לשון/דיוקי הגייה/מספר תאריכים (בחודש)

מתוך ויקיספר, אוסף ספרי הלימוד והמדריכים החופשי.

[עריכה] תאריכים (בחודש)

• במספר מונה - לא סדורי או הפיכת החודש למספרו. למשל לא אומרים : הראשון לשביעי. אלא אומרים אחד ביולי.

• בזכר

• אומרים בחודש (לא לחודש).

תאריכים שטוב לזכור : תשעה באב ועשרה בטבת.

דוגמא : 2/6 שניים ביוני

[עריכה] בתנ"ך

התאריכים נכתבו בצורת מספר סדורי, כגון: "מִיּוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַתְּשִיעִי" (חגי ב' י"ח),

"וַיִּקָּרְאוּ סׁפְרֵי הַמֶּלֶךְ בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בִּשְׁלֹשָה עָשָׂר יוֹם בּוֹ" (אסתר ג' י"ב).

או:

מספר סדורי + שם החדש, כגון: "בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא חׁדֶשׁ שְׁבָט" (זכריה א' ז') ("עשתי עשר" בלשון המקרא=אחד עשר),

"וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בָּעֵת הַהִיא בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן בִּשְׁלוֹשָׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ וַיִּכָּתֵב כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה מָרְדֳּכַי אֶל הַיְּהוּדִים וְאֶל הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים וְהַפַּחוֹת וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת אֲשֶׁר מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְעַם וָעָם כִּלְשֹׁנוֹ וְאֶל הַיְּהוּדִים כִּכְתָבָם וְכִלְשׁוֹנָם" (אסתר ח' ט'. סתם לידע כללי, זה הפסוק הארוך בתנ"ך...).

[עריכה] ציון גיל

ציוני גילאים - תמיד בנקבה.

למשל : סבא בן חמישים ושתים.