פיזיקה קוונטית 2 מחברת קורס/הרצאה מספר 2

מתוך ויקיספר, אוסף ספרי הלימוד והמדריכים החופשי.

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

[עריכה] תיאור כולל של חלקיק בעל ספין חצי

מרחב ההילברט שאנו נמצאים ועובדים בו: \  E_H = E_{ext} \otimes E_{spin} , כלומר מכפלה טנזורית בין המרחב הספיני לבין המרחב ה"חיצוני". לרוב, \ E_{ext} = l^2 \left( \mathbb{R}^3 \right) , כלומר מרחב הפונקציות האינטגרביליות בריבוע ב- \ \mathbb{R} .

[עריכה] יחסי קומוטציה (חילוף)

חשוב לשים לב: אופרטוריים מרחביים ואופרטורי ספין מוגדרים במרחבי הילברט שונים, לכן מתחלפים.

  • מוגדרים במרחבים שונים, כלומר:

\ \left( \hat {A_{ext}} \otimes \hat {B_{spin}} \right) \left( \left| \Psi _{\Sigma} \right\rangle \otimes \left| \Sigma \right\rangle \right) =  \left( \hat {A_{ext}}  \left| \Psi _{\Sigma} \right\rangle \right) \otimes \left( \hat {B_{spin}} \left| \Sigma \right\rangle \right) .

  • מתחלפים: \ \left[ \hat {A_{ext}} , \hat {B_{spin}} \right] = o . חשוב לזכור, שהכתוב כאן הינו סימון בלבד, מכיוון שבלתי אפשרי לכפול, או להפעיל זה על זה, שני אופרטורים הפועלים במרחבים זרים!

צורת כתיבה מדויקת יותר תהיה: \ \left[ \hat {A_{ext}} \otimes \hat {1_{spin}} , \hat {1_{ext}} \otimes \hat {B_{spin}} \right] =0 . מצורת הכתיבה המפורשת ניתן לראות גם מבחינה אלגברית מדוע האופרטורים מתחלפים.

[עריכה] הצגות של מצבים קוונטיים

מצב קוונטי כללי \ \left| \Psi \right\rangle \in E_H ייכתב באופן הבא: \ \left| \Psi \right\rangle = \left| \Psi _+ \right\rangle \otimes 
\left| + \right\rangle + \left| \Psi _- \right\rangle \otimes \left| - \right\rangle

וכרגיל, ניתן להציג אותו בצורות שונות בבסיסים השונים:

  • הצגה מעורבת: \ \Psi_+ \left( r,t \right) \left| + \right\rangle + \Psi_- \left( r,t \right) \left| - \right\rangle \in E_{spin}.

כאשר, כרגיל: \ \left| \Psi _+ \left( r,t \right) \right| ^2 = ההסתברות למצוא את החלקיק בנפח \ d^3r סביב \ \vec r בספין \ +\frac{\hbar}{2} , ו- \ \left| \Psi _- \left( r,t \right) \right| ^2 = ההסתברות למצוא את החלקיק בנפח \ d^3r סביב \ \vec r בספין \ -\frac{\hbar}{2} .

  • פונקצית גל בעלת 2 מרכיבים: \  \left( \begin{matrix} \Psi _+ \left( r,t \right) \\ \Psi _- \left( r,t \right)  \end{matrix} \right) .
  • מצבים אטומיים: תזכורת: מצב אטומי כללי מתואר ע"י 3 מספרים קוונטיים \ \left| n,l,m \right\rangle , כאשר \ l,m מתארים את התנ"ז האורביטלי ו- \ n מתאר את החלק הרדיאלי.

כעת, נוסיף לשלושת המספרים הללו מספר נוסף, המתאר את הספין: נסמנו ע"י \ \left| \sigma \right\rangle ולפעמים ע"י \ \left| s \right\rangle. מאחר והמספרים הללו הם ע"ע (ערכים עצמיים) של אופרטורים הפועלים במרחבי הילברט שונים, המצב האטומי יתואר באופן מלא באמצעות: \ \left| n,l,m \right\rangle \otimes \left| \sigma \right\rangle , או בכתיב מקוצר: \ \left| n,l,m,\sigma\right\rangle .

