לשון/תורת ההגה/הברות

מתוך ויקיספר, אוסף ספרי הלימוד והמדריכים החופשי.

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

[עריכה] הגדרה

הבהרה – עיצור או מספר עיצורים שנהגים באמצעות תנועה אחת. כלומר, בכל הברה יש רק תנועה אחת.

בכדי למנות את מספר ההברות במילה, נספור את מספר התנועות במילה. לא סופרים : שוואים, חטפים ופתח גנובה (כי הם אינם נחשבים לתנועות).

[עריכה] סוגים של הברות

  1. הברה פתוחה – הברה שמסתיימת באפס תנועה.
  2. הברה סגורה – הברה שמסתיימת בעיצור.

בדרך כלל נסמן מעל החלוקה להברות את סוג ההברה ונשתמש באות ס' כאשר נרצה לציין הברה סגורה ובאות פ' כאשר נרצה לציין הברה פתוחה.

[עריכה] דוגמא : דֶ-רֶך

המילה "דרך" מתחלקת לשתי הברות :

  • הברה ראשונה פתוחה (מסתיימת בתנועה).
  • הברה שנייה סגורה (מסתיימת בעיצור).

[עריכה] חלוקה להברות במקרה של שוואים

  • כשיש שווא נח מצרפים אותו להברה הקודמת וההברה נסגרת.
  • כשיש שווא נע מצרפים אותו להברה הבאה.

[עריכה] דוגמא

מילת המקור של המילה "יִכְתְבוּ" היא "יכְתוֹב", ולכן :

  • שווא ראשון – שווא נח. מצטרף להברה הקודמת.
  • שווא שני – שווא נע (מקורו בתנועה). מצטרף להברה הבאה.

נחלק להברות : יִכְ-תְבוּ.

  • הברה ראשונה – סגורה.
  • הברה שנייה – פתוחה.

[עריכה] חלוקה להברות במקרה של פתח גנובה ומפיק

[עריכה] כללים

  1. לא סופרים מפיקים (מפיק אינו תנועה).
  2. מפיק "סוגר" הברה.

[עריכה] דוגמא

למשל : מילת המקור של המילה "יַלְדָהּ" היא "יֶלֶד". לכן השווא הוא נע.

מכאן : יַ-לְדָהּ.

  • הברה ראשונה פתוחה.
  • הברה שנייה סגורה.

[עריכה] חלוקה להברות במקרה של שוואים

[עריכה] דגש חזק

[עריכה] חלוקה להברות במקרה של דגש חזק

דגש חזק הוא כיידוע דגש כפלן, ולכן, בכל פעם שמחלקים להברות מילה שיש בה דגש חזק, חייבים להוסיף אות נוספת להברה הקודמת, וההברה הופכת להיות סגורה.

[עריכה] דוגמאות

במילה "דִבֵּר" יש דגש חזק (דגש לא בראש מילה ואינו אחרי שווא נח). לכן : דִב-בֵר.

  • הברה ראשונה סגורה.
  • הברה שנייה סגורה.

במילה "הִדַּיַּנּוּ" יש שלושה דגשים. כל הדגשים הם דגשים חזקים כי אף מהם אינו בראש מילה ואין שווא במילה.

החלוקה : הִד-דַי-יַנ-נוּ. כל שלושת ההברות סגורות.

[עריכה] שווא מרחף

השווא המרחף סוגר את ההברה שלפניו מכיוון שנהוג להגות אותו כאפס תנועה (לדוגמה: שִמְרוּ).