מורה נבוכים לסטודנט בגבעת רם

מתוך ויקיספר, אוסף ספרי הלימוד והמדריכים החופשי.

קפיצה אל: ניווט, חיפוש


תוכן עניינים

[עריכה] איך מגיעים?

קו 28 מהתחנה המרכזית מהעיר מגיעים קווים כגון 24א, 9, 42 וכו'. מספיק להעיף מבט באתר של אגד בשביל להסתדר יופי. כמו כל דבר באוניברסיטה (חוץ מאינפי) - עם הזמן לומדים.

[עריכה] תוכנית לימודים

חשוב לקחת את תוכנית הלימודים בערבון מוגבל בלבד. שום דבר אינו באמת נקבע מראש בצורה מוחלטת – שינויים גדולים יכולים לקרות. אתם יכולים לברר מראש מהם הקורסים שעליכם לקחת (רשומים בתוכנית הלימודים באתר הבית של הפקולטה למדעי הטבע). בסופו של דבר, חשוב שתוכנית הלימודים שלכם תאושר על ידי היועץ. לכו אליו, ספרו לו מה למדתם ומה תלמדו. תגידו לו שהכל בסדר (גם אם זה שקר גס) מבחינת התוכנית ומהם רצונתיכם (בדרך כלל מחיקה של המילה "מצומצם" – שזה אגב, אפשרי – מתעודת הבוגר או קבלה של הכרה בחטיבה כזו או אחרת). היועץ מבחינתו יבדוק בשנתון (שאגב, נקבע על פי השנה שבה התחלתם, אבל אם חלו שינויים שמשחקים לטובתכם, ציינו זאת) וייגלה שמה שאמרתם נכון, או שלא וסביר להניח שיאשר לכם את מבוקשכם. הכי טוב להתחבר עם חבר'ה משנים מתקדמות, ולהתייעץ איתם. לעיתים יועצי החוג קצת מנותקים מהמתרחש בפועל, ואין חכמים כבעלי הנסיון. לעיתים הטיפים של סטודנטים בשלבים מתקדמים של התואר, עדיפים על אלו של היועץ.

[עריכה] מה זאת בדיוק אגודת הסטודנטים?

באוניבריסטה נורמלית, אין צורך באגודת בסטודנטים. באוניברסיטה קצת פחות נורמלית אגודת הסטודנטים היא גוף בעל כוח פוליטי רב המאגד את הסטודנטים ולכן בעלת השפעה רבה במסדרונות האוניברסיטה.

בין מטרותיה המוצהרות של האגודה ניתן למנות ייצוג אל מול המוסדות האקדמיים וטיפול בעניינים סטודנטיאליים, יצירת אירועי תרבות והווי סטודנטיאלי בשעות הפנאי, קיום בנק אקדמי ובו בחינות וסיכומים רבים, ייעוץ משפטי הניתן על ידי עו"ד האגודה, קיום ספריית השאלה לספרים (נותנים המחאה לפיקדון, ומקבלים את הספר לסמסטר/לשנה) וכן ארגון מרתונים לקראת מבחנים, הענקת צילומים חינם למילואימניקים, ועוד. בנוסף, האגודה בגבעת רם נותנת גם כן הנחה לקנייה באקדמון (בקמפוס הר הצופים קיים גם סופרמרקט של אקדמון וחנות אופטיקה – לידיעתכם).

האגודה מורכבת מנציגי חוגים הפועלים בהתנדבות, אשר חלקם פעילים גם בועד המנהל של האגודה, בועדת המינויים של האגודה ובדירקטוריונים של "אקדמון", "סקופוס- שיווק סטודנטיאלי בע"מ" וב"מאסטר ביט". כמו כן, מועסקים בשכר סטודנטיאלי (בהיקף של חצי משרה בדרך כלל) רכז תרבות, רכז מעורבות חברתית, רכז אקדמי, רכז מעונות ומנכ"ל. בראש האגודה עומדים יו"ר וסיו"ר, הנבחרים אחת לשנה. הנציגים נבחרים בבחירות מוסדרות על ידי חברי האגודה. האגודה בגבעת רם, במתכונתה הנוכחית, היא אגודה חדשה באופן יחסי, ורק בשנתיים-שלוש האחרונות (נכון לסוף 2008) היא צברה כוח משמעותי, נציגים פעילים והישגים רבים בייצוג הסטודנטים.

ההרשמה לאגודה היא בחינם.

בנוסף, האגודה מפעילה "מועדון סטודנטים" במעונות ובקמפוס. המועדון בקמפוס נמצא בצריף המורים, וכולל פינות ישיבה, מיקרוגל כשר וכללי, מיחם, קולר, פינת משקאות חמים (עם קופת אמון לכיסוי העלויות) ומכונה מיוחדת לאוכל חם הפועלת 24 שעות ביממה.

אתר האגודה אתר הבנק האדמי

[עריכה] חופשת הסמסטר

פיקציה. מכבסת המילים בפעולתה – יש לשנות את השם ל"עונשת סמסטר" כיוון שבד"כ אין בה שום אלמנט של חופש. הרבה פעמים יתחוור לכם כי זהו הזמן הגרוע ביותר בשנת הלימודים ויגרום לכם להצטער שבכלל החלטתם ללכת ללמוד באוניברסיטה (או לשקול התאבדות, במקרה שאתם עתודאים). עם זאת, חשוב לזכור שאם לא נעזור אחד לשני, אין מי שיעזור לנו. תקופת המבחנים יכולה לעבור בשלום עם קצת שיתוף פעולה, קבוצות למידה והשקעה. ותדעו- אין דבר יותר מספק מלצאת ממבחן שחרשת אליו שבוע, ולדעת שהלך לך מצוין.

[עריכה] מבנה האוניברסיטה

העניין לא כל-כך מסובך כמו שנהוג לחשוב ובטח שלא מעניין כמו שלא נהוג לחשוב. פירוט סביר מופיע בשנתון. תמיד טוב להתחבר עם מזכירות החוג שלכם (במיוחד עם המזכירות של מדעי המחשב והנדסה) ולהיעזר בהן במידת הצורך. מזכירות בוגר שוכנת בבניין לוי, חשוב לדעת. תקנון האוניברסיטה.

