לשון/ניתוח פעלים/בניין
מתוך ויקיספר, אוסף ספרי הלימוד והמדריכים החופשי.
בניין = תבנית קבועה בסיסית במערכת הפועל שעליה נבנים כל הפעלים בכל הגופים ובכל הזמנים. אל התבנית הקבועה יוצקים את שורשי הפועל השונים. כל בניין שונה מרעהו בניקודו ובמוספיות שלו. התבנית כוללת מוספיות קבועות, ניקוד קבוע ושורש.
תוכן עניינים |
[עריכה] הבניינים
בעברית קיים שבעה בניינים עיקריים. הם מתחלקים לשתי קבוצות :
[עריכה] בניינים קלים
- פָעַל = קל
- הִפְעִיל
- הֻפְעַל
- נפעל
[עריכה] בניינים כבדים/דגושים (בעה"פ יש דגש תבניתי)
- התפעל
- פיעל
- פועל.
[עריכה] פעיל וסביל
ניתן למיין את הבניינים לשתי קבוצות נוספות; בניינים פעילים ובניינים סבילים, לפי משמעותם.
| בניינים פעילים | דוגמא | בניינים סבילים | דוגמא |
|---|---|---|---|
| פָעַל, קל | שבר | נפעל | נשבר |
| הפעיל | הלביש | הופעל | הלבש |
| פיעל | צלם | פועל | צֻלם |
| התפעל | התלבש – בניין ה"חוזר" על הפעולה. למשל : התלבש = הלביש את עצמו. | התפעל | התלבש |
[עריכה] המיוחד בבניינים השונים
[עריכה] בניין פָעַל/קל
נקרא גם בניין קל, כי הוא היחיד שאין בו מוספיות ולא דגש תבניתית. כמו גם, יש בו הרבה תבניות (הרבה צלילם).
[עריכה] עבר
בעבר יש לו 2 תבניות :
- פָעַל – שמר, אמר, חשב...
- פָעׁל – 3 פעלים בלבד והם : יכׁל, קטׁן, יגׁר. בגוף שני רבים, בגלל תזוזת הטעם החולם הופך לקמץ קטן. דוגמא : יְכָלְתֶּם.
[עריכה] הווה
בהווה יש 4 תבניות :
- פוׁעֵל – שומר, כותב, אומר, חושב.
- פָעוׁל – יכול, קטון, יגור.
- פָעֵל – זָקֵן, יָשֵן, גָדֵל, צָמֵא, רָעֵב, שָמֵן, עָצֵל, עָיֵיף...
- בנוני פָעוּל – שמור, אמור, כתוב...
[עריכה] עתיד
בעתיד יש 2 תבנית :
- יִפְעׁל – ישמור, ירקוד.
- יִפְעַל – יצחק, ילמד, ירכב...
[עריכה] שם הפועל/מקור
קיימת תבנית אחת בלבד והוא לפעוׁל. למשל : ללמוד, לרכוב...
[עריכה] בניין נפעל
- נ תחילת רק בעבר (נ' שנייה מנוקדת בפתח, כמו, נִכנַס) ובהווה (נ' שנייה מנוקדת בקמץ, כמו, נִכנָס)
- בעתיד, בציווי ובשם הפועל, נ' הבניין עוברת תהליך של הדמות מלאה, נבלעת, ובמקומה מופיע דגש משלים פה"פ. דוגמא:
- נִשְבַר – עבר.
- נשבָר – הווה.
- עתיד *ינשבר -> יששבר -> ישּבר.
- ציווי : * הנשבר -> הששבר -> השּבר.
- בשם הפועל : *להנשבר -> להששבר ->להשּבר
כלומר, בעתיד, ציווי ושם הפועל, יהיה דגש חזק משלים בפה"פ.
[עריכה] בניין פועל והופעל
2 בניינים מבלבלים כיוון שבשניהם יש קובוץ. כדי להבחין בניהם נשים לב למיקום של הקובוץ :
- אם הוא בפה"פ – פועל.
- אם הוא במוספית התחלתית – הופעל.
למשל :
- יְזֻמְּנוּ – זֻ.מ.נ – פועל.
- יֻזְמְנוּ – ז.מ.נ – הופעל (שורוק במוספית).
[עריכה] התפעל
מאפייני הבניין הם :
- דגש חזק תבניתי בעה"פ.
- 2 מוספיות תחיליות.
[עריכה] התופעות-העיצורים השורקים(צ,ט,ש,ס,ז)
קיימות 5 תופעות בבניינים התפעל שבהן, בגלל קשיי הגייה, יש שינויים במאפייני הבניינים.
בבגרות, יש לציין בפרטים את התהליכים שחלים על כל אחת מהמילים.
[עריכה] שיכול עיצורים (ש,ש, ס)
בבנין התפעל יש שיכול עיצורים בין פה"פ כשהיא עיצור שורק (ס,ש) ות' הקידומת.
דוגמאות :
- *התשכר—(שיכול עיצורים)->הִשְׁתַּכֵּר
- *התספר - *הסתפר.
[עריכה] שיכול עיצורים + הדמות חלקית קוליים
בבנין התפעל כשפה"פ היא האות ז' חלים 2 תהליכים :
- שיכול עיצור בין ז לת' הקידומת.
