תורת הבקרה/עקום בודה

מתוך ויקיספר, אוסף ספרי הלימוד והמדריכים החופשי.

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נא לא לערוך!
דף זה נמצא כעת בשלבי עריכה. הנכם מתבקשים שלא לערוך אותו בטרם תוסר הודעה זו.

במקרה שדף זה לא נערך במשך שבוע או יותר, רשאי כל משתמש להסיר הודעה זו.



עקומי בודה הם דרך נוחה להסתכלות על תגובת האמפליטודה ותגובת התדר של מערכת. באמצעות שימוש בתכונות הלוגריתם מפרקים את פונקצית התמסורת לסכומים והפרשים כך שניתן לצייר את התוצאה ללא קושי.

תוכן עניינים

[עריכה] פיתוח מתמטי

נניח כי נתונה פונקצית תמסורת מהצורה:

\ G(s)={B(s)\over A(s)}= \frac{s^m+b_{m-1}s^{m-1}+...+b_0} {s^n+a_{n-1}s^{n-1}+...+a_0}

על מנת לשרטט עקום בודה, יש להמיר את המבנה לצורת בודה:

\ G(s)= K_0\frac{(\tau_1's+1)(\tau_2's+1)\cdots (\tau_m's+1)}{(\tau_1s+1)(\tau_2s+1)\cdots (\tau_ns+1)}

שימו לב כי מתקיים: \ K_0={b_0\over a_0}. אנו מעוניינים בתגובת התדר ולכן נציב s=jω:

\ G(j\omega)= K_0\frac{(\tau_1'j\omega+1)(\tau_2'j\omega+1)\cdots (\tau_m'j\omega+1)}{(\tau_1j\omega+1)(\tau_2j\omega+1)\cdots (\tau_nj\omega+1)}

מתכונות המספרים המרוכבים נקבל:

\ k(\omega)= |G(j\omega)|= K_0\frac{\sqrt{(\tau_1'\omega)^2+1} \sqrt{(\tau_2'\omega)^2+1}\cdots \sqrt{(\tau_m'\omega)^2+1}} {\sqrt{(\tau_1\omega)^2+1}\sqrt{(\tau_2\omega)^2+1}\cdots \sqrt{(\tau_n\omega)^2+1}}
\ \begin{align}
\phi(\omega) & = \arg G(j\omega)= \tan^{-1}(\tau_1'\omega)+ \tan^{-1}(\tau_2'\omega)\ +\cdots \\
 & +\  \tan^{-1}(\tau_m'\omega)-\left[\tan^{-1}(\tau_1\omega)+ \tan^{-1}(\tau_2\omega)\ +\cdots +\ \tan^{-1}(\tau_n\omega)\right] \\
\end{align}

כאשר נעבור לסקלה לוגריתמית כל המכפלות והחלוקות יהפכו לחיבורים ולחיסורים, ואז נוכל לצייר תרובה של כל איבר בנפרד על הגרף, ולבסוף לסכם. לשם כך נגדיר:

\ k_{dB}(\omega)\ \overset{\triangle}{=}\ 20\log_{10} k(\omega)

ואז:

\ \begin{align}
k_{dB}(\omega) & = 20\left[\log_{10}K_0+ \log_{10}\sqrt{(\tau_1'\omega)^2+1}\ +\cdots \right. \\
 & \left. +\ \log_{10}\sqrt{(\tau_m'\omega)^2+1}- \log_{10}\sqrt{(\tau_1\omega)^2+1}\ -\cdots-\ \log_{10}\sqrt{(\tau_n\omega)^2+1}\right] \\
\end{align}

שימו לב כי:

\ f(\omega)=20\log_{10}\sqrt{(\tau\omega)^2+1}= 10\log_{10}\left[(\tau\omega)^2+1\right],

כך שכל מה שנשאר הוא לדעת כיצד לצייר ביטויים כמו זה האחרון.

[עריכה] אבחנות

[עריכה] קירוב אסימפטוטי

  1. עבור \ \tau\omega<<1 מתקבל \ f(\omega)\approx 10\log_{10}1=0.
  2. עבור \ \tau\omega>>1 מתקבל \ f(\omega)\approx 20\log_{10}\tau\omega= 20[\log_{10}\omega+\log_{10}\tau].
    כך שעל נייר חצי-לוגריתמי מקרה (2) הוא קו ישר.
  3. נתבונן במתחולל כל דקאדה בעקום הבודה:
    \ 20\log_{10}(\tau 10\omega)= 20\log_{10}\omega\tau + 20 \quad\Rightarrow\ \Delta_{10}=20 dB
    כלומר שיפוע העקום הוא 20{dB\over dec}.
  4. תדירות הברך (corner frequency):
    \ f(\omega_c)= 20\log_{10}\omega_c\tau=0\ \Rightarrow\ \omega_c={1\over\tau}

[עריכה] הגרף האמיתי

  1. ההפרש המקסימלי בין הגרף לאסימפטוטה: \ f(\omega_c)= 20\log_{10}\sqrt{1+1} \approx 3dB.

[עריכה] כללים לשרטוט עקום בודה אסימפטוטי

עקום בודה בו מרחק האפס מהקוטב הוא דקאדה אחת.
  • מציירים בנפרד את עקום הבודה עבור כל קוטב וכל אפס (לכל קוטב או אפס מריבוי הגדול מ-1 יהיה גרף בודד, כלומר את המקרה \ (s+3)^4 נשרטט על גרף בודד ולא נפרדים ל-4 גרפים שונים.
  • לאחר שכל הגרפים הנפרדים מוכנים, מאחדים אותם לגרף בודד באמצעות תכונת הלינאריות.
  • קוטב מוריד את עקום ההגבר ואת עקום הפאזה, ואילו אפס מעלה אותם.

[עריכה] קטבים ואפסים ממשיים

  1. שיפוע עקום ההגבר הינו אפס, עד לקוטב (או אפס) אשר גורם לשיפוע בעקום ההגבר.
  2. שיפוע עקום הפאזה הינו אפס, פרט לאזור סביב הקוטב (או האפס) המושפע ממנו. תחום ההשפעה הינו מדקאדה אחת לפני הקוטב, ועד דקאדה אחת אחרי אותו קוטב.
  3. קוטב מריבוי rp גורם לשיפוע של \ -20r_p \left[\tfrac{dB}{dec}\right] בעקום ההגבר, ולשיפוע של \ -90^or_p בעקום הפאזה.
  4. אפס מריבוי rz גורם לשיפוע של \ 20r_z \left[\tfrac{dB}{dec}\right] בעקום ההגבר, ולשיפוע של \ 90^or_z בעקום הפאזה.
  5. בכל גרף בודד כזה, עקום הפאזה הינו אנטי-סימטרי ביחס ל-\ 45^o r, כאשר r הינו ריבוי הקוטב או האפס הנידון.

[עריכה] קטבים או אפסים מרוכבים

(להשלים)

[עריכה] מערכת Non Minimum Phase

(להשלים)

[עריכה] מטלאב

Bode-pt2.png

נניח כי \ G(s)={2\over s^2+0.4s+1}.יש להגדיר וקטורי פולינום של מונה ומכנה באמצעות מערך, או לחילופין להשתמש בפונקציה conv לשם "פתיחת סוגריים".

num=[0 2];
den=[1 0.4 1];
bode(num,den)
grid on;

[עריכה] דרך אחרת

num=[0 2];
den=conv([1 0.2-0.9798*i],[1 0.2+0.9798*i]);
G=tf(num,den);
bode(G)
grid on;

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עקומי בודה