[עריכה] מומנט מגנטי של ספין חצי

\ \star תנ"ז אורביטלי \ \vec L: כזכור, באופן קלאסי קיבלנו שקיים מומנט מגנטי \ \vec \mu המקיים: \ \vec \mu = \gamma _0 \vec L , כאשר הגדרנו: \ \gamma _0 \equiv -\frac{q}{2m} . על מנת לתאר אותו בצורה קוונטית, נחשוב עליו כעל אופרטור: \ \hat {\vec \mu} = \gamma _0 \hat\vec L .
\ \star ספין \ \frac{1}{2} : מאחר והאלגברה (ורק האלגברה!!!) של ספין \ \frac{1}{2} דומה לזו של תנ"ז אורביטלי, נצפה למצוא תיאור מתמטי או פיזיקלי דומה. נקרא לתיאור הזה בשם "המומנט המגנטי של הספין".

[עריכה] מספר כתמים בניסוי שטרן-גרלך

בסיס לתנ"ז אורביטלי כללי נתון, כזכור, ע"י המ"ע (מצבים עצמיים) של \ \left\{ \hat {J^2}, \hat {J_z} \right\} . למי שלא זוכר, נזכיר כי מדובר באופרטורים מתחלפים, לכן יש להם בסיס שבו ניתן לכתוב את שניהם כאופרטורים לכסינים. המספרים הקוונטיים המתאימים לאופרטורים האלה (=הע"ע, כלומר הערכים עצמיים של האופרטורים) הם:
לאופרטור \ \hat {J^2} מתאים המספר הקוונטי: \ \hbar j\left( j+1 \right) .
לאופרטור \ \hat {J_z} מתאים המספר הקוונטי: \ m , כאשר \ -j\le m\le j - סה"כ \ 2m+1 ערכי \ m אפשריים.

  • עבור תנ"ז אורביטלי \ j=l , כלומר \ j\in\mathbb{Z} . לכן, \ \left( 2j+1\right) שלם אי זוגי.

\ ? כמה כתמים נראה על המסך (בניסוי שטרן-גרלך) עבור חלקיקים שונים?

  • המקרה הכי פשוט: חלקיק אלמנטרי בעל ספין \ \frac{1}{2}, למשל אלקטרון נקודתי - 2 כתמים. הפיצול, במקרה זה, ינבע אך ורק כתוצאה מנוכחות הספין.

עבור חלקיק בלי ספין (שזה משהו שקיים רק בתיאוריה) נקבל מספר אי זוגי של כתמים.

  • המקרה המסובך: חלקיק שמורכב מכמה חלקיקים, למשל אטום: במקרה זה התנ"ז מורכב הן מחלק אורביטלי והן מחלק ספיני, לכן יכול להתקבל כל מספר שהוא של כתמים, זוגי או אי זוגי.
    • אם מתקבל מספר זוגי של כתמים \ \Leftarrow ספין \ \frac{1}{2} מעורב בעניין.
    • אם מתקבל מספר אי זוגי של כתמים \ \Leftarrow לא ניתן להסיק שום מסקנה...

[עריכה] פיצול Zeeman הבלתי רגיל

אם נשים אטום בעל המילטוניאן \ H_0 בשדה מגנטי הומוגני \ \vec B = B\hat z , נקבל הפרעה להמילטוניאן מהצורה \ \vec W =-\vec\mu \cdot \vec B .
כזכור, רמת האנרגיה באטום תלוייה רק ב- \ n . במילים אחרות, לכל מצב \ \left| n,l,m \right\rangle (עבור \ n>1 ) קיים ניוון ב- \ m,l . כתוצאה מההפרעה, נקבל פיצול ברמת האנרגיה.
ההפרעה באנרגיה : \ \hat\gamma =-\vec\mu \cdot \vec B \underbrace{=}_{\vec B =B \hat z} -\mu _z B_z =-\hbar m B . נזכור: קיימים \ 2j+1 ערכי \ m אפשריים, לכן נקבל \ 2j+1 ערכי אנרגיה אפשריים:  E_{n,m} = E_n-\hbar \gamma mB . במילים אחרות, נקבל פיצול זימן ל- \ 2j+1 קווים. תיאור סכמטי ביותר של הפיצול

  • עבור \ j=l (תנ"ז אורביטלי) \ j\in\mathbb{Z} , לכן נקבל מספר אי זוגי של קווים.
  • פיצול למספר זוגי של קוים יכול להתקבל כאשר אנו בונים רמות אנרגיה של חלקיק בודד, לא של גוף "מסובך" כמו אטום.


[עריכה] המומנט המגנטי של הספין עבור חלקיקים אלמנטריים

  • אנו מניחים, כרגע, שאין תנ"ז אורביטלי אלא תנ"ז ספיני בלבד.