[עריכה] זכויות הסטודנט

א) אין, בשביל זה המציאו את האגודה.

ב) עילה לקבלת מועד בחינה מיוחד: מילואים על מועד המבחן המקורי, או שמונה ימים ברציפות לפני המבחן. חפיפה של מבחנים באותו היום. אשפוז, בהצגת אישור מבית חולים. מוות של קרוב משפחה מדרגה ראשונה. נשים הרות גם כן מקבלות בתנאים מסויימים. בנוסף, לא עולה כסף לבקש מועד ג', ולעיתים מקבלים גם ללא הסיבות הרשומות. טופס ממלאים במזכירות בבניין לוי.

ג) כל מה שאינו נראה סביר בעיניכם הוא עילה לתלונה (ראו: מה אפשר לשנות)

[עריכה] על הבחינות

א) נהלי הבחינות הם פשוטים ביותר וקשה להסתבך. כמה שבועות לפני המבחן מפורסם מקום הבחינה באינטרנט, תגיעו למקום הזה בשעה הנכונה, והכל יהיה בסדר גמור.

ב) יש מספר דברים חשובים שכדאי להביא לבחינה: כרטיס סטודנט או כל תעודה רשמית אחרת עם תמונה (אחרת לא תוכלו להיבחן), עט (כדי שיהיה לכם במה לכתוב), מים (כדאי) ואוכל (אם אתם מעכלים דברים בזמן לחץ), אישור להקלות (אם יש).

ג) אם בכל זאת שכחתם תעודה, דברו עם הדודות שמשגיחות בבחינה, ותשאלו מה אפשר לעשות. בדרך כלל זה זמן טוב לרוץ ללוי למזכירות ולהוציא אישור מתאים. ואם שכחתם מחשבון או עט ואין לאף אחד עודפים רוצו לספריה הקרובה ובקשו שם. אפשר גם לבקש מהדודות עצמן, כמובן.

ד) לא כדאי להילחץ מראש מזמן הבחינה. לעתים יש הארכת זמן – ובד"כ מציינים מראש אם אין כוונה שתהיה.

ה) לסטודנט באוניברסיטה אין את הפריבילגיה שמבנה הבחינה יישאר קבוע, כדאי לוודא מראש עם המרצה מה יהיה מבנה המבחן.

ו) שינוי מועד בחינה הוא בלתי אפשרי, הלכה למעשה. כדי לשנות תאריך מועד ב' יש צורך בהסכמה מלאה של 100% מן הסטודנטים הרשומים. חשוב לדעת כי יש תקופה מסוימת בקיץ בה אפשר לעיין בלוח הבחינות ולהעיר הערות שונות לגביו (אגב, בד"כ משנים אותו גם אחרי שתקופה זאת נגמרת). הדרך לברר מתי התקופה הזאת (שאורכת לפעמים רק יום או יומיים) היא להתקשר למזכירות החוג ולבקש לעיין בלוח המבחנים. בשנים האחרונות לוח המבחנים מועבר לרכזת האקדמית של האגודה בטרם עת, וכל הנציגים יושבים ומתקנים את לוח המבחנים, כך שבעיות כאלה כמעט ולא קיימות בחוגים בהם יש נציגים פעילים (מחשבים), אבל כאשר אין (כימיה), אז אכן כמעט ולא אפשרי להזיז.

ז) חשוב מאוד לזכור כי מועד ב' (או המועד האחרון) הוא המועד הקובע לגבי הציון (לא בוחרים את הגבוה) ולכן כדאי מאוד להרגיש את הלך הרוח של המרצה לגבי מועדי ב' (יש כאלו שייעשו לכם את המוות במועד ב').

ח) ערעורים- כמה זמן אחרי שמקבלים ציונים, יש יום פתיחת מחברות וערעורים (ובקורסים מסויימים המחברות נסרקות לאינטרנט, ואפשר לעיין בזמנך החופשי).

[עריכה] נושאי תפקידים

לא תמיד שם התפקיד מעיד על הכוח אצל כל אחד מנושאי השם. ישנם חוגים שאיש המפתח הוא דווקא היועץ או המזכירה, ולא ראש החוג. הדרך הפשוטה לברר זאת היא ללכת למזכירות ולהתחיל לפרט שם מה אתה רוצה ומה אתה צריך. סביר להניח שהמזכירה כבר תדאג לך או תפנה אותך לאיש המפתח בחוג (לדוגמה: "אתה לא צריך אותי, לך לדבר עם היועץ"). אם הנציג באגודה פעיל מספיק, הוא כבר יידע להפנות אותך למי שצריך.

[עריכה] מדשאות האוניברסיטה

כנראה שיום אחד תוקם ועדת חקירה בעניין המדשאות בגבעת-רם וחוסר הניצול שלהן. אין ספק כי יחס הדשא-סטודנט בגבעה הוא אחד מהגבוהים בעולם. מישהו לא חשב נכון כשנתן את כל הדשא הזה דווקא לפקולטה למדעי הטבע (וכן, גם לחוג לארכיונות). מדי פעם ניתן לראות חבר'ה משחקים פריזבי/כדורגל/מעשנים/ישנים עליו.

[עריכה] מה אפשר לשנות?

בניגוד למה שמקובל לחשוב, יש כמה אנשים סוציאליים בגבעת רם, שבאמת אכפת להם ממה שקורה סביבם. אפשר לנסות ולתרום על ידי הצטרפות לאחד מהגופים הבאים:

  1. מגמה ירוקה- סטודנטים למען הסביבה. כשמו כן הוא. ארגון ארצי בעל תאים רבים בנושאי איכות סביבה. לצערנו האוניברסיטה מעדיפה להתעסק כמה שפחות בתחום, ופה הסטודנטים יכולים לשנות את הגישה בקמפוס ומחוצה לו.
  2. אגודת הסטודנטים.
  3. מרכז ברירה-מרכז ברירה הינו ארגון חברתי שנוסד, לפני מספר שנים, על ידי סטודנטים בעזרתה של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. בברירה שותפים סטודנטים, אזרחים, גימלאים, חיילי צה"ל ובני נוער ממגוון מקומות בארץ. כיום מונה המרכז למעלה מ-450 מתנדבים, עובדה ההופכת אותו לארגון חברתי התנדבותי הגדול מסוגו בארץ. מרכז ברירה מאמין בהתנדבות טהורה, לכן המתנדבים במרכז ברירה מתנדבים ללא קבלת תמורה אקדמית או כספית.
  4. ועדת מורים תלמידים – יש רבים הנוטים לזלזל בחשיבות ועדה זו. למעשה העניין תלוי בחשיבות המיוחסת לה בחוג. הדרך הפשוטה ביותר להגיע לועדה הוא ללכת למזכירות. בדרך כלל הנציגים באגודה משתתפים בישיבות הועדה.

