מתמטיקה תיכונית/וקטורים/ישרים ומישורים במישור ובמרחב/הצגה פרמטרית של ישר

מתוך ויקיספר, אוסף ספרי הלימוד והמדריכים החופשי.

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בפרק המבוא ראינו שניתן להביע ישר במישור בעזרת משוואה מהצורה Ax+By+C=0 או לאחר צמצום מהצורה y=mx+n. אך אם היינו רוצים להביע ישר במרחב באמצעות משוואה אלגברית? מסתבר, שדבר כזה הוא אינו אפשרי, אבל ניתן לעשות את זה בדרך אחרת.

בפרק זה נדון במשוואות ישר פרמטריות במישור ובמרחב וכיצד ניתן לבנות אותן לישר מסויים.

תוכן עניינים

[עריכה] מציאת נקודה על ישר באמצעות וקטור שעליו

נתון לנו וקטור כלשהו OA (הנקודה O היא לא בהכרח ראשית הצירים). אנחנו רוצים למצוא נקודות נוספות שנמצאות על הישר בכיוון של הוקטור OA. נשתמש בטנה הנ"ל:



טענה 1 נקודה על ישר

הנקודה B תהיה על הישר בכיוון של הוקטור OA, אם ורק אם קיים מספר ממשי כלשהו, t כך ש \vec{OB}=t\vec{OA} .



כלומר, כל הנקודות על הישר בכיוון של OA (נאמר גם, על הישר OA והמשכו) הם מהצורה  t\vec{OA} , עבור מספר ממשי t כלשהו. בעצם, כל t נותן לנו וקטור אחר שמונח על הישר OA והמשכו.

[עריכה] המשוואה הפרמטרית של הישר

הגיע הזמן להגיע אל העיקר, מהי משוואה פרמטרית וכיצד היא עוזרת לנו לייצג ישרים?

העיקרון הוא כזה. עד כה הצבנו במשוואה אלגברית את אחד מהשיעורים של נקודה, וקיבלנו את השיעור השני המתאים. כעת ננסה בגישה אחרת, אנחנו נציב במשוואה מיוחדת, שנקראת ההצגה הפרמטרית, מספר ממשי כלשהו, הוא הפרמטר שלנו ונקבל וקטור, הוקטור הזה ייצג נקודה על הישר שלנו. אם זה נשמע מבלבל, אל דאגה, הדברים יתבהרו בהמשך.

[עריכה] הסימון של משוואה פרמטרית

נעבור ישר לסימון של משוואה פרמטרית ונדגים:

משוואה פרמטרית כללית היא מהצורה:

 l:\underline x =\underline a +t\underline v

ההסבר:

קיצור של line, זהו ה"שם" של הישר, הדרך לזהות אותו כשם שf וg משמשות בפונקציות לפעמים
חלק טכני וחשוב מהסימון של הישר, לעולם לא מורידים אותו ולא משנים אותו, בכל הצגה פרמטרית הוא מופיע עם קו מתחת.
הוקטור שמוצאו בראשית הצירים וסופו בנקודה כלשהי על הישר.
הפרמטר. אפשר לרשום במקומו כל משתנה אחר והוא מזכיר במידה רבה את הx בסימון של פונקציות.
וקטור שמונח כולו על הישר, לא כמו a שרק נוגע בישר בסופו. נקרא גם וקטור הכיוון של הישר.

[עריכה] דוגמאות

נראה שימוש בסימון ונרשום מספר הצגות פרמטריות של ישרים:

  •  l_1 :\underline x =(0,1,3)+t(1,-1,2)
  •  l_2 :\underline x =(2,1)+s(1,-1)
  • l_3 :\underline x =(1,0,0)+r(1,-3,4)


Achtung.svg

שימו לב:

הישרים הראשון והשלישי הם ישרים במרחב ואילו הישר השני הוא ישר במישור. גם ישרים במישור יכולים להופיע בהצגות פרמטריות אפילו שניתן להציג אותם גם כמשוואות האלגבריות המוכרות לנו.




[עריכה] הצגות שקולות

הצגות פרמטריות לעיתים יוצרות בעיה, שכן, ניתן להציג את אותו הישר באמצעות שתי הצגות פרמטריות שונות! אנחנו צריכים שיטה כדי לקבוע מתי שתי הצגות פרמטריות הן זהות זו לזו, או במילים אחרות, מתי הן מתלכדות.

הדרך לפתור את הבעיה היא דבר ראשון למצוא נקודה כללית על הישר, כך לדוגמה, בהינתן ההצגה הפרמטרית:

 l_1:\underline x =(1,0,0)+t(1,0,-1)

אנחנו יכולים לרשום נקודה כללית על הישר כ (t+1,0,-t).

דוגמה נוספת, בהינתן ההצגה הפרמטרית:

 l_2:\underline x=(2,-1,7)+r(6,-2,1)

נוכל לרשום נקודה כללית על הישר כ (2+6r,-1-2r,7+r). (שימו לב שפשוט ביצענו חיבור של כל הוקטורים בהצגה הפרמטרית אל תוך וקטור אחד, שבעצם מייצג נקודה על הישר).

