היסטוריה לבגרות/ארה"ב ויהודי ארה"ב בין שתי מלחמות עולם/שנות ה-20 - בין שגשוג וקידמה לבין הסתגרות ושמרנות

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

מבוא[עריכה]

בשנות ה20 הוטחה ביקורת על הצטרפותה של ארה"ב למלה"ע הראשונה.הייתה דרישה לחזור למדיניות המסורתית של בדלנות.אחת הסיסמאות ששיקפה בצורה הטובה ביותר את רצון העם האמריקאי הייתה "חזרה לנורמאליות".ברמה המדינית בוטאה החזרה לנורמאליות בצמצום מעורבות הממשלתית במתרחש באירופה.מלה"ע הראשונה גרמה לאמריקאים אכזבה קשה.המשק האמריקאי פעל במסגרת של משק סגור ע"י חקיקה,בדלנות ומכסי מגן. וילסון זכה לביקורת קשה על התערבותו במלה"ע הראשונה ומחליפיו שלושת הנשיאים הרפובליקנים(הרדינג,קולג',הובר) אך אף לא חתמו על הסכמי ורסאי ולא הצטרפו לחבר הלאומים שהיה יוזמה של וילסון.

העיקרון הכלכלי שהנחה את מדיניות הממשל בארה"ב בשנות ה20[עריכה]

העיקרון הכלכלי שהנחה את מדיניות ארה"ב בשנות ה20 היה עיקרון של כלכלה חופשית-"קפיטליזם טהור" שעודד יוזמה פרטית בכל מגזרי המשק ללא התערבות הממשל המרכזי.אמונה ביחיד והאחריות לרווחת העובדים הייתה בידי המעסיקים.

ביטויי השגשוג והקידמה[עריכה]

1)שגשוג הבורסה: ככל שגברה הצמיחה יותר ויותר אמריקאים השקיעו את כל חסכונותיהם בבורסה.הבנקים פיתו את האוכלוסייה לקבל הלוואות כדי להשקיע בבורסה.בשנות ה20 רכשו האמריקאים מניות רבות ששעריהן בבורסה עלו בהתמדה מעבר לערכן הריאלי.

2)התפתחות התעשייה וגידול בקצב הייצור: יזמים פרטיים הזרימו כספים רבים לתעשייה,הוקמו מפעלים רבים ללא שום הגבלות או פיקוח מצד המדינה.גדל הביקוש לידיים עובדות וסופקה פרנסה לאמריקאים רבים.ניצול מהיר של אוצרות הטבע והכנסת טכנולוגיות חדשות בתעשייה הביאו לגידול בקצב הייצור של סחורות שהיה בהן מחסור בזמן מלה"ע הראשונה וכן במוצרים שנכנסו לשימוש המוני כמו:מקלטי רדיו,מכשיר טלפון ומכוניות.תעשיית המכוניות ייצרה בתקופה זו כ30 מליון מכוניות וכתוצאה מכך חלה התפתחות בתעשיות הנלוות למשל רשת הכבישים הורחבה וניתן היה להגיע ממקום למקום במהירות רבה.

• הנרי פורד האיש שהקים את תעשיית האוטומובילים-המכונית השחורה והזולה שהפכה לגאוות האומה והנסיעה בה הפכה לתחביב לאומי.הנרי פורד היה מושא להערצה של מיליוני אמריקאים ומהווה את תמצית החלום האמריקאי.רבים רצו להתעשר כמותו.

3)שינוי באורח החיים: בסוף שנות ה20 הפך הראינוע לקולנוע.מיליוני אמריקאים החלו לצפות בסרטים של צ'רלי צ'פלין.הוליווד כבשה את אמריקה.כמו כן התפתחה תופעה בקרב נשים צעירות לאמץ מנהגים של אלכוהול ועישון.התגובה לכך מצד החוגים השמרניים הייתה זועמת. מיליוני אמריקאים החלו להאזין לרדיו,מוזיקת הג'אז התפתחה.כמו כן התרחבו קווי הטיסות המסחריות והפרטיות.צ'רלס לינדבורג גיבור תעופה אמריקאי אשר הטיס מטוס מרוד איילנד לפריז בטיסה ישירה מעל האוקיינוס האטלנטי.

4)העמקת הפערים החברתיים: רווחי התאגידים גדלו בכ-60% בעוד ששכר הפועלים רק בכ-14%.

ביטויי שמרנות הסתגרות ובדלנות[עריכה]

1)חוקי הגירה- חוקי ג'ונסון-"חוק המוצאים הלאומים"(national origins act): בשנת 1924 נחקק חוק אשר הגביל את ההגירה. 2 אחוזים מסך כל קבוצה אתנית לפי נתונים משנת 1980 הורשתה להגר- 164 אלף מהגרים לשנה לארה"ב עפ"י הפרופורציה של הקבוצות האתניות שכבר חיו בה.חוקים אלו פגעו בדמוקרטיה האמריקאית ומנעו הצלתם של פליטים שביקשו מפלט ממשטרי טוטאליטריים.

2)הפחד מ"הטרור האדום": היה מאבק כנגד הקומוניזם.נערך מצוד כנגד מי שנחשב לקומוניסט והתוצאה הייתה פגיעה בחופש הפרט של הקומוניסטים ומעצרים ללא צווים ואף הגליות.

3)"קו-קלוקס-קלן"-ארגון גזעני: ארגון גזעני אשר התנכל בעיקר כנגד קתולים יהודים ושחורים כדי לשמור על עליונותם של הרוב הלבן האנגלוסקסי והפרוטסטנטי בארה"ב.

4)"חוק היובש": התקבל תיקון לחוקה המכונה "חוק היובש" אשר אסר על ייצור ומכירה של מוצרי אלכוהול בכל המדינה,חוק זה חיזק את הפשע המאורגן בארה"ב.המאפיה שהתפרנסה מייצור ומכירה של אלכוהול השתלטה על עסק המשקאות והחלק מלחמת כנופיות.חיסול הכנופיה של אלקפונה הביא לרגיעה.

5) משפטם של סקו וואנדטי - שני אזרחים אמריקאים ממוצא איטלקי בעלי השקפת עולם אנרכיסטיות הואשמו ונשפטו לגזר דין מוות. לאחר ביצוע העונש, הסתבר כי הם היו חפים מפשע. המשפט מבטה את ההקצנה כלפי המהגרים וכמו כן, את הפחד מפני הקומוניזם וחדירתו לארה"ב.


השפעת המאפיינים החברתיים-כלכליים על פרוץ המשבר הכלכלי בארה"ב בשנת 1929:

1)מדיניות האשראי והקנייה בתשלומים הובילו להשקעות בלתי מרוסנות בבורסה מעבר ליכולת המשקיעים.ערך המניות עלה ביחס לערכן הריאלי והביא למפולת הבנקים והבורסה.

2)המדיניות הליברלית של היעדר פיקוח מצד הממשלה שמנע צעדי ריסון.

3) הזנחה החמורה של ענפי החקלאות והתעשייה.נוצרו עודפי ייצור כתוצאה מירידה בביקוש וצמצום כוח הקנייה של הציבור.

ראו גם[עריכה]