לחילופין, אפשר תמיד לפעול בחשאי - להציק לראשי החוגים, ולרתום איתך כמה שיותר סטודנטים (בקשה לפקטור של 100 תלמידים הינה יותר רצינית מבקשה של סטודנט אחד). בעניין זה, מאוד חשוב שלא לשתוק. שתיקה פירושה הסכמה ואמירה כי הכל טוב. רצוי להפנות את הבעיה לנציג החוג ולהציק לו. כשהוא פונה למרצה/חוג/פקולטה עם דרישה מרוכזת של תלמידים, זה יותר רציני מאסופת תלמידים רוטנים. חשוב לזכור כי יש לשייך כל תלונה לגורם המתאים לה:

  1. נושאים הנוגעים לקורס מסויים (המרצה לא מפרסם סילבוס/מבנה בחינה, מרצה גרוע וכו') – פנייה לנציג החוג באגודה, או לבעלי הסמכות (מזכירות/יו"ר/יועץ – תלוי באיש המחזיק בכח האמיתי).
  2. צורת ההוראה בפקולטה – מיכאל פאול סגן הדיקן לענייני הוראה בפקולטה למדעי הטבע, והמזכירה לעניינים הללו- אסנת בן שחר. שניהם יושבים בלוי.
  3. התנהלות לא תקינה של חוג (איחורים קבועים בהגשת ציונים, מזכירות שלא מתפקדת וכיוצ"ב) – דיקן הפקולטה למדעי הטבע, או לדיקן הסטודנטים.
  4. בעיות אישיות (כלכליות, מעונות, תנאים וכד') - דיקן הסטודנטים.
  5. באופן כללי- תמיד אפשר לפנות נציג החוג, או לסיו"ר ויו"ר האגודה שיטפלו בעניין. רצוי להציק להם, כי בדרך כלל הם עמוסים בפניות כאלה.

[עריכה] על בניין מרקס ושאר בניינים שכוחי אל

סביר להניח שיש כמה בניינים וכמה מקומות שלא תגיעו אליהם בכל מהלך לימודכם לתואר ראשון (הרי כולם, אבל כולם, מכירים את היחידה לננואפיון). בכל מקרה כדאי להצטייד במפה טובה של הקמפוס (באגודת הסטודנטים ייתנו לכם אחת סבירה, יש גם באתר האוניברסיטה היכנשהו) כדי להגיע אל איציק המפנק (פרטים בהמשך) בנוחות בפעם הראשונה (במקרה שאין לכם מלווה). מעבר לכך, השימוש העיקרי במפה יהיה להגיע אל אחד מן המתרגלים או המרצים שלכם שתקועים בבניין שהם תושביו היחידים. בבוא היום האוניברסיטה תספק גם מפה של סילברמן, מה שיגרור מיד לאחריו ירידה דרסטית במספר הסטודנטים שנעלמו בקמפוס.

[עריכה] על הר הצופים ועוד כמה קמפוסים

יש חיים מחוץ לגבעת-רם. אם אתם לומדים רק במדעי הטבע, יכול להיות שיהיה ערך מסויים לקחת קורס מסויים בקמפוס אחר, רק בשביל החוויה (או בשביל להעלות את הממוצע הכללי!). האוניברסיטה מפעילה הסעה (שאטל בלע"ז) בין הקמפוסים. בתחילת השנה אפשר להתעדכן בזמני הנסיעות.

[עריכה] מיחזור בקמפוס

אפשר למחזר בקמפוס כל דבר, החל בנייר ומיכלי משקה וכלה בבטריות. פתחו עיניים ושימו לב לפחים המיוחדים (במעונות יש גם פחים מיוחדים לפסולת אורגנית). למשוגעים לדבר, ניתן להצטרף לתא מגמה ירוקה.

[עריכה] מילון סלנג שימושי

קשה להגיד כי יש סלנג המשותף לכל הלומדים בקמפוס בגבעת רם, אבל עם זאת ישנם כמה ביטויים השגורים בפי כל (או לפחות חלק):

  • האקווריום - מתחם מחשבים לתלמידי הנדסה/מדעי המחשב בלבד. בעל קירות זכוכית. הנכם מתבקשים לא להאכיל את המחשביסטים.
  • דודות - המשגיחות החביבות בבחינות. לפעמים הן מציעוות סנדביץ', ולרוב אין להן מושג מה מותר ומה אסור לעשות בבחינה ("מה, אסור מחשבון? אבל זו בחינה במתמטיקה!").
  • הצריף- מועדון הסטודנטים בצריף המורים.
  • הפסנתר - בית הקפה מתחת לאולם וייז. על שם הפסנתר במקום, בו כל המעוניין יכול לנגן.
  • ניוטונים – מלבד יחידה למדידת כוח, ניוטונים הוא גם כינוי לדוחות מעבדה ישנים העוברים מיד ליד (או ממחשב למחשב) (יש הגורסים שהשם נובע מכך ש: "ניוטון כתב את זה בהתחלה ומאז כל דור מעתיק")
  • מעבדה – שם לקורס אשר תעבוד עבורו שעות על גבי שעות בלי תגמול נאות בנקודות זכות.
  • מעבדמת - מעבדה מתקדמת-במעבדה זו תעבדו יותר שעות כאשר התגמול אף קטן יותר ביחס.
  • חתולייה - שם אחר למזנון בכניסה לאוניברסיטה - "מנזה", הכינוי נובע, כנראה, ממספר אנשים שהעלו תהיות לגבי היעלמותם המסתורית של מספר חתולים שנכנסו למקום.

