מתוך ויקיספר, אוסף ספרי הלימוד והמדריכים החופשי.

תוכן עניינים 1 מדיניות הפיוס 1.1 הסבר למדיניות הפיוס של בריטניה: 1.2 הסבר מדיניות הפיוס של צרפת: 2 ביטויים למדיניות הפיוס 2.1 הסכם מינכן - שיא מדיניות הפיוס (29.9.1938) 2.1.1 הקדמה 2.1.2 תוכן ההסכם 2.1.3 המשתתפים 2.1.4 עמדת ברטניה במשבר חבל הסודטים (הסכם מינכן) 2.1.5 משמעות ההסכם 3 התפנית במדיניות הפיוס

[עריכה] מדיניות הפיוס

מדיניות הפיוס היא נקיטת עמדה פשרנית של מדינות מערב אירופה, בריטניה וצרפת, כלפי גרמניה הנאצית, איטליה הפשיסטית ויפן התוקפנית. מדינות מערב אירופה נקטו בשיטה זו כי חשבו שמדיונות זו כדאית כי היא תמנע מלחמה כוללת, אך הסתבר שמדיניות זו רק עודדה את התוקפנות וגררה את אירופה למלה"ע ה-2.

[עריכה] הסבר למדיניות הפיוס של בריטניה:

1. הפחד מפני התפשטות "הסכנה האדומה": בריטניה וצרפת חששו מפני התפשטות הקומוניזם מבריה"מ למדינות מערב אירופה ומצד שני גרמניה נתפסה כמי שיכולה למנוע את ההתפשטות של הקומוניזם,לאור היחס של היטלר למפלגה הקומוניסטית בארצו,ולכן העדיפה בריטניה להשלים עם תביעותיו של היטלר.
2. טראומת מלה"ע ה1: הזיכרון המר של מיליוני הרוגים ופצועים ממלה"ע הראשונה והתפשטות הלכי רוח אנטי מלחמתיים שבאו לידי ביטוי בעיתונים ובכתבי עת במערב אירופה הביאו רבים למסקנה שהכניסה של בריטניה למלה"ע הראשונה הייתה טעות ונחקק "חוק 10 השנים" שבמסגרתו חל קיצוץ מרכזי בתקציב הביטחון מתוך הנחה שבריטניה לא צפויה להיות במלחמה ב-10 השנים הקרובות, הנחה זו רווחה גם בשנות ה-30 כאשר גרמניה השקיעה משאבים רבי בפיתוח צבאה ושהיא נקטה במדיניות תוקפנית.
3. הביקורת על חוזה ורסאי:רבים בצרפת ובבריטניה האמינו כי לגרמניה נגרם עוול בחוזה ורסאי וקיבלו את טענתה שחוזה ורסאי מקפח אותה,מה שהביא להכרה בדרישותיו של היטלר.
4. שמירה על מאזן כוחות באירופה; ברטניה פחדה שצרפת תהיה חזקה יותר מגרמניה.
5. קשרים כלכלים עם גרמניה.
6. בעיות פוליטות וכלכליות + ברטניה לבד - צ'מברליין ידע כי מלחמה תביא להתפרקות של האמפריה הבריטית, עקב מצבא הכלכלי הקשה, ועקב מחסור בבריתות תומכות. ברטניה נחשבה למדינה החזקה ביותר באירופה והיא זו שהייתה אמורה להגן על המדינות החלשות, אולם היא, חששה מהנזק העצום שיגרם לה בביצוע המשימה.

כאשר צ'מברליין עלה לשלטון, הוא חיזק את מדיניות הפיוס.

[עריכה] הסבר מדיניות הפיוס של צרפת:

1. הביטחון של קו מאז'ינו: צרפת האמינה שגרמניה לא תוכל לפלוש אליה הודות לקן הביצורים שבנתה בגבול בינה לבין גרמניה הנקרא קו מאז'ינו
2. אי רצון לשאת בנטל המלחמה לבד: אי הנכונות לפעול לבלימת התוקפנות הגרמנית ללא בריטניה מכאן שבריטניה היתה גורם מרכזי למדיניות הפיוס כלפי גרמניה
3. חולשתה הפוליטית,הכלכלית והצבאית של צרפת: צרפת היתה שקועה במאבקים פנימיים בין ימין ושמאל,שערוריות פוליטיות וכלכליות והמורל היה נמוך כולל בצבא,כך שצרפת לא היתה פנויה לעצור את גרמניה ולכן היתה פייסנית כלפיה.
4. טראומה - בעיקר כלכלית וביטחונית. החשש לא הפסק לשרור על צרפת ובמהלך שנת ה-20 היא חותמת על הסכמים שונים כמו הברית הקטנה במטרה ולהגן על עצמה. כמו גם, היא מקימה את קו מאז'ינו למניעת נזקים במלמה.
5. המצב החברתי פולטי - צרפת מחולקת לימין מדינתנטי (שוחר מלחמה) לשמאל פציפסטי (שוחר שלום) שפגע בצבא צרפת.

[עריכה] ביטויים למדיניות הפיוס

1. השלמה של ברטניה וצרפת לכניסת חבל הריין - צרפת אינה רוצה לשאת לבד בנטל המלחמה.
2. השלמה לסיפוח אוסטריה - עברה על הסכם ורסאי.
3. חוסר תגובה של ברטניה בתום כיבוש צ'כיה (מרץ 1939).
4. אי תגובה לפרישה מחבר הלאומים.(מרץ 1933)

[עריכה] הסכם מינכן - שיא מדיניות הפיוס (29.9.1938)

[עריכה] הקדמה

הסכם מינכן התגלה כשיא מדיניות הפיוס. היטלר טען שהצ'כים מדכאים את המיעוט הגרמני שחי באזור הסודטים ודרש עבורם זכות הגדרה עצמית, הוא התאכזב שהצ'כים הסכימו לכך, כי למעשה חיפש תירוץ לפלוש לצ'כסלובקיה, ולכן, שינה את דרישתו ותבע לספח את חבל הסודטים לגרמניה. מהלכים אלו הביאו לכינוס ועידת מינכן בגרמניה.

[עריכה] תוכן ההסכם

על צ'כסלובקיה לפנות את חבל הסודטים תוך 10 יום ולהעבירו עם כל ביצוריו ומכרותיו לגרמניה.

[עריכה] המשתתפים

1. היטלר(גרמניה)
2. צ'מברלין(בריטניה)
3. דלאדיה(צרפת)
4. מוסוליני(איטליה)
5. צ'כסלובקיה לא הוזמנה.

[עריכה] עמדת ברטניה במשבר חבל הסודטים (הסכם מינכן)

ברטניה דרשה מצ'כיה לוותר על החבל (אם לא הם יהיו אשמים במלחמה) כיוון שהיא ראתה בצ'כיה מדינה שלא שווה בשבילה להילחם במלחמה. כמו גם, כאשר צ'כיה לא הייתה נוכחת, מסכימה ברטניה על ויתור של חבל הסודטים.

[עריכה] משמעות ההסכם

1. הסכם מינכן היה ביטוי הבולט ביותר של מדיניות הפיוס .
2. ההסכם תרם לחוזקה הצבאי של גרמניה ואיפשר להיטלר לעבור ליעד הבא בתוכניותיו.
3. הסכם מינכן גרם להרס צ'כסלובקיה: צ'כיה לא איבדה רק את חבל הסודטים אלא גם חבלים נוספים לפני כן,צ'כסלובקיה תחת איום גרמני חולקה לשניים,צ'כיה סופחה לגרמניה וסלובקיה הפכה למדינת חסות גרמנית.
4. הסכם מינכן חשף את חולשתן ואי אמינותן של בריטניה וצרפת מה שהשפיע יותר מאוחר של ההחלטה של סטאלין להימנע מהסכם עם שיניהן ולחתום על הסכם אי תקיפה עם גרמניה יותר מאוחר.

[עריכה] התפנית במדיניות הפיוס

חיסול צ'כסלובקיה ע"י גרמניה ותביעתו של היטלר לשטחים בפולין ובליטא המיושבים בגרמנים הוכיחו למערב כי כוונותיו של היטלר אינם לשלום אלא למלחמה,כתוצאה מכך חזרה בה בריטניה ממדיניות הפיוס וצ'מברלין הודיע בפרלמנט הבריטי שהיטלר לא עומד בהתחייבויותיו עפ"י הסכם מינכן וכי בריטניה תעמוד באופן מוחלט לצידה של פולין במקרה של התקפה גרמנית עליה.