לטינית/פעלים/עתיד

צורת העתיד בלטינית מקבילה לעתיד הדקדוקי האנגלי הקצר והמתמשך, כמו גם לצורת העתיד המוחלט העברי. המקבילה האנגלית נוצרת על ידי המילית "Will". נתחיל ונאמר את כל תורת העתיד על רגל אחת: העתיד נוצר על ידי הוספת "be" בין השורש וסיומת הגוף. עתה, נסו לעשות זאת על הפועל "Laudare".

	יחיד	רבים
גוף ראשון	Laudabeo	Laudabemus
גוף שני	Laudabes	Laudabetis
גוף שלישי	Laudabet	Laudabent

אם צורת הנטיה שיצרתם היא זו המופיעה לעיל, אז "! False" (לא מדובר במילה האנגלית אלא במקור הלטיני, נטיה שניה, וקטיבוס יחיד. יש להגות את ה-"e" הסופית), טעות בידיכם! ועתה נלמד את תורת העתיד על הרגל השניה ונציין שה-"e" בסיומת "be" היא רפה (מאוד שכיח בלטינית, השוו להלן, נטיה שלישית בפועל ובשם העצם מסתיימות בה, ואותן תופעות חוזרות על עצמן), ועל כן היא נבלעת בעיצורים ארוכים (כמו ה-"O" של גוף ראשון) ובכל האחרים היא הופכת ל-"i" ורק לפעמים (למעשה, רק בגוף שלישי רבים), ל-"u". כלומר, הנטיה היא:

	יחיד	רבים
גוף ראשון	Laudabo	Laudabimus
גוף שני	Laudabis	Laudabitis
גוף שלישי	Laudabit	Laudabunt

וזו כל תורת העתיד על שתי רגליים, וכל תורת הנטיה השלישית (בפועל ובשם) על רגל אחת.