[עריכה] ספריות וספרי לימוד

באופן טבעי, גבעת-רם (והאוניברסיטה כולה) מלאה בספריות שונות, המשאילות (כמה מפתיע) ספרים מתחומים שונים אשר לכל אחת מהן תנאי השאלה קצת אחרים.

  • ספריית הרמן - הספריה. ספרייה זו מכילה את רוב ספרי הלימוד הרלוונטיים ומספר רב של מגזינים מקצועיים. רוב הספרים בספרייה אינם ניתנים להשאלה ובקרב אלו שכן מורגש לעתים קרובות חסרון עז בספרים המופיעים ברשימת הקריאה של קורס מסויים. מומלץ לכל סטודנט, גם אם אין הוא חושב כי ישאיל בעתיד ספרים מן הספרייה, לטרוח ולהירשם לספרייה. אין דבר יותר מעיק (לכם ולספרן) מאשר לפתוח כרטיס השאלה חדש, חמש דקות לפני סגירת הספרייה.
  • הספרייה למתמטיקה ולמדעי המחשב - השאלה משנה ב' בלבד (תלמידי המכינה לשער, שימו לב לטריק קטן - עם קצת עקשנות אתם נחשבים שנה שנייה).
  • הספריה הלאומית - כל אזרח במדינת ישראל רשאי להירשם כקורא בספרייה הלאומית ולהשתמש בשירותיה. כל קורא בספרייה יכול לשאול מספר לא מועט של ספרים במקביל ולסטודנטים מותר (באופן דיפרנציאלי עולה עם התארים) לשאול אף יותר (תלמידי מחקר יכולים לשאול עד 40 ספרים במקביל). הספריה מכילה את רוב (אם לא את כל) הספרים אשר יצאו מאז 1948 במדינת ישראל ועוד ספרים, עיתונים ומגזינים רבים אחרים. אך אליה וקוץ בה, לא כל הספרים ניתנים להשאלה ובעיקר לא ספרי הקריאה, אם כי כולם ניתנים לעיון בתוך הספריה. יש לקחת בחשבון כי בין הזמנת הספר לבין קבלתו באולם הקריאה, עוברת כל פעם כשעה (וגם זה בתנאי שהצלחתם לצלוח את כל המכשולים שהספרייה מרימה ושכתב ידכם ברור דיו).
  • ספריית ההשאלה של אגודת הסטודנטים - אין מדובר כאן בספרייה של ממש, אלא בשירות חכירת ספרים עבור 10% ממחירם בשוק (במקרה ואתם לא חברים באגודת הסטודנטים התעריף אף גבוה יותר). החכירה משתלמת בעיקר בקורסים בהם ספר הקורס מבוקש למדי (בדרך כלל שהמרצה איננו מן הטובים) ואתם זקוקים לספר למשך תקופת זמן ארוכה.

ישנן עוד כמה ספריות מקצועיות אשר סביר להניח שלא תתקלו בהן במהלך לימודכם לתואר ראשון במדעי הטבע, אך תמיד כדאי לדעת איפה אפשר לאתר ספריות (שמגיעות, לעתים תכופות, עם מקומות ישיבה נוחים):

  • ספריית ביה"ס לספרנות ומידענות
  • הספרייה למדעי כדה"א

[עריכה] מקומות לימוד

רוב האנשים אינם מסוגלים ללמוד בביתם או בחדרם בשל מספר רב של פיתויים מן הסביבה, או בגלל מחסור באנשים הלומדים אותו חומר. למזל כל האנשים הללו, גבעת-רם גדושה במקומות שבהם ניתן ללמוד. כמה מהם טריוויאלים, כדוגמת ספריות, אך בהחלט ישנם עוד מספר רב של מקומות:

  • דשא - נוח מאוד ליושבי הישיבה המזרחית והלוטוס. כדאי לבחור פינה מרוחקת ככל האפשר משפרינצק אם יש בכוונתכם באמת ללמוד. הדשא ליד הסנדוויצ'יה (פירוט בהמשך) שמור לשמיניסטים מ"הליד-ה" (לידיעת הצעירים והצעירות).
  • קפיטריות - מקום פופלארי במיוחד (באופן מפתיע) ללמוד בו
  • ספריית הרמן - טריוויאלי. שורץ בדרך כלל בעיקר בביולוגים
  • ספריית מתמטיקה - אחד המקומות המוצלחים. החלק המרכזי שמור כחלק שקט (אם תהפכו דף באופן מרעיש מדי יינעצו בכם עיניים עוינות) והחלקים הפינתיים שמורים לעושי הרעש. נוח, נעים ובלי הצחנה המאפיינת את קומת הרעש של הרמן
  • כיתה אקראית בשפרינצק / לוי למטה - נוח לא רק לתרגולים. מתאים בדרך כלל לזוגות ולשלשות, אך לא יותר מזה. הבעיה הגדולה היא שצריך לעבור ממקום למקום כדי לפנות מקום לתרגולים הקבועים
  • חוות המחשבים - נוח במיוחד כאשר המחברת שממנה לומדים נסרקה למחשב. שמים מוזיקה ומתנתקים מן העולם החיצוני לצורך לימודים ומתחברים למרשתת
  • ביתן 9 - לא נוח, לא נעים, אבל גם שם יש מחשבים (וסטודנטים שנה א' לפיזיקה שאת חלקם מחייבים להשתמש ב-MatCad מסיבה מאוד לא ברורה)
  • כיתת המחשבים של סילברמן - להביא אוזניות (כי אין), לעתים קרובות ישנם רעשים וצריך ללכת ולבקש שקט. היתרון הגדול הוא שעת הסגירה המאוחרת (1 בלילה). חשוב לדעת כי הכניסה באמצעות כרטיס מגנטי אישי בלבד. על מנת לחסוך מעצמכם אי-נעימויות, תפנו מבעוד מועד למזכירות (נסגרת בצהריים) בבקשה לכרטיס. הכרטיס, ביחד עם הסיסמה (כמובן), ניתן תמורת פקדון של 50 שקלים אשר ניתן לקבלו חזרה עם החזרת הכרטיס ביחד עם הקבלה.
  • האקווריום ולוי - מקומות אפופי מסתורין ואגדות. פתוחים עד 2 בלילה. מומלץ בחום לשבת על הדשא ממול בסביבות השעה 2 ולראות את נחיל האנשים יוצא מן האקווריום. כניסה למחשביסטים בלבד. עוד אנשים שכדאי להיות חברים שלהם.
  • סילברמן קומה חמישית - מקום מפתיע למדי. כמה שולחנות, כסאות וקולר מופיעים משום מקום. שקט מופתי והמקום פתוח עד 1 בלילה
  • בית המדרש (ליד בית הכנסת) - פתוח רוב הימים, בכל שעות היממה. מומלץ להביא ערכה להכנת קפה ותה. נוח ושקט (לעתים גם מגיעים אנשים ללמוד תורה או להתפלל ואז צריך להתפנות)

