ספרדית/כינויי המושא
הקדמה - מושאים בכלל
[עריכה]ההקדמה מיועדת למי שאינו מכיר את מושג המושא בעיברית.
המושא הינו החלק במשפט המתייחס לפועל, ומתאר את הפעולה שנעשתה. בניגוד לתואר הפועל (תארים שמקבלים פעלים) המושא הוא תמיד שם עצם.
בספרדית, כמו בעיברית, קיימת חלוקה בין שני סוגי מושא - מושא עקיף ומושא ישיר.
ככלל אצבע המושא ישיר עונה על השאלה: "על מי או על מה נעשתה הפעולה?" ויכול להחליף את הביטוי "את ה..." בעיברית. עוד שיטה לזיהוי היא שהמושא הישיר הוא מחויב מן הפועל וללא קיומו המשפט חסר מידע חיוני. כך לדוגמא מושאים ישירים:
- הילד אכל את התפוח.
- הילד קרא את הספר.
- הילד פתח את הקופסא.
המושא העקיף יהיה כל חלק אחר שמתייחס לפועל, ועונה על השאלות: "למי?", "למה?". כך לדוגמא:
- הילד כתב מכתב לדנה.
- הילד הקריא סיפור לאימו.
- לשוטים ניתנה הנבואה.
הדוגמאות הבאות הינן לתואר הפועל ואינן מייצגות מושאים:
- הילד אכל ברעבתנות.
- הילד קרא יפה.
- הילד פתח בזהירות.
ודוגמאות אחרונות, שימו לב להבדל:
- אני נוסע לאילת - "אילת" היא מושא עקיף.
- אני נוסע באילת - " אילת אינה מושא כלל.
כינויי המושא הישיר והעקיף
[עריכה]עד כאן, לא מעיננו ניתוח משפטים בשפה הספרדית. העניין הוא שבספרדית, נהוג לקצר את המושאים, בעיקר כאשר יודעים כבר על מה מדובר, נניח בתשובה לשאלה או כאשר עוברת אינפומציה נוספת לא מילולית, וחשוב להכיר קיצורים אלו.
המושא הישיר
[עריכה] | |||||||||||||||||||
|
המושא העקיף
[עריכה] | |||||||||||||||
|
כללים לשימוש
[עריכה]כאשר יודעים כבר מהו המושא המדובר, ניתן לקצר ולכתוב את הקיצורים. יש להקפיד על הכללים הבאים:
- כינויי המושא יבואו לפני הפועל, פרט לשלושה מיקרים, בהם יבוא אחרי הפועל ויכתב כמילה אחת איתו:
- כאשר הפועל אינו מוטה (צורת שם הפועל) לדוגמה: comerlo- לאכול אותו.
- כאשר הפועל בצורת Gerundio (נלמד בעתיד על צורה זו).
- כאשר הפועל בציווי חיובי (נלמד בעתיד על הציווי).
- כאשר יש שני מושאים (ישיר ועקיף) - יבוא המושא העקיף לפני הישיר. לדוגמה: me lo recuerdas- אתה מזכיר לי אותו.
- כאשר מופיעים שני מושאים (ישיר ועקיף) בגוף שלישי יחיד ורבים, יוחלף המושא העקיף ב-se.
זה בוודאי נראה קצת מבלבל בהתחלה, עם כל החריגות, נראה מספר דוגמאות לנושא, והכל יהיה ברור יותר.
דוגמאות
[עריכה]להלן דוגמאות למושא ישיר, תחילה המשפט המקורי, ואח"כ המשפט המקוצר:
- El niño come la manzana. -> El niño la come.
- Yo leo el libro. -> Yo lo leo.
- Vemos las montañas -> Las vemos.
להלן דוגמאות למושא העקיף, תחילה המשפט המקורי, ואח"כ המשפט המקוצר:
- Yo leo el libro a tú. -> Yo te leo el libro.
- Ellos escriban una letra a nosotros. -> Ellos nos escriban una letra.
להלן שתי הדוגמאות האחרונות עם קיצור של שני המושאים:
- Yo leo el libro a tú. -> Yo te lo leo.
- Ellos escriban una letra a nosotros. -> Ellos nos la escriban.
וכאשר שני המושאים בגוף שלישי (שימו לב לריבוי השונה בכל דוגמא, והשפעתו על המשפט):
[ דרך טובה לזכור את השינוי היא כדלהלן: כאשר שני כינויי המושא מתחילים באות L)l) הכינוי הראשון יהפך ל-se ]
- Yo leo el libro al niño. -> Yo se lo leo.
- Yo leo el libro a los niños. -> Yo se lo leo.
- Yo leo los libros al niño. -> Yo se los leo.
ודוגמא אחרונה - לחריגה במיקום. כאמור, כאשר הפועל אינו מוטה, יבוא המושא אחרי הפועל ובצמוד לו.