- הדמות חלקית בכלל תכונת הקוליות.
דוגמא : *הִתְזַמֵּן—(שיכול עיצורים)-> *הזתמן –(הדמות חלקית קולית )--> הזדמן (ז,ד הם עיצור קולי).
[עריכה] שיכול עיצורים + הדמות חלקית נחצית
בבניין התפעל, כאשר פה"פ היא צ חל התהליך : שיכול עיצורים + הידמות חלקית בנחציות (ת' הבניין הופכת ל-ט'). דוגמא : * הִתְצַעֵר—(שיכול עיצורים)-->*הצתער—(הדמות חלקית נחצית)--> הִצְטַעֵר
[עריכה] הדמות מלאה
כאשר פה"פ היא ט, ד יש תהליך של הדמות חלקית. למשל :
- *התטמא-> הטטמא -> הטּמּא.
- *התדרדר -> הדדרדר -> הדּרדר.
[עריכה] התלכדות עיצורים זהים
כאשר פה"פ היא ת יש תהליך של התלכדות עיצורים זהים.
דוגמא : *התתמם -> התּמּם
[עריכה] דרכי זיהוי
[עריכה] דרך א לזיהוי - הטיה
כדי למצוא את הבניין מטים את הפועל לגוף עבר נסתר, כלומר : ל"הוא אתמול".
[עריכה] דוגמאות
- שמרנו - הוא אתמול שָמַר – בניין קל.
- נשמרתם – הוא אתמול נשמר – נפעל.
- השתמרו – הוא אתמול השתמר – התפעל.
[עריכה] הערה
לא תמיד שיטה זו טובה, ולכן, צריך ללמוד גם את הסימנים של כל בניין.
[עריכה] דרך ב' לזיהוי - סימני הבניינים
[עריכה] התפעל
- דגש תבניתי + 2 מוספיות תחיליות. דוגמא : התלבּש
- דגש תבניתי + מוספית תחילית ומוספית אמצעית. למשל : הסתפר.
- אין דגש תבניתי + 2 מוספיות תחיליות (התערב) כי יש גרונית בעה"פ, או מוספית תחילת ואמצעית (הסתער).
- שני דגשים חזקים ; בפה"פ ובעה"פ (הטּמּן)
[עריכה] פועל
- קובוץ בפה"פ +דגש תבניתי בעה"פ. למשל : דֻבּר
- קובוץ בפה"פ ואין דגשתבניתי כי עה"פ גרונית. למשל : שֻחד.
- פה"פ בחולם חסר ואחריה אות גרונית (יש להיזהר מפעלים אוהב ואוחז שהם בבניין קל). למשל : תׁאר.
[עריכה] פיעל
- דגש תבניתי בעה"פ ואין סימנים של פועל והתפעל. למשל : מִלֵּם.
- אין דגש תבניתי ועה"פ היא גרונית (ח,ע,ה) למשל : ציער.
- שני צירה בפה"פ ובעה"פ גרונית (א,ר). למשל : תֵאֵר.
- לרוב, בהווה יש לו מוספית מ' (נשמע מסוגלת) ואחריה |פתח. כמו: מְדַבר, מְקַלל (בעבר נסתר "דיבר, קילל").
[עריכה] הופעל
- קובוץ במוספית תחילת. למשל : הוחלט.
- שורוק בפה"פ. למשל : הוּמֵת.
- כשיש שני קמצים בפה"פ ועה"פ (למשל הָעָמַד), או כשיש קמץ ואחריו חטף קמץ (למשל : הָעֳמְדה).
[עריכה] נפעל
[עריכה] סימונים
- חד"ק - חיריק, דגש, קמץ.
- סד"ק - סגול, דגש, קמץ.
[עריכה] סימנים
- נ תחילת רק בעבר (חד"ק - נ' שנייה מנוקדת בפתח, כמו, נִכנַס) ובהווה (סד"ק - נ' שנייה מנוקדת בקמץ, כמו, נִכנָס).
- בעתיד, ציווי ושם הפועל - דגש חזק רק בפה"פ חד"ק (עבר - יִכָּנס) או סד"ק (הווה - אֶכָּנס). דוגמאות : יִשָּמר (עתיד), הִשָּמר (ציווי), לְהִשָּמִר (שם פועל).
- בעתיד, ציווי ושם פועל - צֵ'ק (צירה, קמץ) כאשר פה"פ גרונית. למשל : יֵעָצב.
[עריכה] הפעיל
- בזמן עבר, יש לו ה"א תחילית מנוקדת בחיריק, או בסגול במקרים בהם פ' הפועל היא "א" או "ע". (אך אין להתבלבל בה"א שורשית או ה"א של בניין התפעל.) למשל : הִפקיד.
- שאר הזמנים (הווה, עתיד, ציווי, שם פועל) - יש לו מוספית תחילית מנוקדת בפתח. למשל : מַרביץ, יַרביץ, להַרביץ.
[עריכה] קל
אם אין סימן של שאר הבניינים, וכן אם שומעים את הצליל פָעוּל. קל – חסר סימני זיהוי.
[עריכה] ראה גם
- גזרות - יש דוגמאות, פירוטים והרחבות שונות על הנושא המפורט.