[עריכה] איפה אפשר לאכול?

גבעת רם וסביבותיה משופעים במקומות בהם אפשר לאכול. עם זאת, סביר להניח שהבעיה הקשה ביותר שבה תתקלו היא שבשש בערב כבר אין מקום פתוח לקנות בו אוכל

  • הסנדוויצ'יה, "המנזה למטה" (בבניין המינהלה) והקפיטריה בשפרינצק – שלושת המקומות הפופולאריים ביותר והזמינים ביותר לקניית אוכל, אם כי לא בהכרח הזולים ביותר – יהיה קשה לפספס. במנזה אפשר לאכול מנה רצינית במקום, ואפשר לקחת טייקאווי בפיתה/באגט. בקיץ שעות הפתיחה של שפרינצק מתארכות.
  • הקפיטריה בוויס (הפסנתר) – בית קפה. כדאי לדעת שאפשר לשבת גם בלי להזמין שום דבר (זהו מועדון סטודנטים בהגדרה)
  • האקדמיה למוסיקה – האוכל לא מדהים, המחיר לא זול במיוחד, אבל האווירה בהחלט שונה
  • "דבש באוניברסיטה" – ליד מרכז קוסל. בית קפה נחמד עם מחירים אופייניים לבית קפה
  • הספריה הלאומית – קפיטריה רגילה
  • בית בלגיה – מסעדת פאר (עם הוזלה משמעותית לסטודנטים) בין 14:00 ל15:00
  • רוס – קפיטריה רגילה עם שירות טוב. היתרון הגדול ביותר הוא שעת הפתיחה המאוחרת יחסית (שש בערב)
  • בית הספר אורט – גם כאן מוכרים אוכל במחירים די זולים, אם יש לכם כוח לסבול את התלמידים
  • סילברמן – קפיטריה רגילה אך זולה למדי, הידועה בכינוי "הביוביה". למה? לביולוגים פתרונים.
  • "איציק המפנק" / "מר נחמד" – ליד בניין ברגמן, לא רחוק מ"היחידה לננו-איפיון" שוכן לו לבטח, רחוק ונסתר מן העין, איציק המפנק. מסעדה צמחונית קטנטנה עם אוכל תוצרת בית ושירות מדהים (איציק יפנק אתכם, אל תדאגו). חשוב לא לשכוח להשאיר טיפ!
  • הגן הבוטני – גם בגן הבוטני מסתבר שיש מסעדה. לרוע המזל, בחלקים מהזמן רק הכניסה עולה 10 שקלים. למרות זאת כבר נמצא האדם שהלך לבדוק אותה, ואף על פי שהמקום עצמו נאה מאוד, המחירים יקרים בטירוף, השירות נוראי ורק האוכל עצמו גרוע יותר !
  • "המנזה של התלפיונים" – מתגעגעים לאוכל צבאי? כאן תמצאו אוכל צבאי (אבל באיכות טובה) בכמויות גדולות. אם אהבתם ומתכוונים לחזור כדאי לברר בקופה לגבי כרטיסיות המוזילות משמעותית את מחיר הארוחות.
  • סופרמרקט – של רשת AMPM. גם זו חלופה. נמצא ב"רחבת האלף" מאחורי המעונות.
  • הג'וינט – מסעדה, קצת מחוץ לאוניברסיטה, מוכרים אוכל טוב וזול. הבעיה היחידה היא שלא תמיד נותנים להיכנס
  • המוסד לביטוח לאומי ומשרדי הממשלה – אם אין לכם בעיה ללכת קצת מחוץ לקמפוס ושום בושה ללכת לקפיטריות ממשלתיות יכול להיות שהליכה זו תפתיע כמשתלמת במיוחד.

[עריכה] מעונות

מעונות גבעת-רם ממוקמים כעשר דקות הליכה מן מרכז הקמפוס. כל המעונות בגבעת-רם הם על בסיס שני שותפים לחדר, למעט בית ליברמן (הסבר בהמשך).


למה לגור במעונות? קירבה יחסית לקמפוס, הרגשת קומונה, מים חמים במקלחות באופן כמעט תמידי, לא צריך לסדר ארנונה וכד', חוסך חיפוש דירה, זול יחסית, בבניין 9 שוכנת המכבסה האוטומטית הכי זולה בעיר (8 ש"ח לשימוש במכונה, 8 ש"ח לשימוש במייבש).

למה לא לגור במעונות? חסך בפרטיות וצורך בהתחשבות בשותף, שירותים מטונפים (וגם הם רק בקצה המסדרון), מטבח משותף עם בניין שלם, גם כן בקצה המסדרון, הרדיאטור בחדרים מופעל (אוטומטית) רק כשמינוס 30 מעלות בחוץ, צריך להתקלח בסנדלים (ולהסתכל ימינה ושמאלה שאין יותר מדי בחורות בקומה), משלמים 800 שקל לחדר (ויחד עם השותף 1600) והחדר ממש לא שווה את זה, מאבד מההווי הסטודנטיאלי, מאז שהוחמרו דרישות הביטחון - מרגיש כמו לגור באלקטרז, וזה שהדבר היחידי שיש בשכונת המעונות זה סופר יקר להחריד, לא מוסיף.