כעת מה שנשאר לעשות הוא להשוות בין הנקודות, כלומר, להשוות בין כל הקוארדינטות המתאימות, ונקבל שתיים או שלוש משוואות (אם אנחנו במישור או במרחב, בהתאמה).

להלן המקרים:

אם אין פתרון 
ההצגות הן בטוח לא של אותו הישר, נדון במשמעות של חוסר פתרון בהמשך.
אם יש פתרון אחד 
ההצגות הן לא של אותו הישר, נדון במשמעות של פתרון יחיד בהמשך.
אם יש אינסוף פתרונות 
ההצגות הן של אותו הישר, או הישרים מתלכדים.


Achtung.svg

שימו לב:

אנחנו אמנם נזכיר זאת גם בהמשך, אך ראוי לציין שכאשר "משווים" כך בין שתי הצגות פרמטריות הפרמטר שלהן צריך להיות שונה. בכך בעצם שונות הצגות פרמטריות מהשוואה בין פונקציות כפי שהיה מוכר לנו בעבר.




[עריכה] מעבר ממשוואה של ישר להצגה פרמטרית שלו

בסעיף זה נדבר על המישור בלבד, שכן, אין לנו משוואות אלגבריות לישרים במרחב.

נסתכל על ישר כלשהו במישור מהצורה y=mx+n (אם הוא לא מהצורה הזו תמיד נוכל להביא אותו אליה באמצעות העברת אגפים וצמצום), אנחנו מעוניינים למצוא הצגה פרמטרית שלו.

[עריכה] דרך א'

נסתכל על המרכיבים של הצגה פרמטרית של ישר. אנחנו בעצם זקוקים לנקודה על הישר שתשמש כa. ווקטור שמוכל כולו על הישר שיהיה וקטור כיוון עבורנו.

כדי למצוא נקודה, נבחר x כלשהו כרצוננו (אפשר אפילו 0) ונציב במשוואה כדי למצוא את שיעור הy של הנקודה. אחרי שקיבלנו את שני השיעורים, יש לנו נקודה על הישר.

בשביל וקטור כיוון אנחנו נזדקק לוקטור שנמצא כולו על הישר. גם לא בעיה, ניקח שתי נקודות כלשהן על הישר (שוב, נבחר x ונקבל y), נקרא להן A וB ונמצא את הוקטור \vec{AB} והוא ישמש לנו כv להצגה הפרמטרית.

[עריכה] דוגמאות

  • נתון הישר y=5x-3. מצא את ההצגה הפרמטרית של ישר זה.

נבחר נקודה על הישר בשביל a. נבחר x=0. אנחנו נקבל את הנקודה: (3-,0).

כעת אנחנו מעונינים בוקטור כיוון. נבחר x=1 כדי לקבל נקודה A על הישר. לכן A(1,2). ונבחר x=2 כדי לקבל נקודה נוספת B, שנמצאת על הישר. לכן, B(2,7).

ונחשב:

\underline v=\vec{OB}-\vec{OA}=(2-1,7-2)=(1,5)

כעת אנחנו יכולים לרשום את ההצגה הפרמטרית הסופית:

 l:\underline x =(0,-3)+t(1,5)

[עריכה] דרך ב'

כל וקטור על הישר ניתן לרישום כ (x,y) עבור x וy שמקיימים את המשוואה. נציב במקום y את מה שהיא שווה לו, כלומר, נרשום (x,mx + n). נשתמש במה שידוע לנו מחיבור של וקטורים אלגבריים ונראה שבעצם ניתן לרשום את הביטוי האחרון כ:

(x,mx + n) = (0,n) + x(1,m)

נציב במקום x את הפרמטר t, ונראה שאנחנו בקלות יכולים לרשום:

 l:\underline x =(0,n)+t(1,m)

וזו ההצגה הפרמטרית המבוקשת.


Achtung.svg

שימו לב:

הדרך שהצגנו היא לא נוסחה שניתן להשתמש בה בחופשיות בבחינת הבגרות! אם אתם מעוניינים להשתמש בדרך ב' אתם חייבים לפתח כל מקרה לגופו בדרך שאותה הראנו כאן.במילים אחרות, אין קיצורי דרך.




[עריכה] דוגמאות

  • ניקח את הישר y=7x-2. כעת נרשום נקודה כללית על הישר, כך:(x,7x-2). ונפרק לפי סכום של וקטורים, ונקבל:

(x,7x − 2) = (0, − 2) + x(1,7)

שוב, נחליף את x בפרמטר אחר כלשהו ונוכל לרשום:

l:\underline x=(0,-2)+t(1,7)

וזו ההצגה הפרמטרית של הישר.

[עריכה] מעבר מהצגה פרמטרית למשוואת ישר

כידוע מלימודי ההנדסה האנליטית, ניתן למצוא משוואת ישר באמצעות שתי נקודות שעליו. כדי לעבור מהצגה פרמטרית למשוואה פשוט נבחר שני tים שונים, נציב בהצגה הפרמטרית כדי לקבל שתי נקודות, דרכן נמצא שיפוע ונקודת חיתוך עם ציר הy.