- עבור פרוטון: \ \gamma \cong 2.79 \frac{q}{m_p}
- עבור פרוטון: \ \gamma \cong 1.91 \frac{q_e}{m_p} (ונזכור ש- \ m_p \approx m_n )
- המגנטון של בוהר: \ \mu _b = -\frac{q \hbar}{2m_e} =-9.274 \times 10^{-24} \left[ \frac{J}{T} \right]
- המגנטון הגרעיני (Nuclear Magneton): \ \mu _N \equiv \frac{q \hbar}{2m_p} =5.051 \times 10^{-27} \left[ \frac{J}{T} \right]
\ \leftarrow עבור אלקטרון: \ \gamma \cong 2\omega _0 =-\frac{q}{m_e} . אבל לא בדיוק...
ראשית, ברור שכל הנתונים הרשומים לעיל ידועים מתוצאות נסיוניות. אלא, שעבור אלקטרון ניתן גם להוכיח את ערכו של המקדם \ \gamma .
נכתוב את המומנט המגנטי של האלקטרון: \ \hat \vec \mu = g_e \left( \frac{q}{2m_e} \right) \hat \vec S , כאשר: \ = \frac{q}{2m_e} = \gamma _0 המקדם הגירו-מגנטי (כפי שקראינו בעבר), \ =\hat \vec S ו- \ g_e \equiv 2 \left( 1+a \right) . <\br>

  • כשרק התחילו לפתח את התורה, הסיק פאולי, כתוצאה ממדידות שונות, ש- \ g_e =2 (כלומר \ a=0 ). כמה שנים מאוחר יותר נתן דיראכ תיאור קוונטי למשוואת שרדינגר (שמוצג, באופן לא מפתיע, באמצעות משוואת דיראכ), באמצעותו ניתן להוכיח שאכן \ g_e =2 . הסברה הרווחת היתה, שערכו של \ g_e נובע מהספין.

עם הזמן, משהפכו המדידות יותר ויותר מדויקות, התברר כי \ g_e אינו שווה ל-2 אלא קצת יותר.
התוצאות:
\ \begin{matrix} a_{theory} = 0.001159652200 \pm 40 \times 10^{-10} \\ a_{exp} = 0.001159652193 \pm 10 \times 10^{-10} \end{matrix}

  • משהו מעניין: \ a נובע מקיום פוטונים וירטואליים, או יותר נכון - מהאינטרקציה שיש בינם לבין הספין. ואיכשהו זה קשור לכך שקוונטיזציה של שדה א"מ גורמת לפליטת פוטונים. למעשה גילוי אותו מקדם \ a היה ההוכחה לקיומם של הפוטונים הוירטואלים.

[עריכה] תהודה מגנטית (1930 Rabi)

  • באופן כללי: עבור חלקיק בעל ספין \ \frac{1}{2} , הבדיקה הרפואית הידועה בשם MRI - ראשי תיבות של magnetic resonance imaging - מודדת לא פחות ולא יותר מאשר את המקדם \ \gamma של המוח.
  • נתון ספין \ \frac{1}{2} בשדה מגנטי \ \vec {B_0} =B_0 \hat z . המילטוניאן המע': \ \hat H = - \hat \vec {\mu _0} \cdot \vec {B_0} = -\mu _0 B_0 \hat {\sigma _z} , כאשר מגדירים: \ \mu _0 \equiv \gamma \frac{\hbar}{2} . ונגדיר גם: \ \left(  \gamma _0 =-\gamma B_0 \Leftrightarrow \right) \frac{\gamma 0}{2} \equiv - \frac {\mu _0 B_0}{\hbar}


* נתון מצב פיזיקלי כללי כלשהו: \ \left| \Psi _0 \right\rangle = \alpha \left| + \right\rangle + \beta \left| - \right\rangle (וכמובן \ \left| \alpha \right| ^2 +\left| \beta \right| ^2 =1 ). ונרצה למצוא את ההתפתחות בזמן של המצב הזה:

עבור מומנט בכיוון \ \hat z לא תהיה כל התפתחות בזמן (כי זהו גם כיוון השדה המגנטי). באופן כללי, נקבל פרסציה: \ \left| \Psi \left( t \right) \right\rangle = \alpha e^{-i \frac{\omega _0 t}{2}} \left| + \right\rangle + \beta e^{i \frac{\omega _0 t}{2}} \left| - \right\rangle . במילים אחרות, \ \omega _0 היא תדירות הפרסציה של הגוף.

(...המשך בשיעור הבא...)


הפרק הקודם:
הרצאה מספר 1
עמוד ראשי:
פיזיקה קוונטית 2 - מחברת קורס
ההרצאה הבאה:
הרצאה מספר 3