ישנם מספר טיפים חשובים לנרשמים למעונות בגבעת-רם:

  • אפשר להגיע כבר ביום הראשון להרשמה. הגעה ביום מאוחר יותר עלולה ליצור מצב בו לא יהיה לכם חדר בכלל (וגם זה זמני, עד שתצעקו או תבכו לאלבי, רכזת המעונות).
  • שימו לב כי לא רשמו אתכם למגורים בהר-הצופים או בעין-כרם. אל תאמינו לסיפורים שהתחבורה ממקומות אלה לגבעת-רם נוחה. עם זאת, יש יתרונות למגורים בשני המקומות הללו: בהר הצופים - האווירה הטובה; ובעין-כרם - החדרים המשובחים והקירבה לקניון מלחה.
  • החוזה הדרקוני עליו אתם חותמים הוא באמת דרקוני. שימו לב כי לכאורה אתם צריכים לבקש אישור בטרם הבאת כל מכשיר חשמלי. למעשה, רוב החוקים האלה נועדו למנוע שני דברים: השתוללות אלימה כתוצאה מפעילות לא חוקית (סמים, שכרות וכו') והבאת מכשירים "זוללי-חשמל" (בעיקר, מפזרי חום). לא באמת משגיחים על זה.
  • השאטל להר הצופים יוצא מתחנת האוטובוס ליד הסופר, ויש לו תחנה אחת קרובה למרכז הקמפוס, ותחנה אחת בכניסה לאוניברסיטה.

[עריכה] על הבניינים

  • מעונות 1 ו-2 - הבניינים הקרובים ביותר לקמפוס. מצד אחד, מגורים בבניינים אלו חוסכים הליכה של דקה או שתיים (תלוי בקצב ההליכה שלכם, כמובן), אך מצד שני, מאריכים במידת מה את הגישה לסופר. בבניינים אלו המטבחים נמצאים בקומה התחתונה, המאוכלסת על ידי גברים ובבניין 2 על ידי נשים. חצי הבניין הוא חלק מן המתל"מ ומאוייש על ידי אנשי צבא - לא דווח על התקלויות אלימות. בבניין 2 ישנם כמה מחשבים לשימוש הכלל. כמו כן, שוכן בקרבו גן ילדים.
  • מעון 3 - לפני מספר שנים עלה חלק מן הבניין באש ועבר לאחר מכן שיפוץ רחב, אשר במסגרתו נצבע מחדש, רוצף מחדש, הוכנס מטבח גם בקומה העליונה, הוכנס ציוד חדש ויצרו בכל חדר מטבחון הכולל שיש, ברז וארונות. יש לקחת בחשבון כי עקב השיפוצים, שטח המחייה קטן בהרבה מן המקובל בשאר הבניין.
  • מעון 6 - הבנין, סוג מסויים של ביצה ירושלמית במעונות. הבניין משמש גם כמשרד המעונות (כולל את הפקיד התורן) מה שמבטיח ריח סיגריות חריף (מכיוון חדרה של רכזת המעונות) בכל כניסה. בכל קומה יש מטבח. הבניין הקרוב ביותר לסופרמרקט. הדובדבן שבו מתגאים כל דיירי הבניין הוא כמובן המרפסת הצמודה לכל חדר.
  • מעון 7 - מאוכלס ברובו על ידי נשים, למעט קומת הקרקע אשר נוטה להתבלט בגלל הרעש הנורא הבוקע מכיוונה בכל שעות היממה.
  • מעון 8 - הקומה התחתונה מאוכלסת על-ידי כיתת הכוננות של המעונות (יוצאי יחידות קרביות המקבלים הטבה בשכר הדירה תמורת השתתפותם בסדנה מפעם לפעם ולתנאים מגבילים נוספים הנדרשים מחברותם בכיתה) וכוללת מטבח. הקומה מעליה (במפלס השביל) מאוכלסת בגברים וכוללת גם כן מטבח. בקומה התחתונה של הבניין שוכן לו "מועדון הסטודנטים", ובו טלוויזיה, פינג פונג, סנוקר (משאילים מטקות/מקלות וכדורים אצל הפקיד תורן), כורסאות וכו'.
  • מעון 9 - מוגדר כבניין לשומרי מסורת. מדי פעם מתקיימת בערב תפילה שקטה בקומה התחתונה, קומת הגברים. הקומה העליונה מאוכלסת בנשים והקומה הכמעט הכי תחתונה היא גם מקום מגוריה של משפחת רכזת המעונות, והקומה התחתונה היא המכבסה של המעונות. כרטיס ניתן לרכוש בבניין 6, ישנה מכונת כרטיסים ליד תיבות הדואר.
  • מעונות 10 ו-11 - ידועים כיום יותר כ-מתל"מ, בסיסם של התלפיונים. כדאי לנסות ולשאול תלפיונים מדוע רשום להם 10 ו-11 על הבניינים.
  • מעון 12 / בית צרפת - רחוק מכל שאר הבניינים ניצב לו בית צרפת. הבניין נראה מוזנח ומגעיל ותושביו מתלוננים לעתים קרובות על רעש.
  • מעון ליברמן - מעונות משופרים לאדם בודד בחדר וגודלם הוא מחצית מגודל חדר ממוצע בשאר הבניינים. החדרים בבניין מיועדים אך ורק לתלמידי תואר שני (ומסתננים). יש מעלית - סתם בשביל הקטע.

בבניינים 1 ו2 החדרים קטנים לעומת בניין 6, ובבניין 6 החדרים קטנים (אם כי יש מרפסת) לעומת בניינים 7-9.

צמוד למעונות קיים בית מדרש ובית כנסת.

[עריכה] אמונות תפלות

אם אתם מאמינים שחתול שחור מביא מזל רע, כנראה בחרתם בקמפוס הלא נכון. ברחבי הקמפוס מסתובבים עשרות חתולים שחורים (כנראה תוצאה מסוימת של ניסוי סודי בגנטיקה).

