מתקיים A\subseteq A, ולכן שוב לפי משפט 1.4 מתקיים A\cup A = A.

[עריכה] איחוד מורחב

כפי שהגדרנו איחוד של שתי קבוצות, נוכל גם להגדיר איחוד של שלוש קבוצות: A\cup B\cup C = (A\cup B) \cup C = \{x|x\in A \vee x\in B\vee x\in C\}. באופן זה ניתן להרחיב את ההגדרה גם לאיחוד של 4 קבוצות, 5 קבוצות וכן הלאה.

בהינתן אוסף של קבוצות \mathfrak{F}, נגדיר את האיחוד של הקבוצות כקבוצת האיברים שמופיעים באחת מהקבוצות. כלומר: \bigcup_{A \in \mathfrak{F}} A = \{x : \exists A\in\mathfrak{F}: x\in A\}.

[עריכה] חיתוך קבוצות

דיאגרמת ון של החיתוך של A ו-B

תהיינה A,B קבוצות כלשהן. החיתוך של A ו-B הוא הקבוצה המכילה את כל האיברים שמוכלים גם ב-A וגם ב-B, ורק אותם. קבוצה זו מסומנת A\cap B. באופן פורמלי נגדיר:

הגדרה 1.6: תהיינה A,B קבוצות כלשהן. לכל איבר x, מתקיים: x\in A\cap B אם ורק אם x\in A וגם x\in B. בניסוח מתמטי: A\cap B = \{x|x\in A \wedge x\in B\}.

מעצם ההגדרה, ברור כי אין חשיבות לסדר הקבוצות. כלומר, A\cap B = B\cap A.

משפט 1.6: תהיינה A,B קבוצות כלשהן. מתקיים: A\cap B\subseteq A וגם A\cap B\subseteq B.

הוכחה 1.6: נחזור להגדרה של הכלה (הגדרה 1.1). עלינו להראות שלכל x, אם x\in A\cap B אז x\in A. טענה זו נובעת ישירות מההגדרה של חיתוך, ולכן A\cap B\subseteq A. ההוכחה עבור B זהה.

משפט 1.7: תהיינה A,B קבוצות כלשהן, המקיימות A\subseteq B. מתקיים: A \cup B = A.

הוכחה 1.7: על מנת להוכיח שוויון בין קבוצות, עלינו להראות הכלה משני הכיוונים, כלומר A\subseteq A\cap B וגם A\cap B\subseteq A. הכיוון השני נובע ממשפט 1.6. על מנת להוכיח את הכיוון הראשון, יהי איבר x\in A. כיוון ש-A\subseteq B, מתקיים x\in B, ולכן לפי הגדרת האיחוד x\in A\cap B.

מסקנה 1.8: לכל קבוצה A, מתקיים: A\cap \emptyset = \emptyset, A\cap A = A.

הוכחה 1.8: ממשפט 1.2 מתקיים \emptyset \subseteq A, ולכן לפי משפט 1.7 מתקיים A\cap \emptyset = \emptyset. ממשפט 1.1 מתקיים A\subseteq A, ולכן שוב לפי משפט 1.7 מתקיים A\cap A = A.

[עריכה] חיתוך מורחב

כפי שהגדרנו חיתוך של שתי קבוצות, נוכל גם להגדיר חיתוך של שלוש קבוצות: A\cap B\cap C = (A\cap B) \cap C = \{x|x\in A \wedge x\in B\wedge x\in C\}. באופן זה ניתן להרחיב את ההגדרה גם לחיתוך של 4 קבוצות, 5 קבוצות וכן הלאה.

בהינתן אוסף של קבוצות \mathfrak{F}, נגדיר את החיתוך של הקבוצות כקבוצת האיברים שמופיעים בכל אחת מהקבוצות. כלומר: \bigcup_{A \in \mathfrak{F}} A = \{x : \forall A\in\mathfrak{F}: x\in A\}.

[עריכה] הפרש בין קבוצות

דיאגרמת ון של ההפרש בין שתי קבוצות

בהינתן קבוצות A, B היינו רוצים לדבר על כל האיברים שנמצאים בקבוצה A אבל לא נמצאים בקבוצה B. הקבוצה הנ"ל נקראת קבוצת ההפרש בין A וB, והיא מוגדרת בצורה פורמאלית בתור:

 \ A\setminus B =\left\{ x\in A\vert x\notin B\right\} = A\cap \overline{B}

הערה: למרות שנהוג היום יותר להשתמש ב\setminus , עדיין נהוג לעיתים בספרות ובמאמרים מסוימים בויקיפדיה השימוש בסימן - בשביל ההפרש בין קבוצות.

[עריכה] הפרש סימטרי

באופן דומה, ניתן לדבר על מה שנקרא "הפרש סימטרי" של הקבוצות A וB, זוהי הקבוצה שמכילה את כל האיברים שנמצאים או בA או בB, אבל לא בשתיהן. היא מוגדרת בצורה פורמאלית כך:

\ A\Delta B=\left( A\setminus B\right) \cup \left( B\setminus A\right)

דיאגרמת ון של ההפרש הסימטרי של A ו-B

תכונות מעניינות שמקיים ההפרש הסימטרי:

  • הפעולה היא פעולה קומוטטיבית, כלומר: \ A \Delta B = B  \Delta A
  • זוהי פעולה אסוציאטיבית, כלומר: \ (A \Delta B)\Delta C = A  \Delta (B \Delta C)

הוכחת העובדות האלה ניתנת כתרגיל לקורא.

[עריכה] כללי דה מורגן

חוקי דה-מורגן הינם חוקים אשר מטרתם ל"הפוך" חיתוך באיחוד. זה נעשה על ידי שימוש במשלים. חוקי דה-מורגן קובעים שלכל שתי קבוצות \;A ו-\;B מתקיים:


\overline{A\cap {B}}=\overline{A}\cup\overline{B}

\overline{A\cup {B}}=\overline{A}\cap\overline{B}

[עריכה] הוכחת חוקי דה-מורגן

כעת נדגים הוכחה בתורת הקבוצות, ובד בבד, גם נוכיח את הכללים החשובים של דה-מורגן.
הוכחה: נתחיל בחוק הראשון. נבחר אבר כלשהו, x\in \overline{A\cap{B}} (כלומר איבר במשלים של קבוצת החיתוך). לפי ההגדרה, \;x אינו בד-בבד ב-\;A וב-\;B (כי הוא במשלים) אז יש רק 3 אופציות.

  1. יתכן ש-\;x\in {A} וגם \;x\not\in {B}.
  2. יתכן ש-\;x\in {B} וגם \;x\not\in {A}.
  3. יתכן ש-\;x\not\in {A} וגם \;x\not\in {B}.

מתוך 1 נובע ש-\;x \in \overline{B} ולכן בפרט גם באיחוד \overline{A}\cup{\overline{B}}.
מתוך 2 נובע ש-\;x\in {\overline{A}} ולכן בפרט גם באיחוד \overline{A}\cup{\overline{B}}.
מתוך 3 ברור ש -x\in\overline{A}\cup{\overline{B}} ממש מתוך ההגדרה.
מה שקיבלנו זה ש-\overline{A \cap{B}}\subseteq{\overline{A}\cup\overline{B}}. לא נותר אלא להראות את ההכלה בכיוון השני.
נבחר אבר כלשהו, x\in \overline{A}\cup\overline{B}. לפי ההגדרה,  x\in \overline{A} או  x\in \overline{B} (או שניהם) ולכן יש 3 אופציות:

  1. יתכן ש-\;x\in \overline{A}.
  2. יתכן ש-\;x\in \overline{B}.
  3. יתכן ש-1 וגם 2 מתקיימים בו-זמנית.

אם מתקיים 1, אז בהכרח \;x\not\in A מכאן בפרט, \;x\not\in A\cap{B} (למה?). לכן ברור ש-x\in \overline{A\cap{B}}. באופן סימטרי גם עבור 2 ו-3 x\in \overline{A\cap{B}} מאותם שיקולים. הראנו הכלה בכיוון ההפוך כלומר, \overline{A\cap{B}}\supseteq{\overline{A}\cup{\overline{B}}} ולכן לפי ההגדרה גם \overline{A\cap{B}}=\overline{A}\cup{\overline{B}} כנדרש.

מש"ל.PNG

[עריכה] כללי דה-מורגן המוכללים

בהינתן אוסף של קבוצות \mathfrak{F}, מתקיים:

\overline{\bigcap_{A\in \mathfrak{F} } A} = \bigcup_{A\in \mathfrak{F}} \overline{A}

\overline{\bigcup_{A\in \mathfrak{F} } A} = \bigcap_{A\in \mathfrak{F}} \overline{A}

ההוכחה כמעט זהה לחלוטין להוכחה של חוקי דה-מורגן, ועל כן, היא מושארת כתרגיל לקורא.


הפרק הקודם:
יחסים בין קבוצות
פעולות על קבוצות הפרק הבא:
מכפלה קרטזית
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
הדפסה/יצוא