כך לדוגמא בזמן העתיד הקרוב ואולם לא בהכרח:
- Voy a leer el libro -> Voy a leerlo.
- Voy a comer la manzana -> La voy a comer.
- Vas a ver la película -> Vas a verla.
שימו לב - הפועל והמושא נכתבים כמילה אחת.
כתיבת מושא כפול
[עריכה]במושא העקיף בלבד (ושוב - לעולם לא במושא הישיר) מותר ונהוג לכתוב את המושא פעמיים, כלומר כקיצור ובפרוט, וזאת במטרה להדגיש אותו (ולפעמים סתם כי זה נשמע יפה). כך ניתן לכתוב את כל המשפטים הבאים, ולכולם משמעות שווה:
- Yo leo el libro a la niña.
- Yo le leo el libro.
- Yo le leo el libro a la niña.
המושא "העצמי" - El Reflexivo
[עריכה]התייחסות מיוחדת ניתנת בשפה הספרדית כאשר המושא הישיר של הפועל הוא מבצע הפעולה עצמו. כאשר זה קורה מכונה צורת הפועל Reflexivo ונכון להשוות אותה בעיברית לצורת ביניין התפעל, כלומר פעולות שאדם מבצע על עצמו. כפי שציינו במבוא לפעלים, צורת ההווה שלמדנו עד כה הייתה צורה פעילה. ה-Reflexsivo הוא אחת הדרכים להפוך פועל לסביל (או חצי-חצי למעשה שכן הנושא הוא גם הפועל וגם הנפעל).
הוספת כינויי ה-Reflexivo לפועל לעיתים משנה במעט את משמעותו, ולעיתים מתבצעת במקומות שבעיברית לא היו צפויים, ועל כך נפרט בדוגמאות.
צורות ההטייה
[עריכה]ל-Reflexivo צורה מעט שונה מהמושא הישיר הרגיל, בגוף השלישי. כלל הכינויים מובאים כאן:
| |||||||||||||||
|
זכרו! המילים me, te, nos וos מקבילות לse אבל רק לse יש צורה מיוחדת.
צריך להבין שבמשפט שבו קיימים שני גופים שלישיים שונים שבו הראשון עושה משהו לשני הse פשוט לא יתקיים.
לדוגמה: "Pedro oye su hermano" יהפוך ל"pedro lo oye" וממש לא ל"pedro se oye"!
אופן השימוש
[עריכה]בדוגמא אחת כבר נתקלנו, בפרק הקריאה בנושא ההיכרות. הפועל llamar משמעותו לקרוא, במובן של להתקשר או לזמן (ולא במובן של לקרוא ספר). כך לדוגמא:
- Llamo a Dani por teléfono.
- El padre al niño: Te llamo.
יתורגם:
- אני מתקשר לדני בטלפון.
- האב לבנו: אני קורא לך.
כאשר מצרפים את ה-reflexivo לפועל משתנה המשמעות ל"נקרא" או "שמי הוא...", כך:
- Me llamo Dani.
- Te llamas Juan.
- ¿Còmo se llama?
יתורגם:
- שמי דני (או "אני קורא לעצמי דני.").
- שימך חואן.
- מה שמו? (או "מה שם כבודו?").
בעצם כלל השמות הספרדית מקביל לכלל דומה בעברית: קוראים לי פדרו לעומת Me llamo Pedro.
כללי השימוש הנוספים, זהים לכללי השימוש במושא הישיר, הרשומים מעלה. כך ה-Reflexivo יבוא תמיד לפני הפועל, פרט למיקרים שהוזכרו, ואם יש מושא עקיף בנוסף - הוא יבוא לפני ה-reflexivo.
|
כדאי לדעת: עקב המשמעות הנפרדת, במילונים רבים מופיעה צורת ה-Reflexivo כמילה עצמאית מהפועל. כזכור בצורת שם הפועל, כינוי ה-Reflexivo בא אחרי הפועל וכמילה אחת. לכן כאשר מחפשים פועל כזה במילון יש לחפש את שם הפועל בצירוף se בסופו (כינוי Reflexivo של גוף שלישי). כך יופיעו במילון llamar ולאחריו llamarse.עדיין אפשר לפלפל את השפה בעזרת צורות הcomerlo והenojarte. |
רשימת פעלים שניתנים לשימוש בצורת Reflexivo
[עריכה]אפילו כל פועל שתרצו ייכנס לטבלה שמתחת.
ניתן לראות את הצורה כבניין התפעל, כמו שתראו את השכיחות שלו כאן:
| ||||
| ||||
| הפרק הקודם: הפועל Hay ושימושים נוספים לפועל Tener |
כינויי המושא תרגילים |
הפרק הבא: הטיית פעלים בזמן העבר הפשוט |