[עריכה] על עתודאים, תלפיונים ועוד עופות מוזרים

יש גם כאלה. סתם אנשים רגילים, שעשו בחירה אחרת מהמקובלת – זכותם. הם בכל זאת בני אדם. למתעניינים בפרטים:

  • ילדים - ילד הוא קיצור מקובל של "ילד פלא". מדובר בכאלה שהתחילו ללמוד טרם הליכתם לצבא. באים בכל הגדלים.
  • תלפיונים - חיילים לובשי מדים שמעבירים את שירות החובה שלהם בעיקר בעשיית תואר ראשון על חשבון הצבא בתמורה לקבע ארוך מאוד לאחר הסיום. ההמלצה הכי חמה שסטודנט יכול לקבל הוא ללכת לתירגולים שלהם רק עם אטמי אוזניים (ועדיף שבכלל לא). בסה"כ תלפיונים הם אנשים מצוינים גם באופי וגם בשכל (פשוט צעירים מכם בכמה שנים). אם תבקשו מרובם עזרה, הם ישמחו לעזור. יש להם טונות של חומר עזר שעובר בירושה בין המחזורים ששווה לבדוק אותו.
  • עתודאים - כאלה שמכרו את נשמתם בגיל 18 בלי להבין כלום (למרות שהם תמיד היו בטוחים שהם יודעים הכל). מקבלים ממשלם המיסים מימון כזה או אחר של שכר הלימוד (יש גם חבר'ה שנמצאים בתת-תוכנית בשם "עתידים" שמקבלים עוד הטבות כדוגמת מחשב נייד). באים בכל הגדלים. לעתים קשים לזיהוי.

[עריכה] כסף

הכסף הכי קל שתוכלו להרוויח טמון בניסויים תמורת תשלום של האוניברסיטה. הניסויים הם בעיקר פסיכולוגיים (אל תדאגו, לרוב לא יצמידו לכם אלקטרודות לראש): החל ממילוי שאלונים וכלה במשחקי החלטות מול סטודנטים אחרים. התשלום בעבור כל ניסוי הינו החל מעשרה שקלים לחצי שעה ניסוי, ויכול להגיע לכמה עשרות יפות של שקלים לשעה - תלוי בסוג הניסוי. חפשו על לוחות המודעות בקמפוס, ובלוח המודעות הקרוב לביתכם (בעיקר בסילברמן ובפלדמן). ניתן ורצוי לחפש גם בהר-הצופים, בעיקר בחוגים לפסיכולוגיה ולחינוך. בממוצע, התשלומים בהר הצופים גבוהים יותר.

אם בכל זאת אתם מעוניינים להרוויח את לחמכם ביושר ישנן עדיין מספר גדול של הצעות מפתות לא פחות:

  • אגודת הסטודנטים - לאידאיליסטים. לא משתלם, עבודה קשה, ובדרך כלל חוטפים הרבה קללות. אפשר לעבוד בכל עבודה החל מרכז תרבות וכלה באחראי הצריף ובתליית מודעות.
  • המרכז הארצי לבחינות והערכה - אם הוצאתם ציון סביר מינוס בפסיכומטרי (כנראה, 700 ומעלה אך יש גם כאלה שהתקבלו עם פחות) יכול להיות שיקבלו אותכם לפתח ולשמור בבחינות פסיכומטרי, אם תהיו ממש ברי מזל, ישלח אליכם מכתב ממנהל תלמידים ובו הצעה קורצת לעבודה במרכז.
  • הספריה הלאומית - מעסיקים סטודנטים כעכברים קטנים במבוך (מחפשי ספרים, בעברית), בתור מבצעי עבודות שחורות ובתור ספרנים.
  • מעבדות - הדבר הטוב ביותר שאדם העוסק במדעים (מתמטיקה, כידוע, איננה מדע) הוא למצוא לעצמו עבודה במעבדה בתחום העיסוק שלו. טיב העבודה עצמה אינו חשוב, אלא רק העובדה שתוכלו לקבל מכתב המלצה בסוף.
  • חוות המחשבים - מעסיקים סטודנטים במערכת שעות גמישה ובכסף סביר (שכר סטודנט).
  • ביתן 9 - יחידי סגולה (המקורבים לצלחת) מתקבלים לעבודה שבה לא עושים שום דבר למעט כלום (בתיאוריה משמשים אנשים שם בתור עוזרים ושומרים).
  • שמירה - העבודה הגרועה ביותר שניתן לקבל. שעות גרועות, שכר גרוע ואפס תנאים. דחק לא חוקי שיום אחד יבוטל.
  • סנונית - לפעמים יש אצלהם גם כן עבודה.
  • מלגת פר"ח - בילוי 4 שעות שבועיות בחניכת ילד, תמורת מילגת לימודים בת חצי שכר לימוד. במישור הכספי זהו תחליף לא רע בכלל לכל עבודה אחרת.
    טלפון: 02-5322651. אתר.
  • מלגת היחידה למעורבות חברתית - טלפון: 02-5882364/6.

[עריכה] תופעות מוזרות

בלי ספק גבעת רם הוא הקמפוס העשיר ביותר בתופעות מוזרות ומשונות: הכרזה על שטח פתוח כסגור בגלל סכנת רדיואקטיביות. מה שבטוח זה שאי-אפשר להתלונן על שעמום.

[עריכה] פנאי

לכאורה, ברגע שהגעתם לגבעת רם, אין לכם יותר זמן פנאי. עסוקיכם במהלך השבוע יהיו מרדף מתמיד אחר עבודות, מעבדות, תרגילים ובחנים. כל זאת, זכרו, לכאורה.

