היסטוריה לבגרות/ארץ ישראל בשנים 1936- 1939/הגורמים למרד הערבי ומטרות המרד, דרכי המאבק בבריטים וביישוב היהודי

מתוך ויקיספר, אוסף ספרי הלימוד והמדריכים החופשי.

תוכן עניינים 1 הגורמים למרד הערבי 2 מטרות המרד 3 דרכי המאבק בבריטים וביישוב היהודי 3.1 דרכי המאבק בבריטים 3.2 דרכי מאבק נגד היהודים 3.2.1 מרי אזרחי-השביתה הכללית 3.2.1.1 פעולות במהלך השביתה 3.2.1.2 תוצאות השביתה 3.2.1.3 סיבות לכישלון השביתה 3.2.2 מרי צבאי

[עריכה] הגורמים למרד הערבי

הגורמים למאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (המרד הערבי) היו:

1. העלייה היהודית והתבססות היישוב היהודי בא"י- בשנים 1930-1936 הוכפלה האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל. היישובים גדלו והכלכלה היהודית התחזקה. כל זה איים על הערבים שפחדו מגודלו וחוזקו של היישוב היהודי.
2. השפעות של מדינות ערב- מדינות המנדט החלו לתת עצמאות למדינות ערביות שכנות. בעירק, למשל, בוטל המנדט הבריטי ובמקומו נחתמה ברית בין בריטניה לבין עירק. המנהיגות הערבית חשבה שאם היא תחולל מהומות, בריטניה תבטיח להם הבטחות פוליטיות.
3. הקצנה במחנה הפלשתינאי- החל משנת 1929 השתמשו הערבים בטרור ככלי למאבק נגד היהודים והבריטים. המופתי חאג' אמין אלחוסיני התחזק, וההסתה נגד הציונות והיהדות גברה. כמו כן קמה "מפלגת האיסתיקלל" שרצתה להפסיק עלייה יהודית, מכירת קרקעות ליהודים ודרשה להקים מדינה ערבית.
4. ביטול ההצעה בעניין המועצה המחוקקת- הבריטים דחו את ההצעה להקים מועצה מחוקקת בה ישבו יהודים, ערבים ובריטים וידונו בענייני הארץ. הדחייה חיזקה קיצוניים בקרב הערבים שקראו להפגנות ומהומות.
5. השפעות עולמיות- הערבים ניצלו את חולשתה של בריטניה מול גרמניה הנאצית ואיטליה הפאשיסטית והתחברו אליהן. כדי להחזיר את תמיכת דעת הקהל הערבית אליה, בריטניה הייתה פייסנית כלפי הערבים מה שגרם להחמרת המצב בארץ.

[עריכה] מטרות המרד

מטרות המרד היו:

1. להכריח את בריטניה להסכים לדרישותיהם הפוליטיות של הערבים.כלומר, אי הכרה בהצהרת בלפור וביטול המנדט הבריטי בא"י במחשבה שביטול המנדט יביא לתבוסת הציונות.
2. רצון להקים ממשלה לאומית ערבית בא"י.
3. לגרום לקריסת היישוב היהודי ע"י שיבוש ושיתוק החיים הכלכליים בארץ

[עריכה] דרכי המאבק בבריטים וביישוב היהודי

למרד הערבי היו 2 שלבים: האחד החל מאפריל 1936 עד 1937 - החל מתחילת המרד עד פרסום מסקנות ועדת פיל; השני מסתיו 1938 עד מאי 1939 - מפרסום תוכנית החלוקה עד לפרסום הספר הלבן השלישי.

הערבים פתחו במאבק צבאי באפריל 1936. מטרת המרד הייתה חיסול הרעיון של הקמת מדינה יהודית בא"י, כשהפורעים הערבים פועלים נגד הבריטים ונגד היהודים במקביל. בראש הפורעים עמד פאוזי אל קאוקג'י, שדאג לארגן כנופיות ערביות ולהציב בראש כל כנופיה מפקד. הוא נתן פקודות על מתקפות על היישבות היהודי ועל הצבא הבריטי.

[עריכה] דרכי המאבק בבריטים

הכנופיות הערביות חיבלו במסילות ברזל, במיוחד באלו שחיברו בין ערים מרכזיות בא"י. התקיפו מחנות צבא ומשטרה בריטיים וחיבלו בצינור הנפט שעבר מעירק לחיפה. בספטמבר נרצח המושל הבריטי-לאויס אנריוס- של ממחוז הגליל בדרכו לתפילה בכנסייה בנצרת. בנוסף הכריז "הועד הערבי העליון" על שביתה כללית על מנת לשבש את פעילות ממשלת המנדט הבריטי ואת חיי היישוב היהודי בארץ.

[עריכה] דרכי מאבק נגד היהודים

המאבק מול היהודים היה בשני מישורים: מישור ראשון מרי אזרחי שבא לידי ביטוי בשביתה הכללית, ומישור שני מרי צבאי.

[עריכה] מרי אזרחי-השביתה הכללית

ההחלטה על השביתה יצאה מ"הועד הערב העליון" בראשות המופתי של ירושלים חאג' אמין אל חוסיני.

[עריכה] פעולות במהלך השביתה

• השביתה נמשכה 175 יום ונועדה לפגוע במשק היהודי.
• סוחרים ובעלי מלאכה סגרו את חנויותיהם.
• אספקת מזון ומוצרים חקלאיים הופסקה ע"י הפלאחים הערבים.
• פועלים רבים לא באו לעבודה.
• נמל יפו הושבת.
• הופעל טרור פנימי נגד הערבים שנחשדו כמתונים.סכ"ה נרצחו כ-6,000 ערבים בטרור הפנימי.

[עריכה] תוצאות השביתה

• השביתה פגעה מאוד במשק הערבי.אלפי סוחרים,בעלי מלאכה,פלאחים ופועלים איבדו את מעמדם
• המשק היהודי התבסס בזכות השביתה.האבטלה חוסלה והמשק היה עצמאי כפי שלא היה קודם לכן.
• היהודים תפסו את מקומותיהם של הפועלים הערביים בכל עבודה אפשרית.

[עריכה] סיבות לכישלון השביתה

1. חלק מהערבים חששו שהיהודים יתפסו את מקומם ולכן לא כולם שבתו.בנוסף נמל יפו המשיך לפעול.
2. המשק היהודי התמודד ביעילות עם השביתה והתחיל להתנתק מתלותו במשק הערבי.
3. הבריטים איימו שהם יחוללו בארת משטר צבאי.בנוסף הבריטיים לחצו על עובדים ערביים לחזור לעבודתם לאחר מספר ימי שביתה.

[עריכה] מרי צבאי

במקביל לשביתה היו התקפות כלפי היהודים מצד הערבים. ההתקפות לוו ברצח - הערבים ירו על שכונות בערים מעורבות ועל יישובים בודדים, הציתו שדות, עקרו עצי פרי, פגעו בכלי רכב בדרכים, הציבו מחסומי אבנים באמצע הכבישים, פגעו ברכוש וגרמו לשיבושים בתחבורה.

במאורעות נרצחו למעלה מ-500 יהודים ומספר גדול של פצועים.