  • ספורט - ישנו מרכז ספורט בגבעת רם, מרכז "קוסל", שפעילויותיו הן כל כך דלילות שהן כמעט בגדר שמועה. (הערה מקוראת אחרת: המקום שונה ללא הכר מאז השיפוץ, סוף 2008! מלא חוגים מצוינים ומרכז כושר ממש מעולה. עד כדי כך שכרגע (אפריל 2009) המקום בתפוסה מלאה ולא מקבל מנויים חדשים שאינם קשורים לאוניברסיטה)) על כן, מי שמחפש עיסוק בספורט, אפשר לעשות זאת במרכז זה בתחומים נורא מצומצמים. ישנה בריכה במחיר סביר לשנה, ישנה ליגת קט-רגל תוך אוניברסיטאית הכוללת את הר הצופים ואת עין כרם, ישנם מספר חוגים (יוגה וכד') וכן חדר כושר קטן מאוד דליל מאוד מבחינת מיכשור ומשקולות ויקר מאוד ביחס להיצע. ישנו קאנטרי קלאב בהר הצופים (למחפשי חדר כושר ברמה סבירה) עם מחיר סביר לסטודנטים (עדיין יקר לטעמי). כמו כן, זו בכל זאת עיר וישנם מספר חדרי כושר מפוזרים במתנ"סים במחירים הרבה יותר אנושיים. מרכז קוסל שופץ לקראת סוף 2008, זמן כתיבת שורות אלה. נראה אם הם ישתפרו.
  • אלכוהוליסטים - למרות שזו ירושלים, גם כאן ישנו מספר לא מבוטל של מקומות בילוי. רוב הפאבים קל למצוא ברחוב שלומציון המלכה, עמק רפאים, נחלת שבעה, רחוב בן סירא ובמדרחוב, כולם ממוקמים פחות או יותר באיזור שהמקומיים מכנים "העיר" (מלבד עמק רפאים). אחת לתקופה מארגנת עמותת "רוח חדשה" ערב "שוטטות", ובו הנחות בלתי נתפסות במגוון פאבים בעיר.
  • מסיבות - גם חוג המסיבות כאן מאוד פעיל (מחוץ לתחומי הקמפוס). כולם מכירים את "האומן 17" ואת "לילה" ו"קמפוס", כל נהג מונית יודע איפה זה. כמו כן ישנן מסיבות גם מחוץ לירושלים (יותר מוצלחות לטעמי) במושבים בסביבה. פירסומים לא יפסחו עליכם אם תטרחו להוציא את האף מהסיפרייה/מהאקווריום.
  • אוכל - יש לא מעט מסעדות, פאבים בורגריות, פיצות וכד' כולם סביב איזורי הפאבים. חלקם כשרים וחלקם לא.
  • מוזיאונים וטיולים - ירושלים, מרכז תיור אחד ענק. לחובבי תרבות יש המון מה לעשות כאן, החל מערבי קריאה בנחלת שיבעה (באחד מבתי הקפה) ועד מוזיאונים לאומנות ומדע (מוזיאון ישראל, מוזיאון ארצות המקרא ומוזיאון המדע). אתרי עתיקות, מרכזי דת, פסטיבלים של אומנויות רחוב יש בשפע. ישנם טיולים שבועיים מודרכים בירושלים וסביבתה (חלקם ללא תשלום) שווה לנסות.
  • סרטים - ישנם מספר מוקדים של סרטים שמעט סוטים מהמיין סטרים, "לב סמדר", "הסינמטק" ופסטיבל ירושלים לסרטים. בשניים הראשונים ישנו דיל ממש מוצלח למנוי לסטודנטים. בשניהם מקרינים סרטים שאינם בהכרח הוליוודיים מוצהרים.
    בהר-הצופים אפשר לצפות בסרטים רבים בספרית המדיה הממוקמת במרתף הספריה.
  • מוסיקה - ישנה אופנה מקומים של תמיכה, עזרה והכרה בלהקות מקומיות. בעלי מקומות בילוי באיזור נותנים במה לכשרונות צעירים ממש מוצלחים להופיע בבתי העסק שלהם, לרוב זה ממש מוצלח נעים למראה לאוזן ולגרון וההופעה חינמית.
  • בית הלל / תרבות ומורשת יהודית - הסניף המקומי של הגוף הבינלאומי מארגן פעילויות רבות וענפות בעיקר בקמפוס הר הצופים, אבל גם בגבעת רם.
  • הקהילה ההומו-לסבית - קהילה מאוד מפותחת ופתוחה, מפעילים אירועים, מסיבות וישנם מספר פאבים ומועדונים המוצהרים כי פועלים לרווחת הקהילה. בעיקר יש לציין את תא הסטודנטים הוותיק (מאז 1991) של הקהילה, העשירון האחר.

תצאו ותבלו.

[עריכה] התגברות על קשיים

  • הטרדה מינית - דיקן הסטודנטים הוא גם נציב תלונות הטרדה מינית. האוניברסיטה מעודדת אנשים שהוטרדו מינית לדווח.
    טלפון: 02-5882355.
  • מדור סיוע - המדור האחראי על מענק הלוואות ומענקים לסטודנטים נזקקים.
    טלפון: 02-5882881. אתר: http://www.huji.ac.il/huji/adl_milgot.htm.
  • רכז רווחה - ייעוץ אישי וכספי בהתמודדות מול הגוף המתקרא "אוניברסיטה". מתפקידו של רכז הרווחה לדאוג לאנשים עם מצוקות כלכליות מיוחדות, לאחר שאלו פנו למדור הסיוע.
    טלפון: 02-5882389.
  • שירותי הייעוץ הפסיכולוגיים - לסטודנטים המתקשים בהסתגלות לסביבה הלימודית של האוניברסיטה מציאה האוניברסיטה שירות ייעוץ דיסקרטיים.
    טלפון: 02-5882685.
  • השכלה אקדמית נתמכת - תוכנית תמיכה וליווי לסטודנטים עם מגבלה נפשית. הליווי ניתן על-ידי סטודנטים חונכים.
    טלפון: 02-6749911.
  • מרכז הלמידה לסטודנטים עיוורים וכבדי ראיה - בהר-הצופים מופעל מרכז המגיש סיוע טכנולוגי לסטודנטים עיוורים וכבדי ראיה. טלפון: 02-5883933.
  • מרכז קידום לסטודנטים עם לקויות למידה - המרכז האחראי על סטודנטים שאובחנו אצלהם לקויות למידה שונות. המרכז מציע הדרכה, ייעוץ והשאלת ציוד טכנולוגי.
    טלפון: 02-5880067.
  • רכז סטודנטים אתיופים - ייעוץ, הכוונה ושיעורי תמיכה לסטודנטים ממוצא אתיופי ניתן למצוא אצל רכז הסטודנטים האתיופיים.
    טלפון: 02-5882364.
  • מילואים - הבעיה הידועה מכולן. עזרה במילוי טופס הולת"ם אפשר למצוא אצל רכז המילואים.
    טלפון: 02-5881833.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים